12.07.2015 Views

מיפוי תשתיות מחקר בישראל - Neuron at tau - אוניברסיטת תל אביב

מיפוי תשתיות מחקר בישראל - Neuron at tau - אוניברסיטת תל אביב

מיפוי תשתיות מחקר בישראל - Neuron at tau - אוניברסיטת תל אביב

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

Physical Sciences and Engineering2) European Synchrotron Radi<strong>at</strong>ion Facilityתשתית בינלאומיתתאור תשתית המחקרעלות ההשתתפות הישראלית:‏ ישראל מממנת 1% מהפעילות(ESRF)):השנתית של התשתית,‏ כמיליון דולר בשנה.‏מספר משתמשים ישראליים בתשתית:‏ עשרות חוקריםועד מדענים בכירים,‏ משתמשיםמישראל,‏ מתלמידי מחקר במתקן מדי שנה.‏ כ-‏קבוצות מחקר ישראליות משתמשותהלאומיתו חתומה ההאקדמיה הישראלית למדעים שהוסמכה לכך על ידי ממשלת ישראל.‏הלאומיתהאקדמיה הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון שלעל הקשר עם ה-‏הישראלית למדעים ממונה ,ESRF40במתקן דרך קבע או לעיתים למחקר מדעי.‏ תחומי המחקרמגוונים וכוללים את כל שטחי הכימיה,‏ הפיזיקה,‏ הביולוגיה‏(בעיקר מבנה חלבונים).‏ הרפואה,‏ מדע חומרים,‏ תחומיההנדסה השונים.‏ למיניהן,‏ מדעי הסביבה,‏ פפלסמה,‏ננוטכנולוגיה וארכיאולוגיה ומורשת תרבות.‏פי חוזה בין מדינתגורם מממן בישראל:‏ השימוש נעשה עלישראל וה-‏,ESRF עליומייצגתהמתקן.‏ פורום תל"ם ממימן אתאת מדינת ישראל במועצתהחברות ב-‏102009מתקן קרינה סינכרוטרוני מהדור השלישי.‏ מתקן הקרינה הואתשתית משותפת שהוקמה על ידי ההסכם בין-לאומי,‏ המופעלעל ידימדינות אאירופאיות וישראל.‏ ממוקם בגרנובל,‏צרפת.‏ההמתקן מורכב ממזרקעיקריים בבתשתית:‏ מרכיבים אלקטרונים,‏ לאחריו סינכרוטרון האצהאחסנהומכניס אותם לטבעת את האלקטרונים לאנרגיההמאיץ החוזה בשנתהשנים הראשונות.‏ מעת חידוששל המועצה ללהשכלההוועדה לתכנון ולתקצוב ‏(ות"ת)‏ הגוף המממן.‏גבוהה היאbooster)של 6 GeVשהיקפה כ-‏קרינה אלקטרומגנטיות בתחום אורכי גל רחב,‏ בעיקר בתחום30(storage ring)18(injector)(synchrotronקרן האלקטרונים הנעה בטבעת פולטת אלומותמטר.‏.X–800קרינתקרינה זו משמשת בו זמנית כ-‏תחנותמתבצעות עבודות ממחקר מדעי בתחומים,‏עבודה בהןובשיטות ששונות.‏מחקר עיקריים בתשתית:‏ פיזיקה,‏ ככימיה ומדעתחומי החומרים,‏ ביולוגיה,‏ רפואה,‏ גיאו-פיזיקה וארכיאולוגיה.‏התשתית משמשת במקביל גם ממחקרים לצורך יישומיםכולל תרופות,‏ קוסמטיקה,‏ פטרו-כימיהרביםתעשייתייםומיקרו-אלקטרוניקה.‏Aerial view of ESRFאופי השותפות הישראלית:‏ההסכם בין ישראל ל-‏ESRFבשנתנחתם לראשונהוחודש1999 מאז פעמיים.‏ ההסכםמאפשר למדענים ישראלים להתחרות על זמני שימוש במתקןלקרינת הסינכרוטרוןהאירופי ולשתף פעולהבמחקר עםצוותים אחרים במתקן.‏היקפי הזכייה של מדעניםישראלייםבזמני שימוש במתקן ננמצאיםבעלייה מתמדת,‏והגיעו עתה50% יותר מהתשלום שללכ-‏‎1.5%‎בממוצעתלת-שנתי,‏ ב-%‏ESRF ובוועדותישראל ל-‏לישראל נציגיםבבמועצת.ESRF-http://www.esrf.euישראלים חברים גם בבוועדות של ששיפוט הצעותשלה.‏ מדעניםהמחקר ובוועדות ההערכה המדעיות של המתקן.‏ מחקרה שלאתר התשתית:‏יונת,‏ שעליו זכתה בפרס נובל בשנה החולפת,‏פרופ'‏ עדהנערך ברובו במתקן זה.‏הנתונים על התשתית ועל החברות הישראלית בה נאספוד"ר יוסי סגל,‏ רכזממקורות אינטרנטיים ונבדקו ואושרו ע"ילמדעים.‏החטיבה למדעי הטבע,‏ באקדמיה הלאומית

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!