ש×פ×ר ×××× ×¤×¨×××¨× ×ק×××× ××ת×ת ש××¢ ×קצ××× × ××××× - SIPL - ×××× ×××
ש×פ×ר ×××× ×¤×¨×××¨× ×ק×××× ××ת×ת ש××¢ ×קצ××× × ××××× - SIPL - ×××× ×××
ש×פ×ר ×××× ×¤×¨×××¨× ×ק×××× ××ת×ת ש××¢ ×קצ××× × ××××× - SIPL - ×××× ×××
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
בקבוצות ורק האמפליטודה המייצגת את הקבוצה מקודדת. סידור ההרמוניות בקבוצות מסוכמת<br />
בטבלה 4.2.<br />
מספר הקבוצות מקודד באמצעות הפרמטר ,Num_Harm_Trans המכומת ע"י שש סיביות.<br />
עשר ההרמוניות הראשונות מסודרות בקבוצות הכוללות הרמוניה אחת בלבד, כלומר<br />
האמפליטודות של עשר ההרמוניות הראשונות מקודדות כפי שהן<br />
.[11]<br />
כאשר ישנם יותר מעשר הרמוניות, מאחדים אותם לקבוצות, כך שגודל הקבוצה הולך וגדל ככל<br />
שמתקדמים באינדקס ההרמוניה. לכל קבוצה מקודדת רק אמפליטודה אחת מייצגת עבור כל<br />
ההרמוניות השייכות לקבוצה. האמפליטודה המייצגת היא ממוצע האמפלטודות של ההרמוניות<br />
בקבוצה<br />
.[12]<br />
האמפליטודה של הקבוצה הראשונה מיוצגת ע"י<br />
Harm_Trans_Ampl[0]<br />
(0 מסמן את האינדרס<br />
הראשון), המכומת בסקלה לוגריתמית ע"י 6 סיביות ובצעד כימות של .1.5dB האמפליטדות של<br />
שאר הקבוצות (קבוצה מספר<br />
2<br />
ומעלה) מיוצגות ע"י<br />
,Harm_Tran_Ampl[k]<br />
הפרש האמפליטודה מהקבוצה הקודמת. הפרש זה מכומת לוגריתמית ע"י חמש סיביות.<br />
המקודדות את<br />
Group<br />
Width<br />
אינדקס ההרמוניה<br />
של תחילת הקבוצה<br />
גודל<br />
הקבוצה<br />
אינדקס<br />
הקבוצה<br />
Transmitted<br />
amplitude<br />
index<br />
0,1,2,3,4,5,6,7,8,9<br />
10,11,12,13,14,15<br />
16,17,18,19,20<br />
21,22,23,24<br />
25,26,27<br />
28,29<br />
30<br />
1<br />
2<br />
3<br />
4<br />
5<br />
6<br />
7<br />
Harmonic<br />
line start<br />
index<br />
0,1,2,3,4,5,6,7,8,9<br />
10,12,14,16,18,20<br />
22,25,28,31,34<br />
37,41,45,49<br />
53,58,63<br />
68,74<br />
80<br />
טבלה 4.2: חלוקת קווים הרמוניים לקבוצות<br />
Table 4.2: Harmonic line grouping<br />
החסרונות של שיטת קידוד זו הם:<br />
- 42 -<br />
•<br />
•<br />
חוסר הדיוק בייצוג אמפליטודות של הרמוניות גבוהות, כיוון שרק הממוצע של מספר<br />
אמפליטודות מקודד.<br />
יעילות קידוד נמוכה במצב בו מספר ההרמוניות גדול מאוד.<br />
מרכיב הרעש מקודד בעזרת מעטפת ספקטרלית המיוצגת ע"י מקדמי .DCT ניתן לשלוט על דיוק<br />
ייצוג הרעש ע"י בחירת מספר המקדמים<br />
(DCT)<br />
לשידור.<br />
מספר המקדמים נע בין ארבעה לשבעה מקדמים והוא מיוצג באמצעות<br />
,Num_Noise_Para_Cod המכומת ע"י שתי סיביות.<br />
מאחר שלפרמטרי ה-<br />
DCT<br />
תחום דינאמי רחב,<br />
העוצמה הגבוהה ביותר ומביאים את התחום של הפרמטרים ל-<br />
מנרמלים את הפרמטרים לפי הפרמטר בעל<br />
.[-1,1]<br />
מקדם הנירמול,
Change language