××פ×× ×ª×©×ª××ת ××קר ××שר×× - Neuron at tau - ××× ××רס××ת ×ª× ××××
××פ×× ×ª×©×ª××ת ××קר ××שר×× - Neuron at tau - ××× ××רס××ת ×ª× ××××
××פ×× ×ª×©×ª××ת ××קר ××שר×× - Neuron at tau - ××× ××רס××ת ×ª× ××××
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
Energy68)המרכז הלאומי לאנרגית השמש ע"ש בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריוןתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:בשנת 1985, משרד התשתיות הלאומיות החליט להקים אתהמרכז בשדה בוקר, שמטרתו לקדם טכנולוגיות חלופיותלהפקת אנרגיה. החל משנת 1991, המרכז פועל תחתחסותה של אוניברסיטת בן-גוריון. המרכז כולל צלחתסולרית מרכזת קרינה, ;PETAL מעבדות וואקום, מדידתפנלים פוטו-וולטאיים, מדידת תאי-שמש זעירים, פיתוחחומרים חדישים לתאי שמש, בשיטת ננו-טכנולוגיה; פיתוחשיטה לניקוי יבש של משטחים.מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:מאז הקמתו של המרכז הצטבר ציוד רב וקשה מאד לאמודאת ערכו. אולם, התשתית אינה עומדת בקריטריון של ציודמחקר מדעי/טכנולוגי אשר עלותו 10 מליון ש"ח.משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:מספר המשתמשים בתשתית בשנה (לפי נתוני שנת 2009):מדיניות גישה למשתמשים: גישה חופשית ללא תשלום רקלמשתמשים פנימיים. חברות חיצוניות חייבות ליצור קשר עםהאוניברסיטה באמצעות חוזים. במידה ומדובר במחקר מדעיבמהותו, באמצעות רשות המחקר של אוניברסיטת בן-גוריון. אםמדובר בתמיכה טכנית, אז באמצעות ב'.ג'. נגב, חברת הבת שלאוניברסיטת בן-גוריון.מימון ושיתופי פעולה: מקור המימון המרכזי לשלב ההקמההראשוני של תשתית המחקר היה מתקציב ממשלתי. הסכוםהממוצע של הוצאות התפעול של תשתית המחקר לשנה גדולמ-500 אלף ש"ח (רק המשכורות של הצוות הטכני מגיעים לכ-730,000 ש"ח).שיתופי פעולה בינלאומיים בתשתית מתקיימים עם הקהילההאירופית, במסגרת התוכנית השישית למו"פ של האיחודהאירופי (בעבר התשתית היתה שותפה בתוכניות הרביעיתוחמישית, והתקבלה גם לתכנית השביעית) עם משרד הסביבההגרמני. שיתופי פעולה בארץ מתקיימים עם החברות סוללמערכות סולריות [היום: סימנס], זנית סולר, הליופוקוס ועםמכון וייצמן למדע. הסכום המתקבל משיתופי פעולה בינלאומיים,בממוצע לשנה נע בין עד אלף ש"ח. המקורותהמרכזיים למימון הפעילויות של שיתופי פעולה בינלאומיים היומימון ממשלתי מחו"ל.500250תרומת התשתית: המרכז הלאומי לאנרגית השמש הוקם ב-במטרה מוצהרת להוות תחנה לבדיקת יעילותם שלשיטות שונות ליצור חשמל מהשמש. המרכז ממשיך במטרה זו,והוסיף כיווני מחקר רבים, בעיקר ניכרת תרומת המדעניםלפיתוח הידע. המחקרים, המתבצעים בתשתית, נוגעים בכלהיבט של התחום. ניתן לבצע את המחקר, הנעשה בתשתית,באופן חלקי, באמצעות ציוד הקיים בתשתיות מחקר אחרותבארץ/בחו"ל.1985לטענת מנהל התשתית, מחקרי המרכז עומדים ברמהטכנולוגית-מחקרית בינלאומית. אולם, התשתית ישנה ולאעברה שדרוג רציני. מדינת ישראל הכריזה שוב ב-2010 עלהחשיבות של פיתוח אנרגיות מתחדשות, אחרי הזנחה ארוכה.כיום, אין "דור ביניים" של חוקרים, וללא תשתיות מודרניות,המאפשרות מחקר בסיסי, קשה לראות כיצד יקום דור חדש שלחוקרים. למעשה, יש מעט מאד חוקרים ותיקים בארץ, ורובםכבר יצאו לגמלאות או עתידים לצאת לגמלאות, בתוך מספרשנים.כנס מדעי "סימפוזיון שדה בוקר לייצור חשמל מהשמש" מתקייםבמרכז כל שנה וחצי, בפברואר התקיים הכנס ה-16,ומהווה הכנס המדעי (להבדיל מכנסים עסקיים ופוליטיים) היחידבארץ.20108 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע: שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית(מהארגון בו ממוקמת התשתית)מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)משתמשים חיצוניים מהאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית (סיכום סעיפים 2-4) 12מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתית 0מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 58 . 24 . 3א . 1ב . 3ג . 00 . 4המרכז ממשיך לקיים ביקורים במרכז מבקרים של קבוצותמישראל ומחו"ל, ומשתתף בפעילויות הסברה של התרומההישראלית לתחום – הן של אח"מים והן של הציבור הרחב.
Change language