הגיאולוגיה של הכרמל מחזורים ×•×•×œ×§× ×• - Geological Survey of Israel - המכון ...

הכרמל (1990 al., ,(Gvirtzman et המכיל טור עבה של סלעים וולקניים ‏(איור 3). al. (2006) Schattner et הציעוכי האזור שמצפון לכרמל נוצר על ידי תהליך של פתיחה כתוצאה מהעתקה אופקית.‏ישנן מספר דרכים לפרש את המידע הגיאולוגי מתת-הקרקע,‏ אך ניתן לקבוע בבטחה כי אזור הכרמל מצויבמרחב אשר פעלו בו אירועים טקטונו-מגמטיים מסוף הטריאס ואילך.‏ לדוגמא,‏ הפעילות העיקרית של האירועהטקטונו-מגמטי הראשון בתקופת הקרטיקון ‏("וולקני טייסיר"‏ מגיל141-133 מ.ש.,‏לפיממחשופים ומקידוחים באזור צפון ישראל.‏ במרכז הגליל נמצא כי עובי ‏"וולקני טייסיר"‏ הוא מעלהם מהווים כנראה מילוי של בקע קדום בכיוון משוער צפון–‏ דרום,Segev (2009 המדווח400 מ',‏.(Segev et al., 2005)ולכןמכאן,‏ שגם במהלךהיווצרות ‏"וולקני טייסיר"‏ בקרטיקון התחתון היווה הכרמל מבנה מקומי בתוך מכלול של בקע בלתי נחקר עדכה שהתקיים כנראה במרכז הגליל.‏ ככלל,‏ בחתך הקרטיקוני בכרמל נחשפים סלעים וולקניים המציינים ארבעהאירועים קנומניים ואירוע סנוני אחד,(Segev, 2000)בדו"ח זה גם עדויות נוספות מקידוחים עמוקים,‏ המצויים בתחום אזור המחקר.‏אך לצורך השלמת התמונה הגיאולוגית הכוללת יוצגופעילות טקטונית אשר השפיעה על כל אזור הלבנט,‏ וכמובן גם על הכרמל,‏ קשורה להיווצרותם של קמטיהקשת הסורית.(Krenkel, 1924; Picard, 1943)הטתיס,‏ החל סמוך לראשית תקופת הסנוןועמק יזרעאל בפרט,‏קינוזואית אשר לדעתו של שליבאירוע טקטוני בולט זה,‏ הקשור לתהליכי סגירת אוקיאנוס.(Flexer et al., 2005)תוחמת את אזורי הר הכרמל ורמות מנשה ממזרח.‏(1991)הניאוגנית בעמקי הגליל התחתון.‏ גילשליב (1991) ‏(נמדד על ידימערכת השבירה של הגליל התחתון בכללמערכת זו שייכת לטקטוניקהפעלה במספר פאזות,‏ והחלה כנראה סמוך לתחילת הפעילות המגמטיתAr-Arאמין של שפך הבזלת הראשון במתלול פוריה,‏ אשר תואר על ידיRon and McWilliams ופורסם על ידי ,Segev ,(2000 הוא 16.1± 0.1 מ.ש.‏מעיד כי תחילת הביקוע של עמקי הגליל התחתון החלה עוד מוקדם יותר.‏ שליב(1991)גיל זהסבר שהעתק הגלבוענמשך כנראה לכיוון צפון-מערב אל עבר הכרמל ומסתיים במקום כלשהו בתת-הקרקע של עמק יזרעאל.‏ החלמשנות התשעים נטו חוקרים רבים לקבל גישה שונה ‏(כולל‏(איור(2003 ,Fleischer and Gafsou.(2אשר לפיה העתקהגלבוע מתפצל מתחת לקרקעות עמק יזרעאל ומסתיים בקו השבירה של גדעון,‏ החוצה את עמק יזרעאל לרוחבוגישה זו תמכה גם באפשרות כי העתק הכרמל,‏ העובר בין אזור חיפה ליקנעם נמשך בסמוך לגבולהמורפוטקטוני שבין רמות מנשה לעמק יזרעאל,‏ ובהמשך לכיוון ג'נין וואדי פריעה.‏ההתפתחות הטקטונית של הגליל ושולי הכרמל,‏,(2003)Matmon et al.מהמיוקן ועד להווה,‏סוכמה לאחרונה בעבודתם שלהטוענים כי הגליל התחתון ועמק יזרעאל התפתחו באזור מתיחה לפני ובמקביללהתפתחות טרנספורם ים המלח.‏ האפשרות כי הבקע של עמק יזרעאל,‏ בכיוון צפון-מערב,‏ קשור לבקעים דומיםעל הלוח הערבי הועלתה כבר על ידי שליבהמכנים בקע זה בשם ‏"קישון-סירחאן".‏,(1991)והיא אף מחוזקת עתה בעבודתם של(2006) Schattner et al.3. החתך הסטרטיגרפי,‏ שינויי פאצייס וסביבות השקעהחתך חבורת יהודה בכרמל מכיל שינויי ליתופאצייס מהירים,‏ והדבר הקשה על זיהוי יחידות סלע שונותבעבודות המיפוי הקודמות.‏ החלוקה הליתוסטרטיגרפית המוצעת עתה בכרמל נעזרת ביחידות מנחות שלאופקים וולקניים בעלי גילים רדיומטריים אמינים.‏ הקורלציה שנעשתה עם האופקים הוולקניים באזור אום אלפחם,‏ והדמיון הליתוסטרטיגרפי בין אזור זה לבין אזור הגליל,‏ יכולים לשמש כמכשיר לקורלציה סטרטיגרפיתבכל צפון ישראל.‏כלל החתך החשוף בכרמל של חבורת יהודה,‏ מהאלביאן עד לטורון,‏ נחלק לארבעה מחזורים סדימנטרייםשגבולותיהם מוגדרים על ידי אופקים וולקנים,‏ בדרך כלל טופים ‏(איור 4). בתוך כל אחד ממחזורים אלה מצויים6