הדו"ח במלואו .pdf - הוועד הציבורי × ×’×“ ×¢×™× ×•×™×™× בישראל

35כפי שעולה מהדברים שצוטטו לעיל לגבי תחקירים מב־ צעיים,‏ לעתים ההתנגדות להכרה בתופעה מגיעה עד כדיטיוח של אירועים על ידי מְ‏ בצעי המעצר ומפקדיהם.‏כך,‏ למשל,‏ במקרה ההתעללות שבו הוצמד תנור לפניושל עצור בן 16 וחצי,‏ תיאמו החיילים ביניהם גרסה שקריתלגבי התעללות בקטינים וניסו לכפותּה על חיילות נוס־פות;‏ 128 כך היה גם באירוע שעליו דיווחה כרמלה מנשהובו,‏ לדבריה,‏ טייחו מפקד חטיבה,‏ מפקד גדוד ומפקד פלו־גה אירוע ב־”גדוד 890 של הצנחנים,‏ גדוד מפואר,‏ חייליםהיכו פלסטיני עצור,‏ בעטו בו,‏ לקחו נער בן 14, שפכו עליוקולה,‏ אילצו אותו לרקוד וצילמו את זה”.‏ כשפנה אחדהחיילים למפקדיו הישירים – ואחר כך למפקדיהם – גרמולו אלה לעזוב את הפלוגה בה שירת,‏ לא לפני שמפקדהפלוגה שלו ‏“כמעט היכה אותו,‏ העליב אותו,‏ פגע בו”.‏ 129היה זה מפקד המכללה לפיקוד ומטה של צה”ל,‏ תת־אלוףיעקב זיגדון,‏ שטען בריאיון הפרישה שלו כי טיוחים חוזריםונשנים ‏“נובעים מהטבע הבסיסי של האדם.‏ אם החייל לאבסדר,‏ אז גם המח”ט שחוקר אותו לכאורה נכשל.‏ לכן קשהמאוד לצפות ממפקדים שחוקרים בעצם את עצמם לחשוףאת כל הכשלים”.‏ 130מה שהיה נכון לתופעת ההתעללויות במחסומים נכון גםלגבי התופעה הנרחבת של התעללות חיילי צה”ל בע־צורים:‏ הקושי להכיר בקיום התופעה מתפרש כגיבוי וכ־עידוד שבשתיקה;‏ ההסתרה מאפשרת לנורמות הפסולותלהשתרש ולהתרחב ומעצימה את השפעותיהן ההרסניות.‏ביחס להיקף התופעה,‏ העמדה לדין של חיילים יחידים היאפעולה מקומית,‏ לא מרתיעה ומתחמקת.‏ האכיפה הלקויהמחזקת את מסר הלגיטימציה שמועבר למתעללים.‏כאשר הגישה הבסיסית לקיום התופעה היא התכחשות,‏סדנאות ההכשרה – המתקיימות,‏ לפי דובר צה”ל,‏ בביתהספר למשפט צבאי ועל ידי נציגיו ביחידות שונות בצבאובהכשרות פיקודיות – לא יכולות לכשעצמן להביא להק־בייחוד מוזרה ההתעקשות על גרסת ה”חריגים”‏ נוכחהדיווחים שיוצאים מצה”ל עצמו על עלייה במספר הת־לונות נגד חיילי צה”ל עקב פתיחת בסיס מצ”ח החדש,‏ועל ‏“זינוק בחקירות על התעללות בפלסטינים”‏ בשנת2007. הצהרות שכאלו,‏ שבצדן יחסי־ציבור טובים,‏ אינןעולות בקנה אחד עם התייחסות צה”ל למתעללים כ-‏‏”עשבים שוטים”,‏ ‏“תפוחים רקובים”‏ וכיוצא באלה.‏בהקשר זה ראוי לציין כי במקרים המועטים שבהם מגיעותפרשיות התעללות למשפט,‏ גם בית הדין הצבאי מקבלאת הגרסה המציגה את האירועים כחריגים ויוצאי־דופן.