סביבות מוגנות בסמוך לשוניות מבודדות, ובעקבות כך קבלת תמיסות היפרסליניות ותנאים מקומייםלדולומיטיזציה.את האופי הביוקלסטי של מרבית סלעי הליתופאצייס הגירי בפרט מוחרקה ניתן לייחס להרס חלקי שלהשוניות בו-זמנית עם גידולן, ולפיזור מוצרי ההרס על גבי הפלטפורמה באמצעות זרמי גאות ושפל. האופיוהעובי האחידים למדי של סלעי היחידה, והגבול החד עם היחידה הבאה (פרט סומק), מעידים כי הסביבההסדימנטרית ופני הים נשמרו כמעט ללא שינוי עד תום הצטברות משקעי היחידה.פרט סומק מציין שינוי דרסטי בסביבות ההשקעה, המתבטא בכמה מאפיינים ליתופאצייליים, הכולליםהופעה מודגשת של שכבות חוואר בחילוף עם שכבות גיר, וירידה ניכרת בתכולת הדולומיט. הופעת החווארמציינת הספקה אלוכתונית של חרסית יבשתית, ולאור ההופעה הדומה גם בגליל המערבי (אזור ירקא;,(1965 ,Freundניתן להסיק כי הספקת החרסית נעשתה לאורכו של אגן צר (המכונה אגן דליה באזורהכרמל), מוארך ועמוק במקצת מסביבתו, שכיוונו צפון-צפון-מזרח, ומשם התפזרה על אזורים סמוכיםורדודים יותר של המדף. עצם הופעת החוואר, כמו גם ריבוי סלעים קרבונטיים "בוציים" (ביומיקריטים),מעידים על סביבת השקעה בעלת רמת אנרגיה נמוכה.למרות הנאמר לעיל, יש עדויות כי במקומות ובפרקי זמן מסוימים שררו באגן דליה תנאים של רמת אנרגיהגבוהה יחסית. עדויות אלה מבוססות על הנוכחות המקומית של שוניות מבודדות בפרט סומק, ועל הופעתסלעים ביוקלסטיים גסים (קלקארניטים וקלצירודיטים), במקומות עם סטרוקטורות של שכבתיות צולבת.התצפיות הבלתי תלויות לכאורה של מיעוט דולומיט ושוניות בפרט סומק משולבות כנראה בהקשר גנטי.כפי שנדון למעלה, הופעת שוניות כרוכה בדרך כלל בהגבלת חילוף המים (אשר יכולה להיות נרחבת עבורשוניות מחסום, או מצומצמת ומקומית עבור שוניות מבודדות), בהעלאת המליחות, ובקבלת תנאיםלדולומיטיזציה. העדר או מיעוט שוניות מתיישב עם חילוף מים משופר ועם שלטון (אולם לא בלעדיות) שלסביבות בעלות מליחות קרובה לנורמלית.המעברים הליתופאצייליים בין הפרטים מוחרקה וסומק, כלפי דרום ודרום-מערב, לתצורת בינה הבלתימחולקת, ובהמשך לתצורת סחנין, מצביעים על גורמים נוספים בעלי השלכות סביבתיות. (א) המעבר ביןהפרטים מוחרקה וסומק לתצורת בינה הבלתי מחולקת מתבטא בעיקרו באיבוד האופי השוניתי של פרטמוחרקה הגירי, תוך כדי ריבוי המרכיב הביומיקריטי ותוספת שכבות חוואר. השינויים המקבילים שחלובפרט סומק היו קטנים, והתבטאו בצמצום מעט התופעות השוניתיות שניצפו באגן דליה, ובתכולה מופחתתשל שכבות החוואר. (ב) את העלמות השוניות בשני חלקי תצורת בינה ניתן ליחס לסיבות שונות. השינוייםבפרט סומק מהווים כנראה ביטוי לסביבת ההשקעה הרדודה ורמת האנרגיה הנמוכה שאפיינה אותה, אשראיפשרו הצטברות סדימנטים בוציים, קרבונטיים (ביומיקרטים) וחרסיות מחד, ומאידך מנעו התפתחותשוניות. סביבת ההשקעה עם תחילת הצטברות תצורת בינה, לעומת זאת, הייתה עמוקה יחסית, ונראה שאתהסיבה להעלמות השוניות במקרה זה יש ליחס לפגיעה בתנאים האקולוגיים בעקבות העלאה מסוימת שלהמליחות (כפי שיוסבר בהמשך). (ג) המעבר מהליתופאצייס הגירי (תצורת בינה) מצפון לנחל דליהלליתופאצייס הדולומיטי (תצורת סחנין) מדרום, ללא נוכחות מחסום מוגדר, דומה מאד למעבר שנמצא ביןתצורת ערקן לתצורת זיכרון, וגם מקומות המעברים (בין שפיה לזיכרון יעקב) חופפים בקרוב רב. נראהאפוא שגם במקרה הנוכחי יש לייחס את השינוי הליתופאציילי למעבר הדרגתי בין הסביבה הרדודהוהמלוחה מדרום, והסביבה הפתוחה ובעלת המליחות הנורמלית מצפון.