פרק ב'- תשתיות בינ"ל הנגישות לחוקרים מישראלתשתיות מחקר בינלאומית מוקמות על פי רוב על-ידי קבוצות מחקר ממדינות שונות, בדרך כלל תוךמעורבות ממשלתית ושיתוף פעולה בינלאומי, מתוך הכרה בקושי של גופי מחקר יחידים להקיםולתחזק תשתיות מחקר פיזיות גדולות ויקרות. הגישה לתשתיות אלו מוגבלת על פי רוב לגורמי מחקרבאותן מדינות אשר תרמו להקמתן או במדינות המשלמות דמי חברות בהן. לתשתיות אלו חשיבות לארק ברמת הציוד המחקרי הייחודי המוצב בהן אלא גם בשל היותן מקום מפגש בין חוקרים מוביליםובהיותן קטליזטור לשיתופי פעולה מחקריים בינלאומיים.בפרק זה מוצגות תשתיות מחקר בינלאומיות הנגישות לחוקרים ישראליים מתוקף היותה של ישראלחברה רשמית בהן (מדינה המשלמת דמי חבר). פרק זה אינו סוקר תשתיות בחו"ל אשר נגישותלחוקרים ישראליים, מתוקף שיתופי פעולה ספציפיים או קשרים קולגיאליים של חוקרים עם עמיתיהםבחו"ל ואף לא של קשרים מחקריים פורמאליים (דוגמת שותפות בקונסורציום מחקרי זה או אחר), שכןתשתיות אלה מוגבלות לחוקר/קבוצת חוקרים מסוימת ואינן משרתות את כלל קהילת המחקרהרלוונטית בארץ.במסגרת המחקר לפרק זה, נאסף מידע מחוקרים בתחומים השונים אודות חברויות ישראליתבתשתיות בינלאומיות ורואיינו גורמים רלוונטיים לעניין, במשרדי המדע, התמ"ת וות"ת. במקביל,נערכה סקירת ספרות נרחבת, שכללה בדיקה של הנושא בתקציבי משרדי הממשלה השוניםובתקציבי ות"ת, באתרי אינטרנט של תשתיות מחקר בינ"ל, במסמכי האקדמיה הלאומית למדעיםועוד. מאלו, סוכם המידע הרלוונטי על חברּות ישראל בתשתיות השונות, שהועבר לבדיקה, הערותואישור של אנשי הקשר הרלוונטיים לכל תשתית, מהם גם נאסף מידע נוסף הקשור לחברּותהישראלית בהן.בנוסף, במסגרת הראיונות עם מומחים בתחומי המחקר השונים, שנערכו לצורך הערכת הצרכיםהעתידיים בתשתיות מחקר, נשאלו המרואיינים על חברּות ישראלית בתשתיות בינלאומיות שונות, עלהתועלת שבחברּות בתשתיות אלה, על תרומתן למחקר בתחומים השונים והאם קיים צורך בחבירהלתשתיות בינ"ל נוספות.המימון הישראלי, לתשתיות המוצגות בפרק זה, מקורו בעיקר מות"ת, ממשרד התמ"תהמדע. המימון ניתן על בסיס שנתי, ולעיתים מתחלקת העלות בין המשרדים השונים.וממשרדגיבוש ההחלטה בנוגע להשקעה ולחבירה לתשתיות מחקר בינלאומיות מתבצעת בגופים שונים (ות"ת,משרד המדע, משרד התמ"ת, פורום תל"מ וכו'), בין היתר, על בסיס פניות המתקבלות מחוקריםבתחומים השונים. מהראיונות שערכנו עלה, כי אין כיום בישראל מנגנון מוסדר לבחינה ולאישור שלחברּות ישראלית בתשתיות מחקר בינלאומיותמנגנון חשוב נוסף, אשר בעזרתו ניתנת לחוקרים מישראל גישה לתשתיות מחקר בינלאומיות, הואהתכנית השביעית של האיחוד האירופי- ה-FP‐7. במסגרת תכנית זו, משלמת ישראל דמי השתתפות22
שנתיים, בסכום של כ-350ולמתקניםמיליון1ש"ח , וזוכה, בין היתר, בגישה של חוקריה לתוכניות מחקררבים ומגוונים באירופה. בהמשך הפרק מוצגות בהרחבה שתי תשתיות מחקר חשובותאשר נגישות לחוקרים מישראל במסגרת תכנית המחקר של האיחוד האירופי .FP7 עם זאת, אין תיעודאו מידע לגבי מספר החוקרים הישראליים העושים שימוש בתשתיות אלה, או גישה לרשימתהתשתיות בהן נעשה שימוש על ידי חוקרים מישראל.ניתן לראות, כי ישראל מממנת גישה של חוקרים לתשתיות ייחודיות וגדולות, אשר לא נמצאות להןמקבילות מספקות בישראל. דוגמא לכך הם מאיצי החלקיקים הגדולים באירופה. בנוסף, ישראלמממנתחברויות בתשתיות אשר מהוות בסיס ליצירת ידע משותף ומספקות אפשרויות לביצועמחקרים רחבים ולאינטגרציה של ידע, כגון בנקי גנים, מאגרי נתונים רחבי היקף וכו' .בראיונות, שנערכו במסגרת המחקר, הוזכרה שוב ושוב החשיבות הגדולהשל המשך השותפותהישראלית הממסדית בתשתיות אלו, ותרומתן המשמעותית למחקר בתחומים השונים. במקרים רביםהוצגו תשתיות אלו כאלטרנטיבה טובה ומספקת לפערים שונים במערך תשתיות המחקר הישראליבמיוחד כשמדובר בתשתיות מחקר מאוד גדולות כמו ,CERNהחברויות הישראלית בתשתיות המחקר הבינלאומיותישראליות עושות שימוש בתשתיות הבינלאומיות–וכו'. ESRFחשובה גם למו"פ התעשייתי. מספר חברותלטובת ביצוע פעילות המו"פ שלהן. במקביל,ההשתתפות הישראלית בתשתיות אלה מאפשרת לתשתיות עצמן להפנות לחברות ישראליות בקשותוהזמנות למו"פ טכנולוגי, שנועד לשיפור ולשדרוג התשתיות עצמן.ובשנת 2010231על 363 מיליון ש"ח. המימון מתחלק: 45%בשנת 2009, לדוגמה, מימון התכנית עמד על 316 מיליון ש"חמתקציב משרד התמ"ת, 45% מתקציב ות"ת ו- 10% מתקציב משרד המדע.