‏התיאורים המתקבלים מתארים את השגרה המבצעית כת־קינה,‏ ומקרי התעללות מוצגים בדבריו של בית המשפטכחריגות הפוגעות באופייה המוסרי לעילא של הפעילותבדרך כלל:‏ ‏“החיילים מתודרכים לפני כל משימה,‏ אודותאופן התנהגותם כלפי האוכלוסיה הייעודית והחובה לנהוגביחס נאות”.‏ בתי הדין הצבאיים מרבים לצטט מפסיקתושל בית המשפט שלפיה ‏“כללי יסוד של מוסר אנושי ושלכבוד לאדם מדריכים את צבא ההגנה לישראל.‏ סטייה מהם,‏ולו גם על־ידי חריגים,‏ פוגעת במחנה כולו”.‏ 125 לעומת בתיהדין הצבאיים המחוזיים,‏ גישתו של בית הדין הצבאי לע־רעורים חריגה:‏ הוא מעלה את האפשרות כי ההתעללותבעצורים על ידי חיילי צה”ל היא ‏“התנהגות שכיחה”,‏ ונוכחהמקרים המובאים לפניו מציף אל פני השטח רבות מה־בעיות המובאות גם בדוח זה:‏ שאלת ‏“עצימת עיניים”‏ שלעמיתים ומפקדים,‏ היעדר אחריות מפקדים,‏ האטיות שלחקירות מצ”ח,‏ התאמתה או אי־התאמתה של ההכשרההניתנת לחיילים ולמפקדים ועוד.‏ 126הטענות של גורמי צה”ל הרשמיים,‏ המציירים את ההתע־ללויות בעצורים כמקרים חריגים,‏ מנוגדות לעדויות ולדיווחיםמהשטח,‏ שלפיהם אין ספק כי מדובר בתופעה נרחבת.‏ 127כדי לשנות את הנורמות בשטח על צה”ל לחדול – בראשובראשונה – מההתכחשות לעצם קיומה של התופעה.‏.123בתוך נעצר מפקד מחסוםשהתעלל בפלסטינים,‏כתבה באתר וואלה מיוםhttp://news.walla. :4.7.2004.co.il/?w=//565498.124בתשובה לפניית הוועד;‏ ראוהערה 96 לעיל,‏ ובתשובהלפניית ארגון ‏”יש דין”;‏ ראו יוסייהושע,‏ צה”ל:‏ זינוק בחקירותעל התעללות בפלסטינים,‏ידיעות אחרונות,‏ 11.5.2008..125הציטוטים לקוחים מתוךהנימוקים לגזרי הדין של חייליםשהורשעו בעבירות התעללותבעצורים פלסטינים על ידי ביתהמשפט הצבאי המחוזי,‏ מחוזהמרכז,‏ בשנים 2007-2003:מחוזי מר/‏‎222/03‎‏;‏ מחוזימר/‏‎526‎א/‏‎04‎‏;‏ מחוזי מר/‏‎454/03‎‏;‏מחוזי מר/‏‎387/03‎‏;‏ מחוזימר/‏‎386/03‎‏;‏ מחוזי מר/‏‎376/03‎‏.‏.126ראו,‏ למשל,‏ החלטה בע”מ/28/04 סמ”ר ב.ס.‏ נ’‏ התובעהצבאי הראשי,‏ ובפרט פסקה 16..127להתכחשות של הגורמיםהרשמיים לתופעה מצאנו יוצא־דופן מעניין:‏ בדיון שהתקייםבוועדת חוקה,‏ חוק ומשפטשל הכנסת ביום 22.6.2003התייחס הפצ”ר דאז,‏ אלוףמנחם פינקלשטיין,‏ לטיפול שלהפרקליטות הצבאית בסוגיםשונים של פגמים בהתנהלותחיילי צה”ל בשטחים:‏ ‏”הדוגמאשל אלימות בעת הובלת‏]עצורים על־ידי[‏ חיילים.‏לאחרונה,‏ אנחנו מקבלים הרבהפניות בנושא הזה”,‏ אמר ‏)עמ’‏31 לפרוטוקול הישיבה(.‏ מאזחלפו חמש שנים,‏ והפצ”רלא נדרש יותר לעניין זה:‏http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/.huka/2003-06-22.html