הגיאולוגיה של הכרמל מחזורים ×•×•×œ×§× ×• - Geological Survey of Israel - המכון ...

כ(‏ר(‏העליון התקיימו כאן שוניות מבודדות ובלתי רצופות,‏ שרק בחלקן היו מלוות באזורים מצומצמים של חילוףמים מוגבל והתפתחות מקומית של תנאים לדולומיטיזציה.‏ ממערב לגבול הפלטפורמה התקיים מדרון תלולללא תלות בהופעת שוניות או בהעדרן,‏ שחלקו העליון היה מלווה בטאלוס גס ‏(באזורי שוניות)‏ או בגלישה,‏התמוטטות וקבלת מגה-ברקציה ‏(באזורים חסרי שוניות).‏3.4. מחזור סדימנטרי רביעי:‏ תצורות בינהסחנין –בגליל ובאזור אום אל פחם תוארו יחסים אנכיים בין שתי התצורות,‏ דהיינו,‏ תצורת סחנין הדולומיטיתמתחת לתצורת בינה הגיריתתוארה תצורת סחנין הדולומיטית,‏ שעוביה.(Golani, 1961; Shadmon, 1959)באזור אום אל פחם ‏(שש,‏(Sass, 1968 ;1966145 מ'‏ומעליה תצורת בינה,‏ בעובי של כ-‏‎10‎ עד 62 מ'.‏ תצורת בינהבנויה משני טיפוסי פאצייס,‏ האחד גירי והשני דולומיטי,‏ וביניהם מעברים לטרליים הדרגתיים.‏ קיים דמיוןליתולוגי רב בין דולומיטים אלה של תצורת בינה לבין הדולומיט של תצורת סחנין,‏ וההבחנה ביניהם קשה.‏בדרום הכרמל המחזור הרביעי מתחיל בהופעת יחידה וולקניתV 4-שמרכזי התפרצותם מופיעים בנחל דליה ‏(בין שפיה לזיכרון יעקב)‏ ובבקעת מקורהמערבית למושב עופר ‏(איור‏(טופים,‏ ובמקומות גם בזלות),‏,(Sass, 1980).(1160-וכנראה גםבדומה ליחידות הוולקניות הקודמות,‏ גם כאן הטופים הם בעלי עובי מרבימ')‏ באזורי ההתפרצות,‏ ועוביים יורד עם ההתרחקות ממרכז ההתפרצות.‏ השתרעות הטופים מוגבלתלדרום מערב הכרמל,‏ וגבולות התפשטותם הם צומת אליקים ממזרח,‏ ומוצא נחל אורן בצפון.‏ ראויה לציוןהעדרם של סלעים וולקניים מפאזה זו באזור נחל רקפת-מוחרקה,‏ במקום בו יש ייצוג לכל הפאזות הוולקניותהקודמות,‏ כולל.V 3אום אל פחם.‏ קביעות הגיל נעשו בשיטתגיל היחידה הוולקנית V 4 מתבסס על מדידות גיל של בזלת מי עמי האקוויוולנטית באזורברזולוציה נמוכה של פרקציות הפלגיוקלזמליון שנים.‏40 Ar/ 39 Ar ברזולוציה גבוהה שלדוגמת סלע שלם ובשיטת40 Ar/ 39 Ar.(Segev et al., 2002)הגיל שהתקבל מבזלת מי עמי היהבקטע החתך הסדימנטרי באזור שפיה - זיכרון יעקב,‏ הנמצא מעל היחידה הוולקניתשל תצורת עין זיתים,‏ נמצאו יחסים פאצייליים לטרליים,‏ בין שתי יחידות שונות ‏(איור95.4±0.5V 4 ומכוסה בקירטון.(12בגדה הצפונית שלנחל דליה,‏ ליד שפיה,‏ מצויה יחידה הנשלטת על ידי שכבות גיר ביומיקריטי,‏ המכילה שכבות ביניים חוואריותדקות ומספר שכבות דולומיטיות בבסיס.‏ לעומת זאת,‏ מן העבר השני ‏(הדרומי)‏ של נחל דליה,‏ מזרחית לזיכרוןיעקב,‏ מופיע חתך דולומיטי ברובו,‏ ובגגו קטע גירי שעוביו מספר מטרים.‏ שני החתכים הללו הם אמנםאקוויוולנטיים ובעלי עובי דומה ‏(כ-‏‎90‎ מ'),‏ אולם מגדירים יחידות ליתוסטרטיגרפיות שונות.‏ היחידה הגיריתהיא תצורת בינה,‏ ואילו היחידה הדולומיטית היא תצורת סחנין.‏ הגדרת היחס הלטרלי בין שתי התצורות חורגתמן ההגדרה המקובלת בדבר היחס הוורטיקלי ביניהן ‏(תצורת בינה מעל תצורת סחנין).‏ עם זאת,‏ ראוי לציין כיגם במחקרים קודמיםRosenberg, 1960; Glikson, 1966; Weiler, 1968; Sass, 1968; Kafri, 1991; )(Golani, 1961נצפו יחסים לטרליים בין שתי התצורות,‏ אם בדמות שכבות ביניים גיריות בתצורת סחנין,‏ אושכבות ביניים דולומיטיות בתצורת בינה ‏(איור.(7 חתך ,11המיוחד במקרה הנוכחי הוא שהמעבר הלטרלי ביןשתי התצורות הוא כמעט מושלם,‏ ומתבצע על פני מרחק של מאות מטרים בלבד,‏ כאשר הוא תחום בין הטוףבבסיס וקירטון עין זיתים בגג.‏ לאור התיקון המוצע בהגדרת התצורות,‏ ניתן להתייחס להגדרה המקורית שלתצורת בינה כביטוי להופעת לשון (tongue) של תצורת בינה מעל תצורת סחנין ‏(איור.(12תצורת בינה כפי שתוארה למעלה משתרעת מדרום-מזרח הכרמל ועד האזור הנמצא דרומה ומזרחהלעמק מהר"ל,‏ ולא ניתן לחלקה ליחידות משנה.‏ צפונה ומזרחה לרצועה העוברת בין צומת אליקים ונחל המערות' המפה הגיאולוגית),‏ חולקה תצורת בינה לשני פרטים:‏41