ב.סלעי דולומיט מסוימים מכילים ברקציות סינ-סדימנטריות,(synsedimentary breccias)וקיימות עדויותכי הפרגמנטציה התרחשה בשלב שבו סלעי דולומיט מסוימים היו כבר מלוכדים ומוקשים, ואילו המטריקס(הדולומיטי גם הוא, אולם בעל תכונות השונות מאלה של הפרגמנטים) היה עדיין רך ובוצי. תופעה זומתייחסת בין השאר לברקציה דמויית "ברקציית פקיעין" (רון,(1978אשר נצפתה בכרמל בתצורת זיכרון,והניתוח של רון (1978) המוצג כאן, ומשמעותו לגבי עיתוי הדולומיטיזציה (טרום פרגמנטציה), נראה לנו תקףורלבנטי גם כאן.ג.הופעת גיאודות קוורץ בסלעי דולומיט מסוימים מכילה עדות ישירה למליחות המים. גיאודות קוורץ נוצרועל ידי החלפת תרכיזי אנהידריט מקוריים, המהווים משקע אבפוריטי. המסקנה היא כי התמיסות מהן נוצרהדולומיט היו היפרסליניות, וכי בחלק מן הזמן התרחשו אירועים של מליחות יתר, אשר התבטאו בהשקעתאבפוריטים. העדר אבפוריטים בחתך מיוחס לשינויים תכופים במליחות המים, ולהמסתם בזמן ירידתהמליחות.ד.במרבית המקרים קיימת אסוציאציה בין הופעת סלעי דולומיט ונוכחות שוניות. אסוציאציה זו מובהקתעבור שוניות מחסום, ומתבטאת בהשתרעות נרחבת של סלעי דולומיט על פני הפלטפורמה. משמעות הדברהיא כי עצם החסימה הקטינה את קצב חילוף המים בלגונה, והפרידה בין מי הים הפתוח לבין התמיסותההיפרסליניות שהתפתחו בסביבה המוגבלת, ואשר היוו את גורם הדולומיטיזציה. ההיבט המשלים שלהבחנה זו הוא כי במקומות בהם לא התקיימו שוניות מחסום, המסלע השולט אינו דולומיטי, אלא מורכבמסלעי גיר וקירטון. גופי דולומיט מוכרים במקרים מסוימים גם בסמוך לשוניות מבודדות; השתרעותם שלגופים אלה מוגבלת, ומגעם עם סלעי הסביבה הגיריים הוא אירגולרי. הופעה זו נמצאה בשכבות הטאלוסהצמודות לשוניות של תצורת מוחרקה בנחל ספונים, וכן בגב השונית בתצורת ערקן, ליד טירת הכרמל.ההבדל הבסיסי בין דולומיטים אלה לדולומיטים המוכתבים על ידי שוניות מחסום הוא כמותי ולא איכותי,ומתייחס לאפקט המקומי של השוניות המבודדות על התפתחות סביבות מוגבלות.ה.סלעי דולומיט מופיעים בשכיחות נמוכה גם באסוציאציות של סביבות פתוחות, כגון בסלעי שוניות, במשקעימדרון, ובסביבות של ים פתוח. ראוי לציין כי בכל המקרים הללו הופעת הדולומיט צמודה וסמוכה לסביבותהחסומות, ומכאן שאין בתצפית זו סתירה למודל הדולומיטיזציה המוצע, אלא היא מתיישבת איתו. כזכור,תהליך הדולומיטיזציה מיוחס לתמיסות היפרסליניות, אשר התפתחו במערכת של צירקולציה לגונרית על פניהפלטפורמה. אחד המרכיבים של מערכת זו היא זרימה חוזרת של תמלחת צפופה על פני הקרקעית, אשרחלקה מחלחל(Melim et al., 2002) (seepage reflux)דרך מחסום השוניות עצמו, הידוע בדרך כללבחדירותו הגבוהה, ודרך משקעי המדרון לכיוון הים הפתוח. זרימה חוזרת זו נושאת איתה את פוטנציאלהדולומיטיזציה כלפי הסביבות הפתוחות, אולם ברור כי פוטנציאל זה מוגבל לקרבה המיידית של הסביבההחסומה. מעבר לכך חלה ירידה משמעותית במליחות התמיסה תוך כדי ערבוב עם מי הים הפתוח, ועימהנעלם פוטנציאל הדולומיטיזציה.ו.סלעי דולומיט מסוימים אינם מופיעים באסוציאציה עם שוניות מחסום, וחורגים בכך מן המצב השכיח.המקרים המובהקים לכך מופיעים באזור הכולל והסובב את המוחרקה ונחל רקפת, ובאזור מדרום לעופר.באזור המוחרקה-נחל רקפת המחזורים השני והשלישי, וחלקו התחתון של המחזור הרביעי (פרט מוחרקה),נשלטים על ידי סלעי דולומיט (אם כי גם כאן מופיעים סלעי גיר, אולם בשכיחות נמוכה ובהשתרעותמצומצמת). מצפון וממערב לאזור זה מופיעים אותם קטעי חתך בפאצייסים קרטוניים-גיריים, המייצגיםאת סביבת ההשקעה הפתוחה של הפלטפורמה. באזור מדרום לעופר נחשף חלקו העליון של המחזור השלישי53
