ב(ג(- בלבדסלעי הלבה הם בסיסיים, בעלי הרכב בזלתי עד ספיליטי. רוב הלבות הן וזיקולריות-אמיגדלואידליותובלויות מאוד. חלקן של הלבות הן מסיביות וצפופות, ובהן נמצאו סלעים טריים בדרך כלל רק במרכזי מבניבלייה ספרואידלית. זרמי לבה נמצאו באופקים ובמקומות הבאים: א. בפאזה הוולקנית השנייה במקום אחדבאזור המוחרקה; ב. בפאזה השלישית, המופיעה באזור נחל רקפת-מוחרקה ומדרום למושב עופר;ג) בפאזה הרביעית באזור שפיה ומושב עופר.מחקרים פטרולוגיים מפורטים של הפעילות הגעשית בכרמל נעשו על ידי מספר חוקרים.במסגרת מחקר של(1986) Esperança and Garfunkelנבדקו קסנוליטים מהר הגעש של כרם מהר"לונמצאו סלעי גרנט-פירוקסניט וכן גרנט-גרניוליט. ההרכב המינרלוגי העיקרי של קסנוליטים אלה הוא:.high-Al clinopyroxene + pyrope-almandine garnet + spinel ± plagioclaseחלק מה-garnetclinopyroxenites הראה הופעות של exsolution של פאזות הגרנט-אלומיניום, ספינל ואמפיבול, בעוד שסלעיה- garnet granulites עברו גיבוש מחדש, מלא, בטקסטורה אקוויגרנולרית. גרנוליט זה עברReequilibrationReequilibrationkbarתחת לחץ מקסימלי של 8±1.5בטמפרטורה של 600-700°C. הגרנט-קלינופירוקסניט עברבטמפרטורה של 880±87°C, וכנראה שהוא נגזר מעומק רב יותר.במחקר פטרולוגי נוסף ונרחב (פטרוגרפיה ואנליזות כימיות באלקטרון-מיקרופרוב) בדקMittlefehldt(1986)קסנוליטים מסדרת הקלינו-פירוקסניטים של הכרמל, ובייחוד מהרי הגעש של כרם מהר"ל, בקעתטווסים, נחל רקפת ובת שלמה. מחקר זה הגדיר שלושה מאספים של קלינו-פירוקסניטים, בהסתמך עלטקסטורה, מינרלוגיה, כימיה של המינרלים וטמפרטורת שיווי המשקל. ממצאיו העיקריים הם: (א) מט-קלינו-פירוקסניט אשר הגיע לשיווי משקל ב-1.5-3פירוקסניט מגמטי. שהגיע לשיווי משקל ב-2-3ומצביע על הרכב שונה ולחץ היווצרות גבוה;,990-1,115ºC ו- GPaומייצג את הפאזה הראשונית;(.1,160-1,190ºC ו- GPa(אמפיבול-מיקה (פלוגופיט)גרנט-העדר אורתופירוקסן מייחד מאסף זה– קלינו-פירוקסניט.לא נמצא בוגרנט והוא מייצג את הוולקן של בת שלמה בלבד. קסנוליטים אלה התגבשו כנראה בטמפרטורה נמוכה יותרמהמאסף השני,וממגמה עשירה יותר ב-O K 2 O ,H 2TiO 2 ו-לעומת המגמות של המאספים האחרים. כזכור, גםגיל הפלוגופיט (כ-170 מ.ש.) שונה מזה של המאספים המינרלוגיים האחרים, והוא מציין בתכונותיו פאזהוולקנית מהיורא התיכון.