3.5.2. מחזורים סדימנטריים - וולקניים3.5.2.1. מחזורים סדימנטריים – וולקניים בסביבות הפתוחות של הפלטפורמההסביבות הפתוחות של הפלטפורמה בכרמל היו מגוונות למדי, וכך גם התוצרים הסדימנטריים שלהן.המשותף לכולן הוא שלטון של סדימנטים קירטוניים וגיריים המכילים שרידי פאונה בדרגות שונות של שימור.תכונות אלה מעידות על מליחות נורמלית בקרוב,פלנקטונית.יעקב.ועל תנאים אקולוגיים נוחים לקיום פאונה בנתונית ו/אובמהלך הקנומן-טורון שלטו הסביבות הפתוחות במרבית שטחו של הכרמל מצפון לאזור זיכרוןאת השינויים הסדימנטריים הוורטיקליים שחלו בהן ניתן לייחס לשינויים בתימטריים אסימטריים,המאופיינים בהעמקה מהירה בתחילת המחזור, ובהרדדה לקראת סיומולוותה אפילו בהרמה, חשיפה וארוזיה.upward) ,(shallowing אשר במקומותהביטויים והעדויות לתנאים הבתימטריים בתחילת המחזוריםא) תחילת המחזורים לוותה בפעילות וולקנית אקספלוזיבית, אשר בשני מקרים בלבד (שפיה ועופר,בבסיס מחזור(4מרכזי ההתפרצות הוא ככללה גם פעילות אפוזיבית (זרמי לבה). העובי המרבי של הסלעים הפירוקלסטיים בסביבת60 מ',וברור כי אין זה העובי המקורי, אלא הוא תוצאה של גידוע הרי הגעשSass, )1980), אשר בלטו מעל פני הים בזמן פעילותם. גידוע זה מיוחס לבסיס הגלים, ומכאן המסקנה בדבר עומק מים65 מ' של כ-עם תחילת המחזור. הגדרת תחילת המחזור כמייצגת העמקה מהירה מבוססת אפוא על מסקנה זוועל העדויות (ר' בהמשך) לעומק מים רדוד עם סיום המחזורים שקדמו לפעילות הוולקנית. ב) בבסיס מחזורים2ו- 3,במרחק מה ממרכזי ההתפרצות הוולקנית (במקומות בהם עובי הסלעים הפירוקלסטיים הוא נמוך יחסית),הסלעים הסדימנטריים השולטים הם קירטונים. סלעים אלה מכילים פאונה פלנקטוניתLipson-Benitah et ),(al., 1997ומקובל לייחס את הצטברותם לסביבה פתוחה ועמוקה יחסית. ג) הסלעים הסדימנטריים השולטיםבפרט מוחרקה הגירי, מתצורת בינה (הנמצא בחלק התחתון של המחזור הרביעי) הם גלעיני שוניות מבודדות(patch reefs)המוקפים מדרונות של טאלוס ומשטחים ביוקלסטיים. שכבות הטאלוס הנטויותנמשכות מגג גלעין השונית ועד קרקעיתו, ומכאן שהפרש הגובה בין השניים (כ-המים.(clin<strong>of</strong>orms)80מ') היה בקרוב גם עומקהביטויים והעדויות לשינויים הבתימטריים במעלה המחזוריםא) בחלקו העליון של המחזור השני (תצורת עיספיא), הקירטון מכיל שכבות ביניים גיריות, ששכיחותןועוביין עולה כלפי מעלה החתך. רובם של סלעי גיר אלה הם קלצילוטיטים וקלקארניטים, המכילים שלדיםשלמים או שבורים ומגולגלים של פאונה בנתונית (ביין,,(1974הקירטונים. סיומו של המחזור השני הוא ביחידה שוניתית ביוסטרומליתומעידים על סביבה רדודה יחסית לזו של,(biostrome)המוכרת כ"גיר ביתאורן", ומכילה בעיקר שברי רודיסטים וביוליטיטים של רודיסטים בשכיחות נמוכה. הופעה זו מעידה עלהצטברות בסביבה בעלת רמת אנרגיה גבוהה ובעומק מים רדוד (ביין,.(1974גם במחזור השלישי (תצורת ערקן)יש עדויות להרדדה הדרגתית כלפי מעלה, בדמות עליה בנוכחות שכבות ביניים גיריות בחתך הקירטוני, ובסיוםהחתך בגיר ביוקלסטי. ב) הגבולות העליונים של התצורות עספיא (גיר בית אורן) וערקן, מתחת לאופקיםהוולקניים V 2 ו- V 4 בהתאמה,הם במקומות מגעי אי-התאמה, המתבטאים בשקערוריות בליה ובגידוע היוצרתבליט אירגולרי של עשרות מ'. תופעות אלה מעידות כי ההרדדה בגג היחידות הללו הייתה מלווה, בנוסף לכך,גם בתהליכי הרמה, חשיפה וארוזיה. תופעות דומות התגלו גם בגג המחזור הראשון (ר' בהמשך).55
