הדו"ח במלואו .pdf - הוועד הציבורי × ×’×“ ×¢×™× ×•×™×™× בישראל

המפקד נוסע בדרך כלל לצד הנהג וחיילי הצוות אינם נתו־ ‏“נשארתי במחסום בקור העז ותחת הגשם קרוב ל־‎3‎ שעות עד שהגיעה ניידת משטרה ישראלית]...[ החיילים הנמצאים שם היכו אותי כשעינייקשורות וידיי כבולות לאחור באזיקי פלסטיק.‏הם היכו אותי מספר פעמים ברגליי ובאחוריי עםהאלות,‏ ובכל פעם שהבעתי מחאה על היחס הרעהם הגיבו במכות.‏ הם גם נתנו לי אגרופים עלפניי,‏ ובייחוד על פי שהתחיל לדמם,‏ אך הדבר לאהשפיע עליהם בכלל.”‏ 142. בנסיעההסעתם של העצורים ממקום המעצר למתקני מעצר,‏ לע־תים עם חניות ביניים,‏ היא מוקד נוסף להתעמרות ולהש־פלה.‏ גם כאן נתרכז רק בסוגי התעללות נפוצים,‏ שאינםממצים את מגוון ההתעללויות שתיארו העצורים.‏ראשית מתברר כי הצורה המקובלת להסיע עצורים פל־סטינים בכלי רכב של צה”ל היא על רצפת תא הנוסעיםשל הרכב.‏ כמעט בכל המקרים סיפרו העצורים כי הושבו,‏הושכבו או נזרקו על רצפת הרכב.‏ נדמה כי בעיני החייליםמדובר בנורמה,‏ שכבר אין מקדישים לה מחשבה.‏ נוסף עלההשפלה שבעצם ההורדה לרצפה,‏ מצב זה הוא פתחלהתעללויות נוספות:‏ לעתים תכופות החיילים מניחים אתרגליהם על גופו או ראשו של העצור;‏ נוסף על כך החיכוךברצפת הרכב החשופה,‏ החמה בדרך כלל,‏ גורם לפצעיםולשפשופים.‏ גם לעניין זה לא מצא דובר צה”ל פקודות אונהלים כלשהם המסדירים את אופן הסעת העצורים.‏הנסיבות שמזמנת הסעת עצורים ממקום המעצר,‏ כפישהיא מתבצעת בדרך כלל בצה”ל,‏ מקשות על יכולת הפי־קוח ומקלות על המתעללים:‏ העצור סגור בתא קטן יחד עםהחיילים;‏ לאחר מעשה קשה להבחין בין פגיעות שנגרמובזמן המעצר לכאלה שנגרמו בנסיעה;‏ לעתים קרובות נו־צרת בקבוצת החיילים דינמיקה של השפלה והתעללות;‏.14מתוך תצהיר שנתן ביום4.1.2007 בפני עו”ד פהמיעוויווי מהוועד הציבורי נגדעינויים בישראל.‏נים לפיקוחו ולו למראית-עין;‏ קולו של העצור נבלע בקו־לותיהם של החיילים וברעש המנוע ובכל מקרה אינו מגיעאל מחוץ לרכב – וכך אפילו החשש הקטן ביותר מפיקוחחיצוני נעלם.‏לוחם בסיירת צנחנים,‏ שהשתתף בביצוע מעצרים רבים,‏סיפר:‏‏“בדרך־כלל מפקד יושב מקדימה ובעצם מנותקמהצוות שיושב מאחורה.‏ יחד עם הצוות נמצאהעציר.‏ התחלתי לשמוע ששני חבר’ה מהצוות פהמרביצים,‏ ופה נותנים ‏ּכפה ופה בעיטה,‏ ושמעתיגם על מקרים גרועים יותר ]...[ אני המשכתי בפ־עילות המבצעית והכל היה פחות או יותר בסדר.‏כשהיינו מסיימים מעצר וחוזרים אחורה אז היו,‏כשאני הייתי לפחות נוכח,‏ כל מיני מכות קטנות,‏כל מיני בעיטות קטנות ]...[ שאני הפסקתי אותןוזה גרר המון מתיחויות בתוך הצוות ]...[ ‏‘מה אתהדואג להם?’‏ ‏‘הבחור הוא מחבל’‏ ]...[ וכל מני דב־רים כאלה ]...[ אחר כך הבנתי גם שלפעמים היומשתמשים בקליע של רובה,‏ והיו מצמידים את זהלאוזן ומעקמים ככה ואז אני לא הייתי רואה.‏ והע־ציר לא היה צועק,‏ הוא מפחד ]...[ סה”כ זה היהמסתיים במכות קטנות,‏ זה לא היה מה שבדרך־כלל שומעים ]...[ במעצר בשכם ]...[ הכנסנו אותו‏]עציר[‏ לאביר.‏ יצאנו מתוך שכם ]...[ פתאום אנחנושומעים ‏ּפּוף.‏ כאילו מישהו חטף חתיכת מכה ]...[ואז כולם התעוררו,‏ יוצאים החוצה,‏ ואנחנו רואיםאת הבחור ועוד אחד ואת העציר מחוץ לרכבים,‏והעציר עם חתך די רציני במצח ]...[ ואז כולם]...[ אומרים:‏ לא,‏ הוא נפל מהמדרגה של הספארי‏]משאית בשימוש צה”ל[.‏ זה היה נראה מצוץמהאצבע כבר מלכתחילה ]...[ הבחור היה קשור