ש×פ×ר ×××× ×¤×¨×××¨× ×ק×××× ××ת×ת ש××¢ ×קצ××× × ××××× - SIPL - ×××× ×××
ש×פ×ר ×××× ×¤×¨×××¨× ×ק×××× ××ת×ת ש××¢ ×קצ××× × ××××× - SIPL - ×××× ×××
ש×פ×ר ×××× ×¤×¨×××¨× ×ק×××× ××ת×ת ש××¢ ×קצ××× × ××××× - SIPL - ×××× ×××
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
בשלב הבא בודקים כל אחד מתדרי הקבוצה .freq_pitch<br />
עבור כל תדר F,<br />
F ∈<br />
freq _<br />
pitch<br />
בודקים את מחלקי תדר שלמים<br />
. F , F , F<br />
2 3<br />
הבדיקה מתבצעת שוב על פי מדדים. לעיתים, מחלקי תדר שלמים עדיפים, משיקולי<br />
דחיסה, על פני התדר F עצמו. בנוסף יתכן כי בגלל מוגבלות רזולוציה התדר היסודי<br />
(ההרמוניה הראשונה), לא נמצא בין רשימת התדרים הכוללת, אבל נמצאה אחת<br />
הכפולות שלו.<br />
•<br />
בשלב האחרון, בוחרים את התדרים היעילים ביותר מבחינת הדחיסה. כאשר עיקרון<br />
היעילות מבוסס על מספר מירבי של הרמוניות (כלומר, מניעת שידור של תדרים רבים<br />
ככל האפשר, ע"י שידור תדר אחד מייצג) ועל קיום הרמוניות, כיוון שאי קיום הרמוניה<br />
מצריך אינדיקציה לכך (שהוא פרמטר נוסף, המקטין את יעילות הקידוד).<br />
כלומר, ישנם מצבים שנעדיף תדר יסודי המייצג פחות הרמוניות אך הן תהיינה רצופות,<br />
מאשר תדר יסודי המייצג יותר הרמוניות, אך הן לא רצופות.<br />
•<br />
לדוגמה, קבוצת תדרים<br />
= 1 i ,{ F} M הכוללת 7 תדרים:<br />
[220 , 440 , 660 , 880 , 1100 , 1320 , 2200]<br />
השורה המתאימה במטריצה A תראה כך:<br />
. התדר היסודי הוא 220 הרץ.<br />
.[1 1 1 1 1 1 0 0 0 1]<br />
כלומר שש הרמוניות רצופות ועוד הרמוניה עשירית, ביחד<br />
7 הרמוניות.<br />
לעיתים יהיה<br />
עדיף להוריד את ההרמוניה העשירית מהייצוג, אמנם אז יהיה פחות הרמוניות, שש<br />
במספר, אך הן יהיו רצופות. שיקולים אלו נכנסים למדדים.<br />
האלגוריתם נותן תוצאות טובות, הוא מוצא את התדרים היסודיים ולפעמים חלוקה שלמה של<br />
התדרים, או גורם משותף בין מספר תדרים יסודיים. החיסרון באלגוריתם זה הוא התלות הרבה<br />
במדדים.<br />
6.5 אלגוריתם למציאת תדר יסודי דומיננטי בשיטת מסרק תדרים<br />
בסעיף זה מתואר אלגוריתם נוסף למציאת תדר יסודי דומיננטי והוא מתואר בהרחבה ב- [25].<br />
האלגוריתם מבוסס על בניית מסרק תדרים וחיפוש התאמה מירבית בינו ובין ספקטרום האות.<br />
עבור תדר יסודי f, מתכננים את פונקציית המסרק כך שתקבל ערך מקסימלי בתדרים:<br />
.f, 2f, 3f…<br />
מגדירים פונקציה U, המגדירה את ההתאמה בין מסרק התדרים לספקטרום בצורה הבאה:<br />
U ( f ) =<br />
∞<br />
∫<br />
0<br />
c<br />
f<br />
( v)<br />
⋅<br />
- 70 -<br />
X ( v)<br />
dv<br />
(6.8)