•••••51
.3.5ליתוסטרטיגרפיה וסביבות השקעה: דיון וסיכוםבאזור הכרמל מתגלותתופעות ליתוסטרטיגרפיות-סדימנטולוגיות ייחודיות,המתייחסות למיקוםהכרמל בסביבות המעבר בין הפלטפורמה הקרבונטית הערבית השטוחה, לבין הים הפתוח של אוקיינוס הטתיסבמהלך האלביאן-קנומן-טורון..1ניתוח תופעות אלה מאפשר להגדיר את סביבות ההשקעה של האזור ואתשינוייהן במרחב ובזמן. בנוסף לכך, מאחר וסביבות אלה נחשפות בכרמל בלבד, ניתן לראות בו אזור מפתחבהבנת הגורמים שהשפיעו על התפתחות הפלטפורמה הקרבונטית באזורים אחרים בארץ.המרכיבים היסודיים של סביבות ההשקעה הם:הפלטפורמה,על מגוון התנאים הבתימטריים,הפלטפורמה שתי סביבות שונות, והן: א. סביבה מוגבלתההידרוכימיים והאקולוגיים שלה.,(restricted environment)באזור הכרמל כללהבדרך כלל רדודה. ב.סביבה פתוחה environment) ,(open בדרך כלל עמוקה יותר, אולם עם עומק מים שהשתנה עם הזמן. בפרקיזמן שונים שתי הסביבות התקיימו זו לצד זוהסביבה המוגבלת שלטה ברוב שטח הכרמל.(וביניהן סביבות מעבר),2. שוניות רודיסטים, שהופיעו אם כשוניות מחסום reefs) (barrier או כשוניות מקומיות3. הרי געש, שנשלטו על ידי סלעים פירוקלסטיים, אולם כללו במקומות גם לבות בזלתיות.אולם בזמן השקעת תצורת יגור.(patch reefs).4מדרונות, רובם ברצועת המעבר בין הפלטפורמה לים הפתוח, וחלקם מקומיים, אם כמדרונות של שוניותמקומיות, או כמדרונות הרי געש.סלעי דולומיט מהווים מרכיב משמעותי בחתך הליתוסטרטיגרפי בכרמל,ובאזורים נרחבים שלהפלטפורמה הקרבונטית מחוץ לכרמל. לעצם הופעתו של הדולומיט במקומות מסוימים, או להעדרו במקומותאחרים, יש חשיבות בניתוח סביבות ההשקעה. הסיבה לכך נעוצה בעדויות ליצירה הדיאגנטית המוקדמת שלסלעי הדולומיט באזור, ובקשר ההדוק בין הופעת סלעי דולומיט ומרכיבים אחרים (כגון שוניות) של סביבותההשקעה.את יחסי הגומלין בין מרכיבי סביבות ההשקעה, את התפתחותם עם הזמן, ואת השפעתם על תכונותוהרכב הסדימנטים, ניתן לסכם באמצעות התייחסות למחזוריות הסדימנטרית- וולקנית,ולתופעות מיוחדותהחורגות ממתכונת זו. החתך של חבורת יהודה בכרמל כולל ארבעה מחזורים, המוגדרים באמצעות השינוייםהמתייחסים לגבולות הפנימיים בלבד של חבילת המחזורים. הגבולות החיצוניים (בסיס המחזור הראשון וגגהמחזור הרביעי)אינם משתלבים בתמונה זו,ומשקפים גורמים ותהליכים שונים,החורגים מתחום הכרמל.מחזוריות זו מובחנת היטב בסביבות הפתוחות של הפלטפורמה, ואילו בסביבות המוגבלות היא פחות מובהקת,ובעלת מאפיינים שונים במידה מסוימת.3.5.1. משמעות הופעת סלעי הדולומיט כאינדיקטור לסביבות ההשקעהא.