Physical Sciences and Engineering44) מרכז ידע FEL--למקורות קרינה ושימושים, מרכז אוניברסיטאי אריאלואוניברסיטת תל-אביבתרומת התשתית: מתקן ה-FEL הוא ייחודי מסוגו בארץ.המחקר בתשתית הינו ברמה המתקדמת ביותר הקיימת בתחוםבעולם. ניתן לבצע את המחקר הנעשה בתשתית זו, באופןחלקי, בתשתיות אחרות בישראל (מלבד ה-FEL, שאר מקורותהקרינה קיימים בתעשייה) ובאופן מלא בתשתיות בחו"ל.התשתית הוכרה על ידי משרד המדע כמרכז ידע תשתיתי.תרומתו של מרכז הידע לקידום המחקר בתחומי המדע,הרפואה והביטחון הינה רבה. תשתית המחקר מאפשרתלקהילה המדעית, לתעשייה ולקהילת הביטחון לחקור בתחומיתדר גבוהים, בתחום הגלים מילימטריים והטרה-הרץ.מדע שימוש בקרינה בתחום זה מאפשרת לנו לחקור ולהביןתופעות פיסיקאליות המתרחשות בזמן האצת החלקיקים.ביולוגיה/רפואה- מחקרים המבוססים על קרינה אלקטרומגנטיתבתחום תדרים ייחודי זה מאפשרת לחוקרים לבדוק את השפעתהקרינה על תאים ביולוגיים ועל תאים סרטניים.תעשייה ביטחונית הקרינה בתחום זה מאפשרת לחוקרים, הןבאקדמיה והן בתעשייה הביטחונית, לפתח מערכות לגילויאמצעי לחימה המוסתרים מתחת לבגד הן במעברי גבול והןבכניסה לקניון מסחרי.תקשורת ותעשייה- שימוש בקרינה בתחום תדרי הגמ"מ,בתשתיות המרכז ובידע הנצבר של קבוצת המחקר מאפשרתלחוקרים ולחברות תקשורת, לפתח אפליקציות תקשורתיותבתחומי תדר גבוהים.
ת(Physical Sciences and Engineering44) מרכז ידע FELלמקורות קרינה ושימושים, מרכז אוניברסיטאי אריאלואוניברסיטת תל-אביבשדרוג התשתיתהשדרוג/השינוי העיקרי המתוכנן לתשתית: התכנון הואהרחבת התשתית הקיימת במרכז האוניברסיטאי באריאל ע"ירכישת מאיץ תוך כדי השתתפות פעילה בפיתוח. המאיץ החדשמאיץ בתחוםאותו רוצים לרכוש הוא מסוגהטרה‐הרץ. המאיץ החדש יספק קרינה בתחום תדרים שהוא ביןהמיקרוגל לאופטי, בתחום זה הקרינה מתפשטת כגל רדיודירות טובה) ומצד שני אורך הגל מאפשר לקבל רזולוציהטובה. המאיץ יפעל בתוך בונקר חסין לקרינה, ומסביבו חדרימשתמשים שיכולים להשתמש בקרינה לצרכי מחקר מדעיויישומי בתחומים שונים.,RF‐LINAC‐FELבגלל העניין הרב הקיים בתחום הטרה‐הרץ ובגלל שאין מקורותטרה‐הרץ בהספק גבוה, יש צפי לגידול משמעותי במספרהמשתמשים בעקבות שדרוג זה. המאיץ הנוסף יתחבר לתשתיתכוח האדם הקיימת. יהיה צורך בכוח אדם אנשים, מתוךהמערכת, שהוכשרו כבר ומכירים את התחום ואת המחקרוהעשייה בו.נוסף –תרומה עיקרית משדרוג התשתית: מקור קרינה בתחום הטרההרץ המספק תחום תדרים מאוד ייחודי. השימושים שלו חשוביםבסיס ומכשיר למחקרים במגווןוהוא מספק בכמה תחומים, פיסיקה, ביולוגיה,תחומים: ראשית תחום המדעים הבסיסיים פיסיקאליותמשמעויות להבנת מסייע המכשיר וכו'. כימיה בתחומים האלו; שנית ‐ מחקר רפואי בתחומים שונים;קרינה כזה הוא קריטי למגווןשם מקור תעשיות ביטחוניות, שימושים.בהיבט הביטחוני, מערכת זו היא אבן היסוד והבסיס למחקרולפיתוח בכל התחום של זיהוי אמל"ח מוצנע (למשל, בשדותתעופה, מרכזי בילוי וכו'), זיהוי נשק כימי וגזים; אפילו שימוששל סמים.לזיהוי מרחוק אם אכן יוקם מכשיר כזה, הוא יהיה בסיס להשתתפות במגווןשיתופי פעולה בקונסורציה עם גופים אחרים, שיש להם מכשיריטרה‐הרץ. יש המון ביקוש למערכות מבוססות טרה‐הרץומחפשים מכשירים כאלו בכל העולם – בצפון אמריקה, באירופהוכו'. יש צורך בתשתית כזו בחו"ל, לטובת פיתוחים רפואייםוביטחוניים.עלויות שדרוג התשתית ותפעולה: סה"כ עלויות השדרוגמסתכמות ב-5 מליון דולר (כולל תשתית וכוח אדם לחמששנים). התמיכה העיקרית בתשתית היא מצד משרד הביטחון,שיהיה מסוגל לממן כשלושים אחוז מעלות המכשיר. מעבר לזהיש צורך במימון נוסף, שכרגע לא נמצא.לוח זמנים לשדרוג: מרגע קבלת האישור, התשתית יכולהלהיות פעילה תוך שלוש שנים. כרגע בהיעדר מימון לא קיים לוחזמנים.בראש התשתית עומד פרופ' אברהם גובר מהפקולטה להנדסהבאוניברסיטת תל-אביב. הנתונים לגבי תשתית המחקרושדרוגה התקבלו ממר דני חרדון, מנהל המרכז למחקריםבטחונים במרכז האוניברסיטאי אריאל.אתר אינטרנט:http://www.ariel.ac.il/research/research‐centers/felכתובתאריאלהתשתית:המרכז40700האוניברסיטאיאריאלבשומרון,שלישית ‐-בתחום הרפואי יש למערכת שימושים רבים ושונים. דוגמהחשובה היא שימושים המבוססים על מכשיר מהסוג הזה,שעשויים להחליף את הרנטגן, שכיום מסכן ברמה מסוימת אתהצוותים המפעילים אותו וכמובן את הנבדקים. כמובן שגםהתעשייה בארץ בתחומים אלה תעשה בו שימוש רב וחשוב.היום מחקר בתחום הטרה הרץ לא מתפתח בישראל בגללהיעדר התשתית. למעשה אין מקורות קרינה בתחום הזה.קיימים מאיצים בחו"ל, אך הגישה אליהם כמעט שאינהאפשרית, ולמעשה חוקרים בישראל לא נגישים למכשירים כאלובפועל.