ההיSocial Sciences and Humanities87) המפעל לחקר התפילהתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:למפעל יש מספר פרויקטים. הראשון הינו התפילה בספרותחז"ל, שמטרתו איסוף מלוא המידע על אודותהתפילה המצוי בספרות חז"ל והעמדתו לרשות הלומדיםוהחוקרים. את המידע שבמאגר ניתן לאתר ולנתח על פיסיווגים ליטורגים, כרונולוגים ונושאיים. הפרויקט השניוהעיקרי הינו מפעל התפילה. זה פרויקט של האקדמיההלאומית למדע. מטרתו לרכז במאגר ממוחשב את כלהעדויות הטקסטואליות של התפילה היהודית לתקופותיהולמיינן לפי קריטריונים מדעיים. המאגר יבנה מצעטקסטואלי אמין לכל ענפי המחקר בתפילות ישראל, שיוכללשמש להכנת מהדורות מדעיות של תפילות ישראל.הפרויקט האינטרנטי נמצא כרגע בהקפאה ורק חלקמהספרות זמין באינטרנט. נכון לעכשיו, מפעל התפילה שלהאקדמיה זמין רק במחשבי מפעל התפילה. עוזרי המחקרשל הפרויקט יושבים באוניברסיטת בן-גוריון. המשתמשיםיכולים לפנות אליהם על מנת לקבל מידע.מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:התשתית אינה עומדת בקריטריון של פריטי ציוד שעלותםומעלה. התשתית כוללת מחשבים, מאותמיקרופילמים ומערכת ממוחשבת. הערכת העלות הינה שלכ-60 אלף דולר.30010 מליון ₪משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:מספר המשתמשים בתשתית בשנה (לפי נתוני שנת 2009):הנתונים בטבלה הינם לגבי מפעל התפילה בלבד.מדיניות גישה למשתמשים: גישה חופשית למשתתפיםפנימיים וחיצוניים ללא תשלום.מימון ושיתופי פעולה: מפעל התפילה הוקם בשנת 2003באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מקור המימון המרכזי לשלבההקמה הראשוני של תשתית המחקר תקציב ממשלתימהאקדמיה הלאומית למדעים. הסכום הממוצע של הוצאותהתפעול של תשתית המחקר לשנה קטן מ-500,000 ש"ח.תפעול התשתית אינו ממומן כלל באמצעות תשלום שלהמשתמשים בתשתית אלא ממימון ממשלתי ייעודי שלהאקדמיה הלאומית למדעים.שיתוף פעולה ושותפויות, בתשתית5,000 התקיימו הסכמי לא מחקר זו, עם ארגונים אחרים בארץ בשנים האחרונות. יששיתוף פעולה עם אוניברסיטת קמברידג' באנגליה במימוןמשותף של האקדמיה הישראלית ואוניברסיטת קמברידג'.כ-בממוצע הסכום המתקבל משיתופי פעולה בינלאומיים דולר לשנה.יש תשתיות דומות בארץ לדוגמה, מפעל השירה והפיוט(פרופ' שולמית אליצור) וספרות ההלכה הערבית (פרופ' חגיבן שמאי).תרומת התשתית: יש לתשתית ערך מוסף תרבותי אדיר.התפילה בישראל היא מרכיב יסוד בתרבות היהודיתוהמחקר שלה הוא מחקר של מרכיב יסוד בתרבות. איןתחום במדעי הרוח שחשוב מזה. לא ניתן לבצע את המחקר,הקיימיםמאגרים וידע הנעשה בתשתית זו, באמצעות בתשתיות מחקר בארץ או בחו"ל.נתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מפרופ' אורי ארליך, ראשפרויקט המפעל לחקר התפילה.אתר האינטרנט:התפילה בספרות חז"ל http://w3.bgu.ac.il/hazal/project/http://www.academy.ac.il/מפעל התפילהכתובת התשתית: אוניברסיטת בן גוריון בנגב, המחלקהלמחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין גורן, ת.ד. באר שבע,65384105.1צוות מדעי/הנדסי קבוע: שהפעיל אתתשתית המחקרפרופ' ארליך,חוקרת בשלושתרבעי משרהושני עוזרימחקר בחלקיותמשרה3-2 . 2מספר משתמשים פנימיים בתשתית(מהארגון בו ממוקמת התשתית)מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)משתמשים חיצוניים מהאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית (סיכום סעיפים 2-4) 13-12מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 310 . 3א . 10ב . -ג . -4 . 4
Social Sciences and Humanities88) סקר מעקב משקי בית בלמ"ס2011-2010–תשתית בהקמהתאור תשתית המחקר המתוכננת:סקר ארוך טווח על משקי בית בישראל, שייבחן נושאים שוניםרבים ומגוונים חינוך, השכלה, בריאות, מצב משפחתי, תעסוקה,התנהלות פיננסית ועוד. הסקר יתבצע מדי שנה, על מדגם מייצגמשקי בית. בשנת 2009, הסקר הוכר על ידיקבועות"ם כתשתית לאומית.לוח זמנים להקמת התשתית:הכנה עד לתאריך:איסוף נתונים ראשון:נתוני אורך ראשוניים:יולי– דצמבר 20122013של 5,000תרומה מדעית עיקרית הצפויה מהקמת התשתית:הסקר יספק נתונים שכיום לא קיימים בישראל, וייתן מבט חדשושונה לגמרי על החברה הישראלית. רוב הסקרים שקיימים כיוםארוךסקר סטטית על משפחות בישראל. מצב מספקים תמונת אתולבחון נושאים שונים, על אורך מבט לתת יאפשר טווח השתנותם של נתונים ומדדים שונים לאורך זמן. הוא יהווה תשתיתולמחקריםהחברה השונים, למדע הכלכלה למדעי מחקרית בחינוך.הנתונים לגבי תשתית המחקר המתוכננת התקבלו ממר טוםקפלן, ראש סקר מעקב משקי בית בלשכה המרכזיתלסטטיסטיקה.אתר הלמ"ס:http://www.cbs.gov.ilבנוסף, סקר אורך מסוג זה יאפשר לבחון קשרים בין שנוי מדיניותשל גופים ממשלתיים והתנהגויות של משקי בית בתחומים שוניםלאורך זמן. הסקר יהווה בסיס טוב יותר להערכת צעדי מדיניותויהווה בסיס למחקר איכותי יותר עבור החלטות מדיניות.הסקר החדש יעמוד בסטנדרטים בינלאומיים של סקרים מסוג זה,הנהוגים מדינות מפותחות ויאפשר להשוות את ישראללמדינות אחרות.בכ -25מדיניות הגישה והשימוש בתשתית: נתוני הסקר יהיו נגישיםלכל החוקרים בתחום. טרם הוחלט על מדיניות שימוש קונקרטית.עלות ההקמה והתפעול הצפויות לתשתית החדשה:עלויות התפעול הצפויות לשנה הן כ-6 מליון ₪. מקור המימון לסקרהחדש ידוע ומובטח. לסקר יש חמישה שותפים הלמ"ס, משרדהחינוך, המוסד לביטוח לאומי, בנק ישראל ומשרד האוצר. נציגיםמכל הגופים האלו שותפים בוועדת ההיגוי של הסקר והמימון מגיעבמשותף מחמשת הגופים האלה.–