הדו"ח במלואו .pdf - הוועד הציבורי × ×’×“ ×¢×™× ×•×™×™× בישראל

ד.‏ הימנעות מאכיפהמתבצעות על ידי חוקרי מצ”ח.‏ 271. גופי חקירה בצה”לכדי לבדוק אם האיסור הגורף על התעללות בעצורים באלידי ביטוי מעשי בפעולות אכיפה,‏ נסקור בקצרה את הגו־פים האמונים על חקירה ועל העמדה לדין בצה”ל.‏חוק השיפוט הצבאי ‏)להלן:‏ ‏“חש”צ”(‏ ממסד שלושה גופיחקירה בצה”ל:‏ קצין בודק,‏ משטרה צבאית חוקרת,‏ ושופטחוקר.‏ פעולות החקירה של גופים אלה מופרדות במפורשמתחקירים המתבצעים על ידי המעורבים באירועים הנח־קרים ומפקדיהם ‏)תחקירים המכונים בדרך כלל ‏“תחקיריםמבצעיים”(.‏ כדי לעודד את אמינות התחקיר ולשפר אתהפקת הלקחים,‏ החש”צ קובע כי חומר התחקיר לא יימ־סר לאף גוף חוקר מלבד הפרקליט הצבאי הראשי ‏)להלן:‏‏“הפצ”ר”(‏ או לנציגו.‏ אלה,‏ בתורם,‏ יחליטו אם עולה מה־תחקיר חשש לביצוע עבירה,‏ ובהתאם – אם להמליץ עלחקירה על ידי גוף חוקר.‏ על פי החש”צ,‏ אם החליטו לפתוחבחקירה,‏ ‏“חומר התחקיר או סיכום ממצאיו,‏ לא יועברו למישעורך חקירה פלילית על פי דין”;‏ ההחלטה על החקירהלא תלווה בחומר מהתחקיר ואף ‏“לא תצביע על חשד כלפיאדם שהיה מעורב באירוע”.‏ 80למעט חריגים,‏ כדי להעמיד אדם לדין בפני בית דין צבאי‏)שלא לתעבורה(,‏ העבירה המיוחסת לו צריכה להיבדקעל ידי קצין בודק או להיחקר על ידי שופט חוקר.‏ 81 מוסדה”שופט החוקר”‏ כמעט אינו משמש בצה”ל,‏ וכאשר מחלי־טים להשתמש בו הדבר נוגע לחקירת מקרי מוות,‏ ולפיכךאינו מענייננו כאן.‏ ‏“קצין בודק”‏ יכול להיות קצין שיפוט בכירבצה”ל שקיבל לידיו תלונה על עבירה,‏ קצין שהתמנה עלידי קצין שיפוט בכיר,‏ או שוטר צבאי שהוסמך על ידי הפצ”רלערוך בדיקה.‏ הקצין הבודק רשאי לשמוע עדים,‏ לבדוקראיות ואף לעצור חשודים בעבירה הנחקרת,‏ אולם תפקידואינו לפסוק במקרה שלפניו אלא להחליט אם להמליץ עלהעמדה לדין.‏ 82 מסקנותיו מועברות לפצ”ר,‏ והוא שקובעהאם להעמיד לדין.‏ בפועל,‏ רוב הבדיקות הנוגעות לענייננוכפי שעולה מההגדרות,‏ מוסד ה”קצין הבודק”‏ – כשאיןמדובר בחוקר מצ”ח שמּונָ‏ ה לתיק אלא בקצין צה”ל מןהשורה – הוא מוסד לא מקצועי,‏ בלשון המעטה;‏ כברב-‏‎1993‎ מתח מבקר המדינה ביקורת חריפה על פעולתמוסד זה.‏ 83 בעניינים שבהם יש חשד להתנהגות פליליתשל חיילי צה”ל כלפי פלסטינים,‏ הטיפול על ידי קצין בודק,‏המגיע לרוב מקרב הכוחות הלוחמים,‏ בעייתי אף יותר מה־רגיל.