סיכום המחזוריות הבתימטרית והסדימנטולוגית של הסביבות הפתוחותעצם הצטברותו של חתך סדימנטרי ימי עבה (מעל מאות מ') בסביבות רדודות יחסית (פחות מ-מעיד כמובן על תהליך של השתפלות הקרקעית ו/או עליה במפלס הים (קבלת100 מ').(accommodation spaceהעדויות בכרמל מצביעות על גורם עיקרי של השתפלות מהירה של הקרקעית בתחילת המחזור, ועל יציבות, אואולי על עליה קלה בלבד במפלס הים, תוך כדי ירידה בעומק המים עם הצטברות הסדימנטים. עם זאת, נראה כיהירידה בעומק המים במעלה המחזור לא הייתה פסיבית בלבד, אלא הייתה כרוכה במקומות בעליית הקרקעית,בחשיפה ובארוזיה. הקשר ההדוק שנמצא בין המחזוריות הסדימנטרית והוולקנית, המתבטאת בפעילותוולקנית בתחילת המחזורים, מצביע על קשר נסיבתי בין השניים (איור 13). בשלב זה המנגנון לכך איננו ברור.איור 13. תרשים מסכם של המחזוריות הסדימנטרית – וולקנית בכרמל המציג את השינויים הבתימטריים ואתעיתוי הפאזות הוולקניות בהקשר הליתוסטרטיגרפי, במהלך האלביאן העליון עד סוף הטורון.56
- Seite 2 und 3:
משרד התשתיות הלאומ
- Seite 4 und 5:
תקצירהעבודה הנוכחי
- Seite 6 und 7:
האחרים, והכתיבה א
- Seite 8 und 9:
terminated by an erosion surface ov
- Seite 10 und 11:
their activity. Upon cessation of v
- Seite 12 und 13:
תוכן הענייניםעמוד14
- Seite 14 und 15:
מבואהגוש הטקטוני ה
- Seite 16 und 17:
איור 2.מפת העתקים חש
- Seite 18 und 19: איור 3. חתך רוחב גיא
- Seite 20 und 21: שינויי ליתופאצייס
- Seite 22 und 23: איור 5.יחידות הסלע ה
- Seite 24 und 25: ובהתמתנות הנטיות ה
- Seite 26 und 27: לוח 1: תצורת יגורנחל
- Seite 28 und 29: לוח 2: תצורת יגור,
- Seite 30 und 31: ה(ודולומיט, במקו
- Seite 32 und 33: איור 7. יחידות הסלע
- Seite 34 und 35: לוח 3: תופעות הקשורו
- Seite 36 und 37: לוח 4: תצורת עספיא ב
- Seite 38 und 39: לוח 5: סביבות זיכרון
- Seite 40 und 41: נ(משניות שנוצרו ל
- Seite 42 und 43: לוח 6: המדרון המערבי
- Seite 44 und 45: לוח 7:טירת הכרמל.ה
- Seite 46 und 47: לוח 8: סביבת טירת הכ
- Seite 48 und 49: לוח 9: מחזור 3: התצור
- Seite 50 und 51: לוח 10: צפון מערב עמק
- Seite 52 und 53: מחזור ערקן-זיכרון -
- Seite 54 und 55: כ(ר(העליון התקיי
- Seite 56 und 57: איור 9.a. סביבות השקע
- Seite 58 und 59: לוח 11: תצורת בינה.1מ
- Seite 60 und 61: לוח 12: תצורת בינה1. פ
- Seite 62 und 63: איור 11. יחידות הסלע
- Seite 64 und 65: סביבות מוגנות בסמו
- Seite 66 und 67: ב.סלעי דולומיט מס
- Seite 70 und 71: 3.5.2.2. מחזוריות סדימ
- Seite 72 und 73: נ(4. יחידות וסלעים
- Seite 74 und 75: ב(ג(- בלבדסלעי הל
- Seite 76 und 77: 5. מבנה.5.1גיליון עתל
- Seite 78 und 79: 17. איורמפה סטרוקטור
- Seite 80 und 81: 5.2. היחס בין מבנה הכ
- Seite 82 und 83: איור 19. חתך מורפולו
- Seite 84 und 85: Achmon, M. and Ben-Avraham, Z., 199
- Seite 86 und 87: Garfunkel, Z. and Derin, B., 1984.
- Seite 88 und 89: Ron, H., Freund, R., Garfunkel, Z.
- Seite 90: Weissbrod, T., 1969. The Paleozoic