ש×פ×ר ×××× ×¤×¨×××¨× ×ק×××× ××ת×ת ש××¢ ×קצ××× × ××××× - SIPL - ×××× ×××
ש×פ×ר ×××× ×¤×¨×××¨× ×ק×××× ××ת×ת ש××¢ ×קצ××× × ××××× - SIPL - ×××× ×××
ש×פ×ר ×××× ×¤×¨×××¨× ×ק×××× ××ת×ת ש××¢ ×קצ××× × ××××× - SIPL - ×××× ×××
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
כאשר האמפליטודות a1 ו- a2 הן באותו סדר גודל, הסיכום עלול להגביר את העוצמה הכוללת או<br />
לבטל אותה, בתלות ב- Q, אך אם אחת האמפליטודות גדולה בהרבה מהשניה, הסכום נותן את<br />
הגדול מבין שניהם. במרבית המקרים עוצמת ההרמוניה מוגברת.<br />
לפיכך, הוצאת הרמוניות (הקשורות לתדר יסודי) מאות הכניסה גורמת להורדת הרמוניות<br />
השייכות גם לתדרים יסודיים אחרים ולכן מורידות את הסיכוי לגילויים.<br />
על מנת לפתור את הבעיה משתמשים בהחלקת ספקטרום. החלקת הספקטרום מקטינה את אחוז<br />
השגיאה במציאת תדרים יסודיים.<br />
האלגוריתם להחלקה עובר על כל ההרמוניות של צליל ומחליף את האמפליטודה<br />
ה- h במינימום בינה לבין ההרמוניה השכנה לפי,<br />
a h של ההרמוניה<br />
a<br />
h<br />
←<br />
h h+<br />
min( a , a<br />
1)<br />
(6.5)<br />
ההחלקה נעשית בעזרת שני ערכים בלבד.<br />
אלגוריתם החלקה אחר המתחשב במספר רב יותר של ערכים, מחשב ממוצע,<br />
הרמוניות (הרמוניות הנמצאות בתוך חלון סביב ההרמוניה המחושבת).<br />
,m h<br />
על פני מספר<br />
a ← min( a<br />
h<br />
h<br />
, m<br />
h<br />
)<br />
(6.6)<br />
פעולת ההחלקה מנסה לייצר ספקטרום אמיתי של תדר יסודי יחיד, ומורידה את הקורלציה עם<br />
תדרים יסודיים אחרים. כלומר, במצב של התנגשות, אחת ההרמוניות תהיה בעלת עוצמה שונה<br />
מעוצמת הרמוניות בסביבתה (לרב תהיה בעלת עוצמה גבוהה משמעותית) ולכן פעולת מינימום<br />
בתהליך ההחלקה תעניק להרמוניה עוצמה נמוכה יותר. במצב זה ההרמוניה לא תוחסר כולה<br />
מאות הכניסה, ויהיה ניתן לגלות, ביתר קלות, את התדר היסודי האחר, המשוייך גם כן להרמוניה<br />
זו.<br />
אלגוריתם זה אינו מספיק טוב, כיוון שחישוב הספקטרום, עדיין, אינו מדוייק.<br />
ישנם מצבים, בהם ההתנגשות של הרמוניה משני תדרים יסודיים, גורמים להחלשת העוצמה, לפי<br />
משוואה<br />
.6.4<br />
במצבים אלו, תהליך ההחלקה אינו עוזר, שכן הוא בוחר בערך מינימלי וההרמוניה<br />
תוצא כליל מאות הכניסה לאיטרציה הבאה.<br />
גם במצבים אחרים פעולת ההחלקה גורמת לשינוי העוצמה האמיתי של ההרמוניה, ולפיכך ישארו<br />
"שאריות" של ההרמוניה לאיטרציה הבאה שישפיעו על מציאת התדר היסודי הדומיננטי הבא.<br />
בנוסף ישנם מצבים בהם התדר הדומיננטי הנבחר הוא לא אחד מהתדרים היסודיים אלא תדר<br />
שהוא גורם משותף לשניים או יותר מהתדרים היסודיים. למשל, טון בעל תדר בסיס 2F וטון נוסף<br />
בעל תדר בסיס 3F. עלול להיווצר מצב שיתגלה תדר יסודי F, למרות שהוא אינו קיים.<br />
6.4 אלגוריתם למציאת תדרים יסודיים בתחום התדר<br />
- 67 -
Change language