הגיאולוגיה של הכרמל מחזורים ×•×•×œ×§× ×• - Geological Survey of Israel - המכון ...

סביבות מוגנות בסמוך לשוניות מבודדות,‏ ובעקבות כך קבלת תמיסות היפרסליניות ותנאים מקומייםלדולומיטיזציה.‏את האופי הביוקלסטי של מרבית סלעי הליתופאצייס הגירי בפרט מוחרקה ניתן לייחס להרס חלקי שלהשוניות בו-זמנית עם גידולן,‏ ולפיזור מוצרי ההרס על גבי הפלטפורמה באמצעות זרמי גאות ושפל.‏ האופיוהעובי האחידים למדי של סלעי היחידה,‏ והגבול החד עם היחידה הבאה ‏(פרט סומק),‏ מעידים כי הסביבההסדימנטרית ופני הים נשמרו כמעט ללא שינוי עד תום הצטברות משקעי היחידה.‏פרט סומק מציין שינוי דרסטי בסביבות ההשקעה,‏ המתבטא בכמה מאפיינים ליתופאצייליים,‏ הכולליםהופעה מודגשת של שכבות חוואר בחילוף עם שכבות גיר,‏ וירידה ניכרת בתכולת הדולומיט.‏ הופעת החווארמציינת הספקה אלוכתונית של חרסית יבשתית,‏ ולאור ההופעה הדומה גם בגליל המערבי ‏(אזור ירקא;‏,(1965 ,Freundניתן להסיק כי הספקת החרסית נעשתה לאורכו של אגן צר ‏(המכונה אגן דליה באזורהכרמל),‏ מוארך ועמוק במקצת מסביבתו,‏ שכיוונו צפון-צפון-מזרח,‏ ומשם התפזרה על אזורים סמוכיםורדודים יותר של המדף.‏ עצם הופעת החוואר,‏ כמו גם ריבוי סלעים קרבונטיים ‏"בוציים"‏ ‏(ביומיקריטים),‏מעידים על סביבת השקעה בעלת רמת אנרגיה נמוכה.‏למרות הנאמר לעיל,‏ יש עדויות כי במקומות ובפרקי זמן מסוימים שררו באגן דליה תנאים של רמת אנרגיהגבוהה יחסית.‏ עדויות אלה מבוססות על הנוכחות המקומית של שוניות מבודדות בפרט סומק,‏ ועל הופעתסלעים ביוקלסטיים גסים ‏(קלקארניטים וקלצירודיטים),‏ במקומות עם סטרוקטורות של שכבתיות צולבת.‏התצפיות הבלתי תלויות לכאורה של מיעוט דולומיט ושוניות בפרט סומק משולבות כנראה בהקשר גנטי.‏כפי שנדון למעלה,‏ הופעת שוניות כרוכה בדרך כלל בהגבלת חילוף המים ‏(אשר יכולה להיות נרחבת עבורשוניות מחסום,‏ או מצומצמת ומקומית עבור שוניות מבודדות),‏ בהעלאת המליחות,‏ ובקבלת תנאיםלדולומיטיזציה.‏ העדר או מיעוט שוניות מתיישב עם חילוף מים משופר ועם שלטון ‏(אולם לא בלעדיות)‏ שלסביבות בעלות מליחות קרובה לנורמלית.‏המעברים הליתופאצייליים בין הפרטים מוחרקה וסומק,‏ כלפי דרום ודרום-מערב,‏ לתצורת בינה הבלתימחולקת,‏ ובהמשך לתצורת סחנין,‏ מצביעים על גורמים נוספים בעלי השלכות סביבתיות.‏ ‏(א)‏ המעבר ביןהפרטים מוחרקה וסומק לתצורת בינה הבלתי מחולקת מתבטא בעיקרו באיבוד האופי השוניתי של פרטמוחרקה הגירי,‏ תוך כדי ריבוי המרכיב הביומיקריטי ותוספת שכבות חוואר.‏ השינויים המקבילים שחלובפרט סומק היו קטנים,‏ והתבטאו בצמצום מעט התופעות השוניתיות שניצפו באגן דליה,‏ ובתכולה מופחתתשל שכבות החוואר.‏ ‏(ב)‏ את העלמות השוניות בשני חלקי תצורת בינה ניתן ליחס לסיבות שונות.‏ השינוייםבפרט סומק מהווים כנראה ביטוי לסביבת ההשקעה הרדודה ורמת האנרגיה הנמוכה שאפיינה אותה,‏ אשראיפשרו הצטברות סדימנטים בוציים,‏ קרבונטיים ‏(ביומיקרטים)‏ וחרסיות מחד,‏ ומאידך מנעו התפתחותשוניות.‏ סביבת ההשקעה עם תחילת הצטברות תצורת בינה,‏ לעומת זאת,‏ הייתה עמוקה יחסית,‏ ונראה שאתהסיבה להעלמות השוניות במקרה זה יש ליחס לפגיעה בתנאים האקולוגיים בעקבות העלאה מסוימת שלהמליחות ‏(כפי שיוסבר בהמשך).‏ ‏(ג)‏ המעבר מהליתופאצייס הגירי ‏(תצורת בינה)‏ מצפון לנחל דליהלליתופאצייס הדולומיטי ‏(תצורת סחנין)‏ מדרום,‏ ללא נוכחות מחסום מוגדר,‏ דומה מאד למעבר שנמצא ביןתצורת ערקן לתצורת זיכרון,‏ וגם מקומות המעברים ‏(בין שפיה לזיכרון יעקב)‏ חופפים בקרוב רב.‏ נראהאפוא שגם במקרה הנוכחי יש לייחס את השינוי הליתופאציילי למעבר הדרגתי בין הסביבה הרדודהוהמלוחה מדרום,‏ והסביבה הפתוחה ובעלת המליחות הנורמלית מצפון.‏•••••51