‏ ניגוד האינטרסים וההטיה הלאומית ברורים ונוספיםעל חוסר המקצועיות המוכח.‏מכל מקום,‏ פקודת מטכ”ל קובעת כי עבירת ההתעללותהיא בין העבירות שלגביהן – אם יש יסוד לחשוד כי נעברו– אין לערוך בדיקה מקדמית על ידי קצין בודק אלא יש לה־עביר את התלונה ישירות ליחידת מצ”ח.‏ 84 לפיכך,‏ לפחותלהלכה,‏ מוסד זה אינו אמור להיות רלוונטי לענייננו.‏2. חקירות מצ”ח ו”תחקיריםמבצעיים”:‏ בעיות עקרוניות ומעשיותאם כן,‏ ‏“חקירת מצ”ח”‏ נותרה האפשרות המעשית והמ־קצועית היחידה לבירור מקרים של התעללות חיילי צה”לבפלסטינים.‏ אולם,‏ חקירת מקרים כאלה על ידי מצ”ח אינהשכיחה דיה.‏ לפי מנחם פינקלשטיין,‏ הפצ”ר בשנים הרא־שונות לאינתיפאדה,‏ ולפי מחליפו בתפקיד,‏ הפצ”ר הנוכחיתת־אלוף אביחי מנדלבליט,‏ ‏“בכל הנוגע לתלונות שעניינןאלימות מכוונת באזרחים או ברכוש ]...[ כאשר עולה חשדלעבירה פלילית מעין זו,‏ מונחים גורמי החקירה לחקור אתנסיבות המקרה”.‏ 85אולם,‏ התשובות של דובר צה”ל לפניות הוועד אינן מצ־ביעות על כך שקיים בצה”ל נוהל המחייב לפתוח בחקירתמצ”ח בהימצא חבלות על גופם של עצורים פלסטינים.‏במקרים רבים צה”ל נוהג להסתמך על התחקירים המבצ־עיים שעורכים הכוחות שהשתתפו באירוע לאחר סיומו,‏ או.80חוק השיפוט הצבאי,‏ התשט”ו־1955, סעיף 539. ראוhttp://www.aka.idf.il/SIP_STORAGE/FILES/7/48397.pdf..81חוק השיפוט הצבאי,‏ התשט”ו־,1955 סעיף .251.82או,‏ בנושא שאינו קשור לענייננו,‏לחקור את נסיבות מותו שלחייל בתנאים מסוימים;‏ ראו חוקהשיפוט הצבאי,‏ התשט”ו־‎1955‎‏,‏סעיף ‎298‎א.‏ הסדרת תפקידו שלהקצין הבודק:‏ סעיפים -252277; הסדרת תפקידו של השופטהחוקר:‏ סעיפים 298-283..83ראו דוח בצלם,‏ מעשיםשבשגרה:‏ מכות והתעללויותבפלסטינים על־ידי כוחותהביטחון במהלך אינתיפאדתאל־אקצה,‏ מאי 2001, עמ’‏ 6-5..84ראו פקודות מטכ”ל 33.0304‏”בדיקה וחקירת מצ”ח”,‏ סעיף‎62‎‏)א(:‏ http://dover.idf.il/NR/rdonlyres/426D4977-636B-4649-82D0-5D5C42918A21/0/60877..doc הוא הדין גם לגבי עבירותרגילות לפי חוק העונשין,‏ כמותקיפה ופציעה,‏ שאין להןמקבילה בעבירה צבאית.‏.85מנחם פינלקשטיין,‏ המשפטבתקופת לחימה,‏ בתוך:‏ ‏”משפטוצבא”,‏ גיליון 16 א’,‏ התשס”ב,‏עמ’‏ 15. ראו התבטאות דומהשל מנדלבלט בישיבת ועדתחוקה,‏ חוק ומשפט שלהכנסתמיום 14.02.2007, עמ’‏ 6לפרוטוקול הישיבה:‏http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/huka/2007-02-14.html.