(1986) Mittlefehldtהסיק כי הקסנוליטים מהכרמל הגיעו מעומק של50-95ק"מ שהוא עמוק יותרמבזלות אלקליניות אופייניות (עומק קטן מ-60 ק"מ), ורדוד יותר מקימברליטים אופייניים (עומק גדול מ-90ק"מ). מחבר זה גם ציין את היעדרות מינרלי ספינל כמאפיין נוסף למאספי הקסנוליטים בהר הכרמל.,(2004) Burgersבדו"ח פנימי, מסכם ממצאי בדיקה של דוגמאות סלע מאתר נחל רקפת ומגדיר אתהסלעים משם כקימברליט וולקניקלסטי ולפילי טוף קימברליטי. מחבר זה טוען שסלעים קימברליטיים אלהמהולים בחומר קרומי וכי יחסי היסודות הנלווים מציינים את ההרכב הקימברליטי יחד עם השפעה מטסומטית,או מקור מועשר, בדומה לקימברליטים ממערב אפריקה.,(2006) Mukhin and Levinבדו"ח פנימי, מסכמים עבודת חיפוש ליהלומים באזור הכרמל, ומציגיםממצאים השונים מאלה של קודמיהם. לפיהם, הסלע הוולקני העיקרי הוא למפרופיר פארא-קימברליטי המכילבייחוד קסנוליטים של אקלוגיט וקסנוקריסטים של גרנט ואוליבין. כמו כן, אילמניט וספינל שכיחים למדיבסלעים אלה. מכלול הנתונים שנאספו באזור הכרמל מצביעים על אפשרות כי הקסנוליטים שנמצאו בסלעיםהפירוקלסטיים הקנומניים בכרמל הגיעו מעומקים של כ-90 ק"מ,Mittlefehldt, 1986;Segev et al., 2006),(Esperança and Garfunkel, 1986;דהיינו מבסיס הליתוספירה.61
4.3. הוולקניזם הניאוגניבדרום-מזרח אזור המחקר, בשוליים המזרחיים של רמות מנשה, במעבר מאזור זה לעמק יזרעאל,מצויים מספר הרי געש וזרמי בזלת השייכים לפעילות הוולקנית הניאוגנית בצפון ישראל. שליבביצע (1991)מחקר מפורט של הפעילות הוולקנית הזו, והמתווה הטקטוני שליווה אותה, על פני חלקים נרחבים מהגלילהתחתון. בזלות אלה שייכות לתצורת הבזלת התחתונה (שולמן,,(1962והן משתרעות משולי עמק הירדן במזרחועד לאזור המחקר במערב, בשולי רמות מנשה. בעבודה הנוכחית יסקרו בקצרה אך ורק ההופעות האחרונות.הרכב הבזלות הללו, יחד עם היבטים נוספים, נחקר תחילה על ידי אופנהייםOppenheim ,(1959),(1962) שולמן ,(1962) Dicker (1969) ו- .(1979) Brenner בנוסף,הניאוגן-קוורטריות בצפון ישראל על ידי(1998) Weinsteinנעשה מחקר פטרולוגי מפורט של הבזלותובו הוגדר הרכב הלבות המיוקניות בעמק יזרעאלכ-בסניט-נפליניט עד אלקלי -בזלות, דהיינו, סלעים בעלי תכולה נמוכה יחסית של סיליקהותכולה גבוהה של יסודות אלקליים(40-47 %).(3-7%)במזרח רמות מנשה (דרום-מערב גיליון נצרת 1:50,000 וצפון-מערב גיליון אום אל פחם) נמצאת שרשרתשל הרי געש קטנים מאזור מגידו ועד לצפון-מערב משמר העמק. מדרום-מערב לכלא מגידו נמצא מרכזההתפרצות הדרום-מזרחי ביותר (נ.צ.מ. 1678/2194), ממנו יצאו זרמי לבה לכיוון קיבוץ גבעת עוז. צפון-מערבהמשם, מערבית לקיבוץ מגידו, נמצא הר הגעש של גבעת יאשיהו. בהמשך אותה המגמה, נמצאים שלושה מרכזיהתפרצות ממערב וסמוך למושב מדרך עוז (גבעת אשמר, נצ.,1640/2226וסביבותיה), כאשר זרמי הלבה מהריגעש אלה זרמו לכיוון עמק יזרעאל. בהמשך לכיוון צפון-מערב, מופיע מרכז וולקני נוסף בגבעת קיפוד (נ.צ.,(1618/2242כ-1.5 ק"מ ממערב לקיבוץ משמר העמק. בין הר געש זה לבין משמר העמק נראים לועות קטניםהמלאים בחומר פירוקלסטי. ראוי לציין כי רוב מרכזי ההתפרצות הללו מצויים בסמוך ולאורך רצועת העתקיםהנמשכת צפונה לנחל רקפת, ומקבילה להעתק הגלבוע (ר' פרק מבנה).