בפאצייס דולומיטי (תצורת זיכרון), בעוד שמסביב לו סלעי מחזור זה הם בפאצייס גירי (תצורת ערקן). נראהכי הבקרה להופעות חריגות אלה של סלעי דולומיט קשורה לפעילות וולקנית. באזור המוחרקה-נחל רקפת,מרכזי ההתפרצות של שלושה אופקים וולקניים(V 1 , V 2 , V 3 )מופיעים בסמיכות מקום. באזורים אחריםבכרמל הרי הגעש של אופקים שונים מרוחקים למדי זה מזה. נתונים אלה מעידים על קיומה של פרובינציהוולקנית קטנה שפעלה באזור זה במהלך כל הקנומן. גם באזור מדרום לעופר הופעת סלעי הדולומיט צמודהלנוכחות אופק וולקני בזלתי(V 3 )באמצעו של המחזור השלישי.נראה שאת ההקשר בין תופעותהדולומיטיזציה לוולקניזם ניתן לייחס לחימום הקרום בפרובינציות הוולקניות, ובעקבותיו להקטנת קצבההשתפלות ולהרדדת האזור. בתנאים אלה, יש לראות את הגורם להתפתחות הסביבה המוגבלת באזור זה(ולקבלת תנאים מתאימים לדולומיטיזציה) כביטוי לעצם הרדידות והחיכוך המופעל על זרמי הים במגע עםהקרקעית, ולא לחסימה מוגדרת של שוניות.ז.המעברים בין סביבות השקעה מוגבלות וסביבות פתוחות על פני הפלטפורמה הם הדרגתיים ומתרחשים עלפני מספר ק"מ, בניגוד למעבר החריף המתקבל משני צדי שונית מחסום. מעברים אלה קיימים באזור נחלדליה (בין שפיה לזיכרון יעקב) במחזור השלישי (בין תצורת זיכרון ותצורת ערקן) ובמחזור הרביעי (ביןתצורת סחנין ותצורת בינה). בשני מקרים אלה מופיע חתך דולומיטי (ביטוי לסביבה מוגבלת) מדרום לנחלדליה, וחתך גירי (סביבה הפתוחה) כלפי צפון.54
- Seite 2 und 3:
משרד התשתיות הלאומ
- Seite 4 und 5:
תקצירהעבודה הנוכחי
- Seite 6 und 7:
האחרים, והכתיבה א
- Seite 8 und 9:
terminated by an erosion surface ov
- Seite 10 und 11:
their activity. Upon cessation of v
- Seite 12 und 13:
תוכן הענייניםעמוד14
- Seite 14 und 15:
מבואהגוש הטקטוני ה
- Seite 16 und 17: איור 2.מפת העתקים חש
- Seite 18 und 19: איור 3. חתך רוחב גיא
- Seite 20 und 21: שינויי ליתופאצייס
- Seite 22 und 23: איור 5.יחידות הסלע ה
- Seite 24 und 25: ובהתמתנות הנטיות ה
- Seite 26 und 27: לוח 1: תצורת יגורנחל
- Seite 28 und 29: לוח 2: תצורת יגור,
- Seite 30 und 31: ה(ודולומיט, במקו
- Seite 32 und 33: איור 7. יחידות הסלע
- Seite 34 und 35: לוח 3: תופעות הקשורו
- Seite 36 und 37: לוח 4: תצורת עספיא ב
- Seite 38 und 39: לוח 5: סביבות זיכרון
- Seite 40 und 41: נ(משניות שנוצרו ל
- Seite 42 und 43: לוח 6: המדרון המערבי
- Seite 44 und 45: לוח 7:טירת הכרמל.ה
- Seite 46 und 47: לוח 8: סביבת טירת הכ
- Seite 48 und 49: לוח 9: מחזור 3: התצור
- Seite 50 und 51: לוח 10: צפון מערב עמק
- Seite 52 und 53: מחזור ערקן-זיכרון -
- Seite 54 und 55: כ(ר(העליון התקיי
- Seite 56 und 57: איור 9.a. סביבות השקע
- Seite 58 und 59: לוח 11: תצורת בינה.1מ
- Seite 60 und 61: לוח 12: תצורת בינה1. פ
- Seite 62 und 63: איור 11. יחידות הסלע
- Seite 64 und 65: סביבות מוגנות בסמו
- Seite 68 und 69: 3.5.2. מחזורים סדימנט
- Seite 70 und 71: 3.5.2.2. מחזוריות סדימ
- Seite 72 und 73: נ(4. יחידות וסלעים
- Seite 74 und 75: ב(ג(- בלבדסלעי הל
- Seite 76 und 77: 5. מבנה.5.1גיליון עתל
- Seite 78 und 79: 17. איורמפה סטרוקטור
- Seite 80 und 81: 5.2. היחס בין מבנה הכ
- Seite 82 und 83: איור 19. חתך מורפולו
- Seite 84 und 85: Achmon, M. and Ben-Avraham, Z., 199
- Seite 86 und 87: Garfunkel, Z. and Derin, B., 1984.
- Seite 88 und 89: Ron, H., Freund, R., Garfunkel, Z.
- Seite 90: Weissbrod, T., 1969. The Paleozoic