5.2. היחס בין מבנה הכרמל למבני הגליל והשומרוןמערכת השבירה הראשית של הגליל התחתון, הנתחמת מדרום על ידי גוש הכרמל והשומרון,התרחשה בחלקה הגדול בעידן הקנוזואי, ולכן חשוב להזכיר את המבנה שקדם לה. המבנה הקדום יותרשייך למערכת הקמטים של הקשת הסורית שכיוונם המקורב, בצפון השומרון עד הכרמל, הוא צפון–מזרחדרום–מערב (איור,17בעקבות פליישר וגפסו,,(2003ובגליל הכיוון הוא צפוןדרום –; Krenkel, 1924; ).(Freund, 1970; Flexer et al., 1970; Picard, 1943הקשת הסורית נוצרה באירוע טקטוני בולט הקשורלתהליכי סגירת אוקיאנוס הטתיס, שהחלו בסמוך לתחילת תקופת הסנון, עם סיום הפעילות המגמטיתהקרטיקונית באזור הכרמל. המפה הסטרוקטורלית (איור,(17שנערכה על ידיFleischer and Gafsou(2003), מבליטה את מבנה הקמטים של צפון השומרון (אנטיקלינת אום אל פחם והסינקלינות משני צדדיה)וההמשך שלהם לכיוון המבנה האנטיקלינלי של הר הכרמל.כל מבני הקימוט הללו נחצים על ידי מערכות שבירה צעירות יותר (קנוזואיות), בעלות השפעות שונות עלמבני הקימוט. מערכות שבירה אלה קשורות למבנה מתיחה של הגליל התחתון, המאופיין בקיומם של גושיםטקטוניים רבים בכיוון כללי כשל מערכת העתקי הכרמל–גלבוע, מדרום–מזרח לצפון–מערבMatmon et al., ).(2003מחקר זה מראה על קיום רום סטרוקטורלי דומה משני צדי הבקע של הגליל התחתון (גוש השומרון-כרמל מדרום וגוש הגליל העליון מצפון; איורים,(19 ,18כאשר הגוש הדרומי, בכרמל, נוטה לדרום–מערב ואילוהצפוני לצפון–מזרח. לא מובחנת הרמה חריגה של הר הכרמל כולו, כפי שהציעו מודלים טקטוניים אחדים בעבר.(Rotstein et al., 1993, 2004)מערכת השבירה הצעירה משבשת אך במקצת את מבני הקימוט של הקשת הסורית (כגון הופעת הורסטדליה ושינוי כיוון ציר הקימוט בסינקלינת מנשה), אולם בהר הכרמל בלבד אינטנסיביות השבירה היא כהגדולה, עד כדי טשטוש מתקדם של המבנה האנטיקלינלי ושל המשכו כלפי צפון-מזרח.מערכת ההעתקים של הכרמל–גלבוע (עפ"י שגב, 2006), שכיוונה מדרום–מזרח לצפון–מערב, מהווה גבולברור וחד בין הגוש הטקטוני של השומרון והכרמל לבין הגוש הטקטוני של הגליל (איור.(17צפונית להעתקיהכרמל–גלבוע משתרעים עמקי הגליל התחתון (ממזרח למערב): בית שאן-חרוד (אגן בית שאן), יזרעאל (הכוללשני אגנים, עפולה וכפר ברוך) וזבולון. אגנים אלה שויכו על ידי שליב(1991)לבקע עמוק ומורכב, שכונה על ידובשם "אגן הגליל התחתון והעמקים", והגדירו כמשולש שקודקודיו בטבעון, בדרום עמק בית שאן (מרמה-פיאד)ובצפון הכנרת. שליב(1991)קבע כי התפתחותו של בקע זה החלה בטרצייר המוקדם, ואולי אפילו במיוקןהמוקדם, בנוסף, הוא הציע לחברו לדרום מזרח עם אגן דמשק והשקע של ואדי סירחאן.אזור עמק זבולון והמשכו לצפון-מערב באגן חיפה, נחקר לאחרונה באמצעות קווים סייסמיים וקידוחים(קנוסה וקישון- םי(1על ידי al. (2006). Schattner et חוקרים אלה מדווחים על חתך טרציירי (בעובי של כ-400מ'), אשר לדעתם מעיד על נוכחות אגן טקטוני בהמשך לעמק זבולון. לדעתם, בדומה לשליבהמערבי של בקע שכשל,(1991)(failed rift)הפעיל של הים האדום וסואץ. לדעתזהו הקצהאשר בא מואדי סירחן ובקעת דמשק, והוא מקביל בזמן ובכיוון לבקע(2003) Matmon et al.החלק הדרומי של בקע הגליל התחתון (אזורהעמקים עד סמוך לבקעת בית נטופה וטורען) הוא העמוק ביותר וגם העתיק ביותר, והם שייכו אותו למיוקן.ממחקרים אלה אנו למדים כי הפעילות הטקטונית על חלקים ממערכת העתקי הכרמל–גלבוע החלה כברבאוליגוקן לפני המיוקן.גג חבורת יהודה בעמקי הגליל התחתון נמצא בעומק הרב ביותר, ולכן בשקעים אלה הצטברו סדימנטיםעבים מהנאוגן עד לקוורטר. אך גם ההמשך של הגליל התחתון לצפון, מרכס נצרת ועד למתלול צורים, הוא בעלמבנה טקטוני הדומה לזה של העמקים. בשל כך יש לראות את הגליל התחתון כולו כיחידה סטרוקטורלית67