גילי אשלגן-ארגון שנעשו על ידי שליב (1991) מדוגמאות הרי הגעש האלה נותנים תוצאות קרובות זו לזו:גבעת אשמר 12±1.7 מ.ש.; משמר העמק11±1.2 מ.ש.;גבעת קיפוד10±3 מ.ש.,ותוצאות דומות התקבלו עלידי מחבר זה גם מבזלות בצפון עמק יזרעאל. בתיארוך אורניום-עופרת של מינרלי צירקון דטריטיים שנאספובאפיק נחל הקישון (2005 al., (Ward et התקבלו גילי איזוכרון בעקומת קונקורדיה שהקדומים ביותר הם מעלל-2 ביליון שנים. הגיל הצעיר ביותר הואשהוזכרו.11±1מ.ש., המעיד כי מקור הצירקונים הוא בבזלות הניאוגניות62
- Seite 2 und 3:
משרד התשתיות הלאומ
- Seite 4 und 5:
תקצירהעבודה הנוכחי
- Seite 6 und 7:
האחרים, והכתיבה א
- Seite 8 und 9:
terminated by an erosion surface ov
- Seite 10 und 11:
their activity. Upon cessation of v
- Seite 12 und 13:
תוכן הענייניםעמוד14
- Seite 14 und 15:
מבואהגוש הטקטוני ה
- Seite 16 und 17:
איור 2.מפת העתקים חש
- Seite 18 und 19:
איור 3. חתך רוחב גיא
- Seite 20 und 21:
שינויי ליתופאצייס
- Seite 22 und 23:
איור 5.יחידות הסלע ה
- Seite 24 und 25: ובהתמתנות הנטיות ה
- Seite 26 und 27: לוח 1: תצורת יגורנחל
- Seite 28 und 29: לוח 2: תצורת יגור,
- Seite 30 und 31: ה(ודולומיט, במקו
- Seite 32 und 33: איור 7. יחידות הסלע
- Seite 34 und 35: לוח 3: תופעות הקשורו
- Seite 36 und 37: לוח 4: תצורת עספיא ב
- Seite 38 und 39: לוח 5: סביבות זיכרון
- Seite 40 und 41: נ(משניות שנוצרו ל
- Seite 42 und 43: לוח 6: המדרון המערבי
- Seite 44 und 45: לוח 7:טירת הכרמל.ה
- Seite 46 und 47: לוח 8: סביבת טירת הכ
- Seite 48 und 49: לוח 9: מחזור 3: התצור
- Seite 50 und 51: לוח 10: צפון מערב עמק
- Seite 52 und 53: מחזור ערקן-זיכרון -
- Seite 54 und 55: כ(ר(העליון התקיי
- Seite 56 und 57: איור 9.a. סביבות השקע
- Seite 58 und 59: לוח 11: תצורת בינה.1מ
- Seite 60 und 61: לוח 12: תצורת בינה1. פ
- Seite 62 und 63: איור 11. יחידות הסלע
- Seite 64 und 65: סביבות מוגנות בסמו
- Seite 66 und 67: ב.סלעי דולומיט מס
- Seite 68 und 69: 3.5.2. מחזורים סדימנט
- Seite 70 und 71: 3.5.2.2. מחזוריות סדימ
- Seite 72 und 73: נ(4. יחידות וסלעים
- Seite 76 und 77: 5. מבנה.5.1גיליון עתל
- Seite 78 und 79: 17. איורמפה סטרוקטור
- Seite 80 und 81: 5.2. היחס בין מבנה הכ
- Seite 82 und 83: איור 19. חתך מורפולו
- Seite 84 und 85: Achmon, M. and Ben-Avraham, Z., 199
- Seite 86 und 87: Garfunkel, Z. and Derin, B., 1984.
- Seite 88 und 89: Ron, H., Freund, R., Garfunkel, Z.
- Seite 90: Weissbrod, T., 1969. The Paleozoic