הגיאולוגיה של הכרמל מחזורים ×•×•×œ×§× ×• - Geological Survey of Israel - המכון ...

ה(‏ודולומיט,‏ במקומות בחילופי שכבות ‏(לוח 5, תמונה 1). חלק מהסלעים הביוקלסטיים הם בעלי שכבתיותמקורית נטויה ‏(לוח,5 תמונות ,3וגבעת עדן כוללת חילוף שכבות קירטון וגיר שעוביין4). תופעה מיוחדת שנגלתה לאורך הכביש בין צומת מעיין צבי ‏(על כביש(42-10 ס"מ.‏סטרוקטורה משנית בדמות בליטות כלפי המסלע הקירטוני,‏ המוכרת כ-‏תופעת צרור תרכיזי המוגבלת לגיר,‏מיוחדת נוספת היא סטרוקטורה מנומרתומלווה אותו גם בסטרוקטורה המשניתבבסיס שכבות הגיר יש הופעה שכיחה של.load casts4, ‏(לוחבנוסף לכך,‏ קיימת2). תמונה(mottling)(תופעההמורכבת מגיר,‏ דולומיט וצור ביחסים אירגולריים‏(לוח 5, תמונות 6), 5, המופיעה צפונה לגבעת עדן,‏ לאורך כביש 70, בסמוך לצומת פוריידיס.‏בשוליים המערביים של מרכז הכרמל,‏ בעליה למצפה עופר,‏ תצורת עספיא מורכבת מסלעי גיר משוכבים,‏המלווים בשכבות צור דקות ובלתי רציפות.‏ חלקן של שכבות צור אלה נמשך לאורך העתקים קטנים ‏(לוחתמונה,4,(3הדיאגנטי.‏ויחסי השדה מעידים כי תהליך השבירה היה סינסדימנטרי ופעל בחפיפה עם תהליך הצרורמחזור עספיא –דיון וסיכוםראשיתו של מחזור עספיא בתחילת הקנומן מבטאת שינויים דרסטיים בליתולוגיה ובסביבות ההשקעהלעומת אלה של מחזור יגור-תלמי יפה.‏ כפי שצוין למעלה,‏ סיומו של המחזור הקודם בסוף האלביאןמאופיין בתנאים של הרדדה,‏ ובמקומות אפילו בהרמה וארוזיה.‏ לעומת זאת,‏ מחזור עספיא במרבית שטחהכרמל ‏(מצפון לגבעת עדן)‏ מתחיל בתנאים של פלטפורמה קרבונטית פתוחה בעלת עומק אחיד למדי,‏ כ-‏‎65‎מ',‏ במקומות בהם שלטו תנאים של פלטפורמה לגונרית רדודה לפני כן ‏(איור 9). המסקנה בדבר עומק המיםמבוססת על קיומו של משטח הגידוע מעל טופים שעוביים כ-‏‎60‎ מ',‏ המיוחס לאברזיה ימית בבסיס הגלים.(Sass, 1980)•לקראת סיומו של המחזור השני מתקבלת הרדדה(shallowing upward)הדרגתית,‏ המתבטאת בהתרבותשכבות ביניים גיריות בחתך הקירטוני,‏ ושיאה הוא בהופעת היחידה השוניתית-ביוקלסטית של גיר ביתאורן בגג תצורת עספיא,‏ המשתרעת על שטחים נרחבים בכרמל.‏ גידוע מקומי של יחידה זו,‏ שהתרחש לפניהצטברות האופק הוולקני הבא,(V 2 )מעיד על תנאי חשיפה וארוזיה,‏ אשר באו בעקבות ההרדדה.‏ נראהאפוא כי תהליך זה הוא בחלקו תוצאה של הרמת הקרקעית,‏ בדומה לסיומו של המחזור הראשון.‏•עקב מיעוט מחשופי תצורת עספיא בדרום הכרמל לא ניתן לקבוע בוודאות האם השתרעות הפלטפורמה שלהקנומן המוקדם נמשכה גם שם,‏ ומה היו מאפייניה.‏ ניתוח ליתוסטרטיגרפי של התופעות המתגלות בשולייםהמערביים של הכרמל הדרומי מספק רמז אפשרי לכך.‏ חילוף שכבות קירטון וגירים ביוקלסטיים במקום זהמעיד על שני מקורות הספקה,‏ האחד אוטוכתוני בסביבה של ים פתוח,‏ והשני אלוכתוני מסביבה רדודה סמוכה.‏שילוב שני מקורות אלה בסביבת השקעה אחת,‏ וכן שכבתיות נטויה,‏ מתיישבים עם סביבה של מדרון עליון,‏והמסקנה המסתמנת היא כי פלטפורמה קרבונטית אכן התקיימה ממזרח לסביבת המדרון.‏ על טיבה שלפלטפורמה זו,‏ ועל השאלה האם היא הייתה המשך הפלטפורמה שזוהתה בצפון הכרמל,‏ ניתן לקבל מושג עקיףבלבד.‏ למעלה צוינה ההופעה השכיחה של סלעי דולומיט עם הגיר והקירטון.‏ בדיון במחזור הראשון נקבע כי אתתהליך הדולומיטיזציה יש ליחס לתמיסות היפרסליניות הנוצרות בפלטפורמה חסומה בעלת חילוף מים מוגבל.‏בנוסף לכך הוצע כי דולומיטיזציה של סדימנטים המצטברים בסביבה של ים פתוח,‏ בסמוך לקצה הפלטפורמה,‏.(seepage reflux)אימוצו של מודל זה להסבר תופעתהתקבלה במנגנון של זרימה חוזרת וחילחולהדולומיטיזציה של משקעי מדרון במחזור השני מחייב קיום תנאים לחסימה מוגברת של שוניות מחסום‏(בהשוואה עם שוניות המחסום של המחזור הראשון),‏ ונוכחות שכבות חדירות במשקעי הים הפתוח.‏ מסינתזה זו•17