הגיאולוגיה של הכרמל מחזורים ×•×•×œ×§× ×• - Geological Survey of Israel - המכון ...

5.2. היחס בין מבנה הכרמל למבני הגליל והשומרוןמערכת השבירה הראשית של הגליל התחתון,‏ הנתחמת מדרום על ידי גוש הכרמל והשומרון,‏התרחשה בחלקה הגדול בעידן הקנוזואי,‏ ולכן חשוב להזכיר את המבנה שקדם לה.‏ המבנה הקדום יותרשייך למערכת הקמטים של הקשת הסורית שכיוונם המקורב,‏ בצפון השומרון עד הכרמל,‏ הוא צפון–מזרחדרום–מערב ‏(איור,17בעקבות פליישר וגפסו,‏,(2003ובגליל הכיוון הוא צפוןדרום –; Krenkel, 1924; ).(Freund, 1970; Flexer et al., 1970; Picard, 1943הקשת הסורית נוצרה באירוע טקטוני בולט הקשורלתהליכי סגירת אוקיאנוס הטתיס,‏ שהחלו בסמוך לתחילת תקופת הסנון,‏ עם סיום הפעילות המגמטיתהקרטיקונית באזור הכרמל.‏ המפה הסטרוקטורלית ‏(איור,(17שנערכה על ידיFleischer and Gafsou(2003), מבליטה את מבנה הקמטים של צפון השומרון ‏(אנטיקלינת אום אל פחם והסינקלינות משני צדדיה)‏וההמשך שלהם לכיוון המבנה האנטיקלינלי של הר הכרמל.‏כל מבני הקימוט הללו נחצים על ידי מערכות שבירה צעירות יותר ‏(קנוזואיות),‏ בעלות השפעות שונות עלמבני הקימוט.‏ מערכות שבירה אלה קשורות למבנה מתיחה של הגליל התחתון,‏ המאופיין בקיומם של גושיםטקטוניים רבים בכיוון כללי כשל מערכת העתקי הכרמל–גלבוע,‏ מדרום–מזרח לצפון–מערבMatmon et al., ).(2003מחקר זה מראה על קיום רום סטרוקטורלי דומה משני צדי הבקע של הגליל התחתון ‏(גוש השומרון-‏כרמל מדרום וגוש הגליל העליון מצפון;‏ איורים,(19 ,18כאשר הגוש הדרומי,‏ בכרמל,‏ נוטה לדרום–מערב ואילוהצפוני לצפון–מזרח.‏ לא מובחנת הרמה חריגה של הר הכרמל כולו,‏ כפי שהציעו מודלים טקטוניים אחדים בעבר.(Rotstein et al., 1993, 2004)מערכת השבירה הצעירה משבשת אך במקצת את מבני הקימוט של הקשת הסורית ‏(כגון הופעת הורסטדליה ושינוי כיוון ציר הקימוט בסינקלינת מנשה),‏ אולם בהר הכרמל בלבד אינטנסיביות השבירה היא כהגדולה,‏ עד כדי טשטוש מתקדם של המבנה האנטיקלינלי ושל המשכו כלפי צפון-מזרח.‏מערכת ההעתקים של הכרמל–גלבוע ‏(עפ"י שגב,‏ 2006), שכיוונה מדרום–מזרח לצפון–מערב,‏ מהווה גבולברור וחד בין הגוש הטקטוני של השומרון והכרמל לבין הגוש הטקטוני של הגליל ‏(איור.(17צפונית להעתקיהכרמל–גלבוע משתרעים עמקי הגליל התחתון ‏(ממזרח למערב):‏ בית שאן-חרוד ‏(אגן בית שאן),‏ יזרעאל ‏(הכוללשני אגנים,‏ עפולה וכפר ברוך)‏ וזבולון.‏ אגנים אלה שויכו על ידי שליב(1991)לבקע עמוק ומורכב,‏ שכונה על ידובשם ‏"אגן הגליל התחתון והעמקים",‏ והגדירו כמשולש שקודקודיו בטבעון,‏ בדרום עמק בית שאן ‏(מרמה-פיאד)‏ובצפון הכנרת.‏ שליב(1991)קבע כי התפתחותו של בקע זה החלה בטרצייר המוקדם,‏ ואולי אפילו במיוקןהמוקדם,‏ בנוסף,‏ הוא הציע לחברו לדרום מזרח עם אגן דמשק והשקע של ואדי סירחאן.‏אזור עמק זבולון והמשכו לצפון-מערב באגן חיפה,‏ נחקר לאחרונה באמצעות קווים סייסמיים וקידוחים‏(קנוסה וקישון-‏ םי(1על ידי al. (2006). Schattner et חוקרים אלה מדווחים על חתך טרציירי ‏(בעובי של כ-‏‎400‎מ'),‏ אשר לדעתם מעיד על נוכחות אגן טקטוני בהמשך לעמק זבולון.‏ לדעתם,‏ בדומה לשליבהמערבי של בקע שכשל,(1991)(failed rift)הפעיל של הים האדום וסואץ.‏ לדעתזהו הקצהאשר בא מואדי סירחן ובקעת דמשק,‏ והוא מקביל בזמן ובכיוון לבקע(2003) Matmon et al.החלק הדרומי של בקע הגליל התחתון ‏(אזורהעמקים עד סמוך לבקעת בית נטופה וטורען)‏ הוא העמוק ביותר וגם העתיק ביותר,‏ והם שייכו אותו למיוקן.‏ממחקרים אלה אנו למדים כי הפעילות הטקטונית על חלקים ממערכת העתקי הכרמל–גלבוע החלה כברבאוליגוקן לפני המיוקן.‏גג חבורת יהודה בעמקי הגליל התחתון נמצא בעומק הרב ביותר,‏ ולכן בשקעים אלה הצטברו סדימנטיםעבים מהנאוגן עד לקוורטר.‏ אך גם ההמשך של הגליל התחתון לצפון,‏ מרכס נצרת ועד למתלול צורים,‏ הוא בעלמבנה טקטוני הדומה לזה של העמקים.‏ בשל כך יש לראות את הגליל התחתון כולו כיחידה סטרוקטורלית67