איור 3. חתך רוחב גיאולוגי דרום-מזרח צפון-מערב (בעקבות al., 1990 (Gvirtzman et המראה את הגושיםהטקטוניים הראשיים במהלך הביקוע והיווצרות המזוטתיס ביורא.תוצאות הפעילות הטקטונו-מגמטית של "וולקני אשר" בצפון ישראל נדונו בעבודות שחקרו את תת -הקרקעבאמצעות קידוחים עמוקים ושיטות גיאופיסיות שונות. אחדים ממחקרים אלה הציעו לראות את אזורהכרמל כאזור חולשה כבר מסוף הפליאוזואיקון(אכמון, 1977; 1986 Hall, Ben-Avraham andGvirtzman and Steinitz, 1982; Garfunkel and Derin, 1984; Gvirtzman et al., 1992; Ben-Gaiand Ben-Avraham, 1995; Achmon and Ben-Avraham, 1997במספר עבודות גיאופיסיות שהתמקדו באזור שולי היבשה של ישראל הראו המחברים כי אזור הכרמלמהווה חיץ בין האזורים שמדרום ומצפון לוGinzburg and Ben-Avraham, 1987; Ben-Avraham and ):(Ginzburg ,1986 1990 מדרום לכרמל הקרום העליון מראה מעבר הדרגתי מתון בין הגוש היבשתי לבין הגושהימי, המרוחק מהחוף; מצפון לו, לעומת זאת, נמצא שהמעבר הוא חד וסמוך לחוף הוצע כי הקטע שמדרוםלכרמל נוצר על ידי תהליכי היווצרות בקעים בשלהי הטריאס או בתחילת היורא;Garfunkel and Derin, 1984).(Segev, 2000 קורלציות בין קידוחים עמוקים שנעשו בצפון ישראל, אשר חדרו את סלעי "וולקני אשר" מסוףהטריאס-תחילת היורא (לפי סקלת הזמן של al., 2004 ,(Gradstein et מצביעות על קיומו של בקע עמוק באזור5
הכרמל (1990 al., ,(Gvirtzman et המכיל טור עבה של סלעים וולקניים (איור 3). al. (2006) Schattner et הציעוכי האזור שמצפון לכרמל נוצר על ידי תהליך של פתיחה כתוצאה מהעתקה אופקית.ישנן מספר דרכים לפרש את המידע הגיאולוגי מתת-הקרקע, אך ניתן לקבוע בבטחה כי אזור הכרמל מצויבמרחב אשר פעלו בו אירועים טקטונו-מגמטיים מסוף הטריאס ואילך. לדוגמא, הפעילות העיקרית של האירועהטקטונו-מגמטי הראשון בתקופת הקרטיקון ("וולקני טייסיר" מגיל141-133 מ.ש.,לפיממחשופים ומקידוחים באזור צפון ישראל. במרכז הגליל נמצא כי עובי "וולקני טייסיר" הוא מעלהם מהווים כנראה מילוי של בקע קדום בכיוון משוער צפון– דרום,Segev (2009 המדווח400 מ',.(Segev et al., 2005)ולכןמכאן, שגם במהלךהיווצרות "וולקני טייסיר" בקרטיקון התחתון היווה הכרמל מבנה מקומי בתוך מכלול של בקע בלתי נחקר עדכה שהתקיים כנראה במרכז הגליל. ככלל, בחתך הקרטיקוני בכרמל נחשפים סלעים וולקניים המציינים ארבעהאירועים קנומניים ואירוע סנוני אחד,(Segev, 2000)בדו"ח זה גם עדויות נוספות מקידוחים עמוקים, המצויים בתחום אזור המחקר.אך לצורך השלמת התמונה הגיאולוגית הכוללת יוצגופעילות טקטונית אשר השפיעה על כל אזור הלבנט, וכמובן גם על הכרמל, קשורה להיווצרותם של קמטיהקשת הסורית.(Krenkel, 1924; Picard, 1943)הטתיס, החל סמוך לראשית תקופת הסנוןועמק יזרעאל בפרט,קינוזואית אשר לדעתו של שליבאירוע טקטוני בולט זה, הקשור לתהליכי סגירת אוקיאנוס.(Flexer et al., 2005)תוחמת את אזורי הר הכרמל ורמות מנשה ממזרח.(1991)הניאוגנית בעמקי הגליל התחתון. גילשליב (1991) (נמדד על ידימערכת השבירה של הגליל התחתון בכללמערכת זו שייכת לטקטוניקהפעלה במספר פאזות, והחלה כנראה סמוך לתחילת הפעילות המגמטיתAr-Arאמין של שפך הבזלת הראשון במתלול פוריה, אשר תואר על ידיRon and McWilliams ופורסם על ידי ,Segev ,(2000 הוא 16.1± 0.1 מ.ש.מעיד כי תחילת הביקוע של עמקי הגליל התחתון החלה עוד מוקדם יותר. שליב(1991)גיל זהסבר שהעתק הגלבוענמשך כנראה לכיוון צפון-מערב אל עבר הכרמל ומסתיים במקום כלשהו בתת-הקרקע של עמק יזרעאל. החלמשנות התשעים נטו חוקרים רבים לקבל גישה שונה (כולל(איור(2003 ,Fleischer and Gafsou.