הדו"ח במלואו .pdf - הוועד הציבורי × ×’×“ ×¢×™× ×•×™×™× בישראל

ו.‏ שינוי המצב:‏המלצות לפעולהלאזרחי ישראל ולמדינת ישראל יש חובה – וגם אינטרס– לחשוף ולעצור את תופעת ההתעללות בעצורים.‏ תמונתהמאקרו מעלה מחדלים בכל הרמות,‏ המנוקדים פה ושםבמאמצים מקומיים לחשיפת התופעה,‏ בעיקר על ידי גורמימשפט וחינוך בתוך הצבא.‏ השפעתם של אלה אינה גדו־לה.‏ יש להתגבר על הנתק בין התפיסה המוסרית והמשפ־טית־מקצועית לבין דרגי הביצוע – החל בחייל בשטח ועדאחרון חברי המטה הכללי.‏ נוכח מאפייני התופעה ותפקודהמערכות השונות,‏ כפי שנבחנו לעיל,‏ אנו ממליצים לנקוטאת הצעדים המפורטים להלן.‏1. צה”ל‏)א(‏ הכרההכרה:‏ על הדרג המדיני וצה”ל להכיר בכך שהתעללותנרחבת בעצורים כפותים אכן מתקיימת,‏ ושמנגנוני הפיקוחהשונים – הדיווח,‏ הבדיקה והאכיפה – נמנעים מלעסוקבה.‏על צה”ל,‏ בפיקוח הדרג המדיני ובאחריותו,‏ לבצע בדיקהדחופה,‏ כנה ומעמיקה של המצב בשטח.‏ תוצאות הבדיקהצריכות להנחות דיון דחוף ושיטתי שיניב המלצות מיידיותלפעולה,‏ באחריותו של שר הביטחון ובפיקוח הרמטכ”ל.‏המלצות כאלה חייבות לכלול יעדים ריאליים לצמצום דר־סטי של התופעה בטווח הזמן הקצר מאוד,‏ במטרה לחסלהכליל.‏ההכרה הנדרשת אינה מוגבלת לדרגים הבכירים;‏ תהליךהשינוי הנורמטיבי צריך לכלול גם שיחות בין מפקדיםוחיילים בדרגים שונים,‏ שבהן ייחשפו לבטים,‏ קשיים ומ־קרים של התעללות.‏ בירורים כאלה עשויים להיות חיונייםלהגדרה־מחדש של ה”נהוג”‏ וה”ראוי”‏ ולהבהרת הגבולותהחדשים – קירוב המציאות בשטח לתפיסה המוסריתוהחוקית.‏‏)ב(‏ חשיפהעם ההחלטה על פעולות התיקון,‏ וכחלק מהן,‏ על שרהביטחון וצה”ל לתת פומבי לעיקרי הממצאים של הב־דיקה הפנימית – בפורומים של מפקדים ובמערכי שיעורושיחות בתוך צה”ל,‏ בכלי התקשורת ומעל במת הכנסת.‏רק חשיפה פומבית יכולה להעביר מסר נחוש וחד־משמעידיו נגד תופעת ההתעללות בעצורים כפותים.‏ התבטאויותפומביות כמוהן כהתחייבות כפולה – כלפי הצבא פנימה,‏וכלפי הריבון - אזרחי ישראל.‏ הן גם מחייבות את המתב־טאים באופן אישי.‏ נוסף על כך יש לשתף את הציבור הרחבבמהלכים הננקטים לחיסול התופעה,‏ ומעת לעת גם בה־תקדמות ובקשיים.‏ מהלכים כאלה יכולים להיתמך בחקי־קה כגון תיקון מס’‏ 44 שהציעה ועדת החוץ והביטחון לחוקהשיפוט הצבאי ‏)סייג לחיסיון התחקיר הצבאי(.‏ 157‏)ג(‏ שינוי נהליםמערכת הביטחון נדרשת למסד פקודות ונהלים שימנעוהתעללות בעצורים ככל שניתן.‏ משרד הביטחון וצה”לצריכים להעמיד לרשות המפקדים והחיילים הנחיות ברו־רות ומפורטות.‏ משימת המעצר צריכה להיות מוגדרת בפניעצמה,‏ ומתוכננת לאור עקרונות כלליים ונהלים מפורטים,‏הרואים בזכויות העצורים והאחריות עליהם חלק בלתי־נפרד מההיבט המבצעי של המעצר.‏ 158בין היתר יש להתייחס בנהלים לנושאים הבאים:‏ הבהרתהמותר והאסור ביחס לעצורים;‏ הסדרת האחריות על עצו־רים כחלק מהמשימה – מי נושא באחריות,‏ טווח האחריות,‏העברת אחריות בין כוחות;‏ ובפרט – הדגשת אחריות פי־קודית ושילוחית על מתעללים,‏ וזאת מול הטענה הרווחתשלפיה קשה לאתר את מבצעי ההתעללות ולפיכך קשהלטפל בתופעה;‏ איתור נקודות תורפה שבהן עצורים חשופיםלטיפול שרירותי ונטרולן של נקודות אלה ‏)למשל באמצעותנוכחות פיקודית או באמצעות מרחב פיזי מבוקר(;‏ ניתוק מגע42and Detainees – JointDoctrine Publication 1-10 &Joint Doctrine Publications.1-10.1 to 1-10.3 זמיןב-‏ http://www.mod.uk/DefenceInternet/MicroSite/DCDC/OurPublications/./JDWP בארצותה בריתראו Detainee Operations– Joint Publication 3-63,.06 February 2008 זמיןב-‏ http://www.fas.org/irp/.doddir/dod/jp3_63.pdf.157ראו דיון בכנסת מיוםhttp://www. :13.1.2003knesset.gov.il/Tql//mark01/.h0010847.html#TQL.158אל מול היעדרם של פקודותונהלים בצה”ל אפשר להעמיד,‏למשל,‏ את חוברות העקרונותוהנהלים המשמשות,‏ בנפרד,‏את הצבא הבריטי ואת הצבאהאמריקני,‏ ומתייחסת להיבטיתכנון,‏ אחריות פיקודית,‏ אימוןוהכשרה,‏ פיקוח,‏ תשתיות,‏טיפול רפואי,‏ תנאי היגיינה,‏הליכי מעצר ושחרור ואופןהעברה של עצורים.‏ נהליםאלה נקבעו,‏ בחלקם,‏ בעקבותפרשיות התעללות ועינוייםשל שבויים עיראקיים על ידיחיילים משני הצבאות.‏ גםלתפיסתנו הנחיות ונהליםאינם יכולים לבדם למנוע מקריהתעללות;‏ הם חייבים להיותמלווים בכוונה,‏ באימון,‏ בבקרהובאכיפה נאותים,‏ וגם אז אפשרלהניח שכל עוד מופעל כוחייעשה בו שימוש גם מחוץלהקשר הלוחמה.‏ ועדיין,‏ עצםקיומה של תפיסה רשמיתופומבית הוא תנאי הכרחילטיפול רציני,‏ בסיס לביצועולבדיקה.‏ בהקשר ההשוואתיכדאי לשים לב לכך שאוגדניהנהלים הנוגעים לטיפולבעצורים בצבא זמינים לציבורואינם מסווגים;‏ ראו באנגליהPrisoners of War, Internees