מורכבת הנתחמת בצפון על ידי העתק בית הכרם (מתלול צורים) ובדרום על ידי העתקי כרמל-גלבוע (איורים 18,19). בעבודה הנוכחית יכונה האזור "בקע הגליל התחתון".למרות השבירה האינטנסיבית של הר הכרמל, ניתן לראות אזור זה כשייך למערכת הקימוט של הקשתהסורית, הכוללת גם את הקער של רמות מנשה והקמר של אום אל פחם הסמוכים. במפה הסטרוקטורלית שלהאזור כולו (איור 17) ניתן לראות כי הרום הסטרוקטורלי של צפון הר הכרמל (גוש חיפה) דומה לזה של קמראום אל פחם. זאת למרות נוכחותם של גושי דלית אל כרמל ורמות מנשה ברום סטרוקטורלי נמוך יותר. ראיהזו תומכת באפשרות כי גוש חיפה נשאר במצבו הסטרוקטורלי (אנטיקלינלי) המקורי, ואילו הגושים הטקטונייםשל בקע הגליל התחתון ועמק זבולון ירדו. דעה זו אינה תואמת את המודל הטקטוני אשר לפיו הר הכרמל הינוגוש מורם, וממשיך להתרומם גם כיום.(Rotstein et al., 1993)איור 18. מפת תבליט של צפון ישראל ועליה העתקים ראשיים מהמערכת של טרנספורם ים המלח וכן העתקיהשוליים של בקע הגליל התחתון, כרמל–גלבוע מדרום ומתלול צורים מצפון. הקו הקשתי A-A’ מסמןאת מקום החתך המורפולוגי בעקבותal. (2003) Matmon et המוצג באיור .1768
- Seite 2 und 3:
משרד התשתיות הלאומ
- Seite 4 und 5:
תקצירהעבודה הנוכחי
- Seite 6 und 7:
האחרים, והכתיבה א
- Seite 8 und 9:
terminated by an erosion surface ov
- Seite 10 und 11:
their activity. Upon cessation of v
- Seite 12 und 13:
תוכן הענייניםעמוד14
- Seite 14 und 15:
מבואהגוש הטקטוני ה
- Seite 16 und 17:
איור 2.מפת העתקים חש
- Seite 18 und 19:
איור 3. חתך רוחב גיא
- Seite 20 und 21:
שינויי ליתופאצייס
- Seite 22 und 23:
איור 5.יחידות הסלע ה
- Seite 24 und 25:
ובהתמתנות הנטיות ה
- Seite 26 und 27:
לוח 1: תצורת יגורנחל
- Seite 28 und 29:
לוח 2: תצורת יגור,
- Seite 30 und 31: ה(ודולומיט, במקו
- Seite 32 und 33: איור 7. יחידות הסלע
- Seite 34 und 35: לוח 3: תופעות הקשורו
- Seite 36 und 37: לוח 4: תצורת עספיא ב
- Seite 38 und 39: לוח 5: סביבות זיכרון
- Seite 40 und 41: נ(משניות שנוצרו ל
- Seite 42 und 43: לוח 6: המדרון המערבי
- Seite 44 und 45: לוח 7:טירת הכרמל.ה
- Seite 46 und 47: לוח 8: סביבת טירת הכ
- Seite 48 und 49: לוח 9: מחזור 3: התצור
- Seite 50 und 51: לוח 10: צפון מערב עמק
- Seite 52 und 53: מחזור ערקן-זיכרון -
- Seite 54 und 55: כ(ר(העליון התקיי
- Seite 56 und 57: איור 9.a. סביבות השקע
- Seite 58 und 59: לוח 11: תצורת בינה.1מ
- Seite 60 und 61: לוח 12: תצורת בינה1. פ
- Seite 62 und 63: איור 11. יחידות הסלע
- Seite 64 und 65: סביבות מוגנות בסמו
- Seite 66 und 67: ב.סלעי דולומיט מס
- Seite 68 und 69: 3.5.2. מחזורים סדימנט
- Seite 70 und 71: 3.5.2.2. מחזוריות סדימ
- Seite 72 und 73: נ(4. יחידות וסלעים
- Seite 74 und 75: ב(ג(- בלבדסלעי הל
- Seite 76 und 77: 5. מבנה.5.1גיליון עתל
- Seite 78 und 79: 17. איורמפה סטרוקטור
- Seite 82 und 83: איור 19. חתך מורפולו
- Seite 84 und 85: Achmon, M. and Ben-Avraham, Z., 199
- Seite 86 und 87: Garfunkel, Z. and Derin, B., 1984.
- Seite 88 und 89: Ron, H., Freund, R., Garfunkel, Z.
- Seite 90: Weissbrod, T., 1969. The Paleozoic
Change language