(2אשר לפיה העתקהגלבוע מתפצל מתחת לקרקעות עמק יזרעאל ומסתיים בקו השבירה של גדעון, החוצה את עמק יזרעאל לרוחבוגישה זו תמכה גם באפשרות כי העתק הכרמל, העובר בין אזור חיפה ליקנעם נמשך בסמוך לגבולהמורפוטקטוני שבין רמות מנשה לעמק יזרעאל, ובהמשך לכיוון ג'נין וואדי פריעה.ההתפתחות הטקטונית של הגליל ושולי הכרמל,,(2003)Matmon et al.מהמיוקן ועד להווה,סוכמה לאחרונה בעבודתם שלהטוענים כי הגליל התחתון ועמק יזרעאל התפתחו באזור מתיחה לפני ובמקביללהתפתחות טרנספורם ים המלח. האפשרות כי הבקע של עמק יזרעאל, בכיוון צפון-מערב, קשור לבקעים דומיםעל הלוח הערבי הועלתה כבר על ידי שליבהמכנים בקע זה בשם "קישון-סירחאן".,(1991)והיא אף מחוזקת עתה בעבודתם של(2006) Schattner et al.3. החתך הסטרטיגרפי, שינויי פאצייס וסביבות השקעהחתך חבורת יהודה בכרמל מכיל שינויי ליתופאצייס מהירים, והדבר הקשה על זיהוי יחידות סלע שונותבעבודות המיפוי הקודמות. החלוקה הליתוסטרטיגרפית המוצעת עתה בכרמל נעזרת ביחידות מנחות שלאופקים וולקניים בעלי גילים רדיומטריים אמינים. הקורלציה שנעשתה עם האופקים הוולקניים באזור אום אלפחם, והדמיון הליתוסטרטיגרפי בין אזור זה לבין אזור הגליל, יכולים לשמש כמכשיר לקורלציה סטרטיגרפיתבכל צפון ישראל.כלל החתך החשוף בכרמל של חבורת יהודה, מהאלביאן עד לטורון, נחלק לארבעה מחזורים סדימנטרייםשגבולותיהם מוגדרים על ידי אופקים וולקנים, בדרך כלל טופים (איור 4). בתוך כל אחד ממחזורים אלה מצויים6
- Seite 2 und 3: משרד התשתיות הלאומ
- Seite 4 und 5: תקצירהעבודה הנוכחי
- Seite 6 und 7: האחרים, והכתיבה א
- Seite 8 und 9: terminated by an erosion surface ov
- Seite 10 und 11: their activity. Upon cessation of v
- Seite 12 und 13: תוכן הענייניםעמוד14
- Seite 14 und 15: מבואהגוש הטקטוני ה
- Seite 16 und 17: איור 2.מפת העתקים חש
- Seite 20 und 21: שינויי ליתופאצייס
- Seite 22 und 23: איור 5.יחידות הסלע ה
- Seite 24 und 25: ובהתמתנות הנטיות ה
- Seite 26 und 27: לוח 1: תצורת יגורנחל
- Seite 28 und 29: לוח 2: תצורת יגור,
- Seite 30 und 31: ה(ודולומיט, במקו
- Seite 32 und 33: איור 7. יחידות הסלע
- Seite 34 und 35: לוח 3: תופעות הקשורו
- Seite 36 und 37: לוח 4: תצורת עספיא ב
- Seite 38 und 39: לוח 5: סביבות זיכרון
- Seite 40 und 41: נ(משניות שנוצרו ל
- Seite 42 und 43: לוח 6: המדרון המערבי
- Seite 44 und 45: לוח 7:טירת הכרמל.ה
- Seite 46 und 47: לוח 8: סביבת טירת הכ
- Seite 48 und 49: לוח 9: מחזור 3: התצור
- Seite 50 und 51: לוח 10: צפון מערב עמק
- Seite 52 und 53: מחזור ערקן-זיכרון -
- Seite 54 und 55: כ(ר(העליון התקיי
- Seite 56 und 57: איור 9.a. סביבות השקע
- Seite 58 und 59: לוח 11: תצורת בינה.1מ
- Seite 60 und 61: לוח 12: תצורת בינה1. פ
- Seite 62 und 63: איור 11. יחידות הסלע
- Seite 64 und 65: סביבות מוגנות בסמו
- Seite 66 und 67: ב.סלעי דולומיט מס
- Seite 68 und 69:
3.5.2. מחזורים סדימנט
- Seite 70 und 71:
3.5.2.2. מחזוריות סדימ
- Seite 72 und 73:
נ(4. יחידות וסלעים
- Seite 74 und 75:
ב(ג(- בלבדסלעי הל
- Seite 76 und 77:
5. מבנה.5.1גיליון עתל
- Seite 78 und 79:
17. איורמפה סטרוקטור
- Seite 80 und 81:
5.2. היחס בין מבנה הכ
- Seite 82 und 83:
איור 19. חתך מורפולו
- Seite 84 und 85:
Achmon, M. and Ben-Avraham, Z., 199
- Seite 86 und 87:
Garfunkel, Z. and Derin, B., 1984.
- Seite 88 und 89:
Ron, H., Freund, R., Garfunkel, Z.
- Seite 90:
Weissbrod, T., 1969. The Paleozoic
Change language