סלעי הדולומיט בכרמל שכיחים מאד, ומכילים עדויות רבות לעיתוי ולתנאי יצירתם:צורת גופי דולומיט, ויחסיהם לסלעי הסביבה, מהווים קריטריון מובהק לעיתוי תהליך הדולומיטיזציה.בהתאם לכך, הופעה קונקורדנטית של גופי דולומיט אופיינית ליצירה דיאגנטית מוקדמת, ואילו הופעהדיסקורדנטית מעידה על יצירה מאוחרת, אפיגנטית. בפלטפורמה הפנימית גופי הדולומיט מזוהים כשכבות,ובנוסף לכך קיים קשר הדוק בין סטרוקטורות סדימנטריות מקוריות (שכבתיות ולמינריות מסוגים שונים,נבירות, ועוד) ותכונות סלעי הדולומיט (גודל גביש, גוון ונקבוביות). אחת הדוגמאות לכך היא הופעת דולומיטדק גביש בסלעים למינריים, ודולומיט בעל גבישים גסים יותר בסלע דולומיט מסיבי, ובנבירות החודרותלדולומיט הלמינרי כלפי מטה. יחסים אלה ודומים להם מעידים כי תנאי הדולומיטיזציה היו מוכתבים עלידי גורמים ותהליכים אשר התקיימו בסביבת ההשקעה ובסדימנטים.52
- Seite 2 und 3:
משרד התשתיות הלאומ
- Seite 4 und 5:
תקצירהעבודה הנוכחי
- Seite 6 und 7:
האחרים, והכתיבה א
- Seite 8 und 9:
terminated by an erosion surface ov
- Seite 10 und 11:
their activity. Upon cessation of v
- Seite 12 und 13:
תוכן הענייניםעמוד14
- Seite 14 und 15: מבואהגוש הטקטוני ה
- Seite 16 und 17: איור 2.מפת העתקים חש
- Seite 18 und 19: איור 3. חתך רוחב גיא
- Seite 20 und 21: שינויי ליתופאצייס
- Seite 22 und 23: איור 5.יחידות הסלע ה
- Seite 24 und 25: ובהתמתנות הנטיות ה
- Seite 26 und 27: לוח 1: תצורת יגורנחל
- Seite 28 und 29: לוח 2: תצורת יגור,
- Seite 30 und 31: ה(ודולומיט, במקו
- Seite 32 und 33: איור 7. יחידות הסלע
- Seite 34 und 35: לוח 3: תופעות הקשורו
- Seite 36 und 37: לוח 4: תצורת עספיא ב
- Seite 38 und 39: לוח 5: סביבות זיכרון
- Seite 40 und 41: נ(משניות שנוצרו ל
- Seite 42 und 43: לוח 6: המדרון המערבי
- Seite 44 und 45: לוח 7:טירת הכרמל.ה
- Seite 46 und 47: לוח 8: סביבת טירת הכ
- Seite 48 und 49: לוח 9: מחזור 3: התצור
- Seite 50 und 51: לוח 10: צפון מערב עמק
- Seite 52 und 53: מחזור ערקן-זיכרון -
- Seite 54 und 55: כ(ר(העליון התקיי
- Seite 56 und 57: איור 9.a. סביבות השקע
- Seite 58 und 59: לוח 11: תצורת בינה.1מ
- Seite 60 und 61: לוח 12: תצורת בינה1. פ
- Seite 62 und 63: איור 11. יחידות הסלע
- Seite 66 und 67: ב.סלעי דולומיט מס
- Seite 68 und 69: 3.5.2. מחזורים סדימנט
- Seite 70 und 71: 3.5.2.2. מחזוריות סדימ
- Seite 72 und 73: נ(4. יחידות וסלעים
- Seite 74 und 75: ב(ג(- בלבדסלעי הל
- Seite 76 und 77: 5. מבנה.5.1גיליון עתל
- Seite 78 und 79: 17. איורמפה סטרוקטור
- Seite 80 und 81: 5.2. היחס בין מבנה הכ
- Seite 82 und 83: איור 19. חתך מורפולו
- Seite 84 und 85: Achmon, M. and Ben-Avraham, Z., 199
- Seite 86 und 87: Garfunkel, Z. and Derin, B., 1984.
- Seite 88 und 89: Ron, H., Freund, R., Garfunkel, Z.
- Seite 90: Weissbrod, T., 1969. The Paleozoic