××פ×× ×ª×©×ª××ת ××קר ××שר×× - Neuron at tau - ××× ××רס××ת ×ª× ××××
××פ×× ×ª×©×ª××ת ××קר ××שר×× - Neuron at tau - ××× ××רס××ת ×ª× ××××
××פ×× ×ª×©×ª××ת ××קר ××שר×× - Neuron at tau - ××× ××רס××ת ×ª× ××××
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
Physical Sciences and Engineering33) המרכז לננומדע ולננוטכנולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושליםתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:האוניברסיטה העברית הקימה את המרכז לננומדעמהווה התאגדותולננוטכנולוגיה בשנתוולונטרית של אנשי סגל אקדמי באוניברסיטה, הפעיליםוהמתעניינים בתחומי הננומדע. כמטרה מרכזית קבע לעצמוהמרכז הקמת תשתית מחקרית ניסויית רב-תחומית,מתקדמת ונגישה לכל. מטרה זו מומשה במלואה ע"י הקמתהמתקנים להלן. כמו כן פועל המרכז לזרימת ידע, מומחיותוחידושי מחקר בתחומי הננו בין חוקרים ותלמידי מחקרמדיסציפלינות שונות. המטרה ממומשת ע"י פעילותאקדמית ענפה: סמינר שבועי, כנס שנתי, מלגות הצטיינותלדוקטורנטים ותוכנית לימודים לתואר מוסמך בכימיה,פיסיקה ופיסיקה יישומית עם התמחות בננו.2001. המרכזמתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:עלות בדולריםפרוט מרכיבי התשתית העיקרייםUnit for Nanocharacteriz<strong>at</strong>ion (UNC) 7,500,000Unit for Nanofabric<strong>at</strong>ion (UNF) 7,000,000השדרוג האחרון של התשתית נערך בשנים 2006‐2010וכלל את הקמת ב נרכש מיקרוסקופ אלקטרוניםסורק בעל רזולוציה גבוהה במיוחד ל בעלות של כ-מיליון דולר.1UNC2010.UNFמשתמשים בתשתית: חוקרים מהאוניברסיטה העברית,מגופים ממשלתיים/ציבוריים, מוסדות אקדמיים וחברותתעשייתיות. הציוד ב מתאים ליישומים על גביקטנים (עד "6-"8), השימושיים בעיקר במחקר ופיתוח.wafersUNFמספר המשתמשים בתשתית לשנה (לפי נתוני שנת:(2009מדיניות גישה למשתמשים: נדרש תשלום עבור גישהלמשתמשים חיצוניים ופנימיים. טבלת תעריפים מפורטתמפורסמת באתר האינטרנט לפי שלוש קבוצות: האוניברסיטההעברית, אקדמיה ותעשייה. המרכז מעמיד לכולם ציוד ושירותמקצועי (ללא דרישות לגבי קניין רוחני), כולל נכונות ל-הכשרה לשימוש עצמאי בציוד ע"י משתמשים חיצוניים וכו'.,NDAמימון ושיתופי פעולה: מקורות המימון המרכזיים לשלבההקמה הראשוני של תשתית המחקר היו מתרומותלאוניברסיטה והחל משנת גם מימון מתקציב ממשלתי,כחלק מהתמיכה של פורום תל"ם. הוצאות התפעול והתחזוקה(לא כולל שכר) של תשתית המחקר הגיעו ב-2009 לכ-תוך כשנתיים, עם סיוםוהן תגענה לכ-האחריות על הציוד החדש והגברת הבלאי של הציוד הוותיקיותר. ניתן לממן עד כ-25% מעלויות תפעול התשתיתבאמצעות תשלום המשתמשים. מקורות המימון המרכזייםלהוצאות התפעול של תשתית המחקר הם מתל"ם, הכנסותוקצת מתרומות. עלות השכר של אנשי צוות מדעי-טכני שלהמרכז (מתוכם בעלי תואר (Ph.D. הסתכמה ב ב-31.6200920072.5 מיליון ₪146מיליון ₪מיליון ₪.ו/או מתן שירותים לתעשייה נעשיםשיתוף פעולה הסכמי חוזי מחקר, בהם נעשה שימושישירות עם המרכז לננו. ברמת החוקרים ולא ברמה שלבתשתית המרכז לננו, הם הרשות למחקר ופיתוח שלוהם מטופלים ע"י המרכז המתקבלהממוצע לשנה הסכום האוניברסיטה העברית. מיליון ש"ח.ממקורות מימון אירופאים עומד על כ- הננומחקרים בתשתית למימון הנוספים המקורות המרכזיים הם תעשייה (באמצעות חברת "יישום") ומקורות ממשלתיים:הקרן הלאומית למדע, המדען הראשי (פרויקטים של מגנ"ט),משרד הביטחון ומשרדי ממשלה נוספים.0.5תרומת התשתית: הקמת תשתית מחקרית ציבוריתבאוניברסיטה העברית אפשרה לקלוט אנשי סגל חדשיםבתחומים של כימיה ניסויית, חומרים, פיזיקה יישומית ומחקרבין-תחומי: ביו-פיזיקה, ביו-הנדסה, פרמקולוגיה וגם חקלאות.התשתית מקדמת בצורה משמעותית ביותר את המחקריםהנעשים באוניברסיטה. התשתית שומרת על דלת פתוחהלתעשיית ההי-טק, למו"פ תעשייתי, ולמוסדות לימוד והשכלה.תשתית דומה הוקמה בשנים האחרונות ברוב המוסדותהאקדמיים בארץ, במסגרת תוכנית תל"מ לננומדעולננוטכנולוגיה.הערכת התשתית: פעילות המרכז, כולל התשתית המחקרית,עברה הערכה של הוועדה המלווה הבינלאומית לפרויקט תל"םו-2010.במהלך2009 ,2008(INAB)14 . 170 . 2– קבוצות19א . 50ב . 2ג . 1 . 4.3צוות מדעי/הנדסי קבוע: שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית(מהארגון בו ממוקמת התשתית)מחקרמספר משתמשים חיצוניים מהמדינה(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)משתמשים חיצוניים מהאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית (סיכום סעיפים 2-4) 142מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 100
Change language