הדו"ח במלואו .pdf - הוועד הציבורי × ×’×“ ×¢×™× ×•×™×™× בישראל

בזכויות אדם שאינם נובעים מן הכורח הביטחוניוהמנוגדים לחוק,‏ לפקודה ולערכי צה”ל”.‏שתי ההתייחסויות לעיל עולות בקנה אחד עם ההתכחשותוהגיבוי המערכתיים לתופעת ההתעללות בעצורים:‏ רא־שית,‏ בהבחנה הפשטנית בין ‏“נשים,‏ זקנים וילדים”‏ לבין ‏“מישרוצה לפגוע בישראל”,‏ המשאירה את העצורים בקבוצההשנייה,‏ זו שאינה ראויה לאנושיותם של החיילים;‏ 144 שנית,‏בנקיטה של תזת ה”חריגים”,‏ המתכחשת לתופעת ההתע־ללות,‏ ובכך מגבה אותה וחוסמת טיפול בה.‏ במצב זה שלהתכחשות והכחשה,‏ אין פלא שתהום עמוקה נפערת ביןהנורמה ששר הביטחון מתחייב אליה – נורמה של טיפולבכל עבירה על החוק,‏ לבין המציאות הקשה בשטח.‏סימן נוסף להתכחשות כזו אפשר למצוא בפניית משרד הבי־טחון,‏ כבר ב ־‎2004‎‏,‏ לוועדת החינוך והתרבות בכנסת בדריששה לא לקיים דיון בעדויות של חיילים על הפרות נרחבות שלזכויות-אדם בשטחים,‏ בהשתתפות אותם חיילים.‏ 145בכנסת,‏ שרי הביטחון וסגניהם כמעט לא עסקו בהתע־ללויות בפלסטינים,‏ חרף ריבוי המקרים.‏ כשר ביטחון אהודברק כמעט לא נשא דברים בכנסת;‏ 146 רוב השאילתותשהופנו אליו נענו על ידי סגנו מתן וילנאי.‏ רק בשאילתהאחת התבקש שר הביטחון להידרש להתעללות חייליםבפלסטיני.‏ השאילתה נגעה להתעללות באזרח ישראלבמחסום תאיסיר ולריבוי התלונות על התנהגות החייליםשם.‏ תשובתו של סגן שר הביטחון היא דוגמה לטענותינולעיל באשר לטיפול במקרים כגון אלו:‏ לפיה,‏ חקירת מצ”חנמצאת ‏“בשלבי סיום”;‏ בינתיים התבצע תחקיר שלאורונקבע כי החיילים שהיו מעורבים באירוע לא ישמשו יותרבמשימות באותו מחסום.‏ ‏“הנושא מאוד חשוב לנו,”‏ הוסיףסגן שר הביטחון.‏ 147גם עמיר פרץ – על אף שהופיע בפני הכנסת הרבה יותרמברק – וגם סגנו אפרים סנה לא עסקו בשאלות הנוגעותלהתעללות של חיילים בפלסטינים.‏ובכן,‏ מבדיקת תחומי פעילות שונים ומגוונים של משרדהביטחון ושל העומדים בראשו עולה כי אלה אינם מכיריםבתופעת ההתעללות של חיילי צה”ל בעצורים פלסטינים,‏וממילא אינם עוסקים בה ואינם מובילים מהלכים משמ־עותיים בנושא.‏ כפי שראינו בפרקים הקודמים,‏ משמעותהדבר היא,‏ בין היתר,‏ שמשרד הביטחון אחראי להיעדרםשל נהלים מבצעיים בצה”ל לטיפול בעצורים עד הגעתםלמתקני כליאה,‏ להסרת האחריות להתעללויות בעצוריםמהדרגים הפיקודיים ולהתעלמות מהנסיבות המיוחדותשל מעצר קטינים.‏הּכנסתהעיסוק הרחב בצה”ל ובמשרד הביטחון לא צריך לטשטשאת אחריותם המתמשכת לתופעה של נבחרי הציבור,‏ אלהשאמורים לפקח על התנהלות הרשות המבצעת ושלוחיה.‏מעיון בדברי הכנסת בין 1.2006 ל־‎4.2008‎ נמצא כי לאהתקיימו במליאה דיונים בתופעות של התעללות חייליצה”ל בפלסטינים בכלל או בעצורים פלסטינים בפרט;‏ממילא לא התקיימה גם פעילות חקיקה רלוונטית.‏ כדילהעמיק את הבדיקה בחּנּו באופן מיוחד את פעילותה שלועדת החוץ והביטחון ‏)להלן:‏ ‏“הוועדה”(,‏ היא הגוף המפקחמטעם הכנסת על פעולת מערכת הביטחון,‏ ואת הדיוניםבוועדת חוקה,‏ חוק ומשפט,‏ שלקחה על עצמה לדון באופןתקופתי בשאלות של זכויות האדם והלחימה בשטחים.‏מסקירת המסמכים הגלויים לגבי סדר היום של ועדת החוץוהביטחון עולה כי בשנים 2008-2003, בתוך יותר מ־‎400‎ישיבות וסיורים,‏ לא קיימה הוועדה אפילו דיון אחד בענייןההתעללויות של חיילי צה”ל בעצורים פלסטינים,‏ וזאתלמרות אין ספור דיווחים על התעללויות בתקשורת,‏ עדויותרבות של חיילים ופניות של ארגונים שונים.‏ צוות־מִ‏ שנהשל הוועדה,‏ חסר מעמד סטטוטורי,‏ הקרוי ‏“צוות לעניין הפ־עילות האזרחית־ביטחונית באיו”ש”,‏ קִ‏ יים במהלך השנים38.144הבחנה פשטנית דומה עשהברק בביקורו ב-‏‎25.3.2008‎באזור החטיבה המרחבית‏”יהודה”,‏ שם נפגש עם חייליםבחטיבת ‏”כפיר”,‏ שבקרבההתגלו מקרי התעללות רביםבתקופה האחרונה:‏ ‏”אני הגעתילכאן היום כדי להגיד לכםהלוחמים תודה.‏ סוג המשימההזה ]...[ מול אוכלוסייה אזרחיתשלא בדיוק אוהבת אותנו.‏ צריךלהתייחס אליה לאוכלוסיהבצירוף של נוקשות והחלטיותמבצעית בכל מקום שיש בעיהמבצעית,‏ אבל בהתייחסותאנושית בכל מקום אחר”,‏אמר ברק לחיילים.‏ ברק נמנעמלהתייחס למקרי ההתעללות.‏לשיטתו,‏ גם כאן שמורהההתייחסות האנושית רקלמקרים שבהם לא מתעוררת‏”בעיה מבצעית”.‏ ראו באתרחדשות ערוץ http://www. 7inn.co.il/News/News..aspx/173232.145ראו דבריה של ח”כ אתי לבניבישיבה של ועדת חוקה,‏חוק ומשפט של הכנסתמיום 18.8.2004, עמ’‏ 51:http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/.huka/2004-08-18.html.146חיפוש בדברי הכנסת העלהשני נאומים ‏)אחד מהם נאוםההשבעה(,‏ ומענה לשאילתהאחת – אם כי בכתב ולאבהופעתו גופא.‏.147בתשובה לשאילתה לשרהביטחון מיום 12.11.2007.