הדו"ח במלואו .pdf - הוועד הציבורי × ×’×“ ×¢×™× ×•×™×™× בישראל

39אולם,‏ ועדת־המשנה לענייני השטחים מעולם לא קרמה עור וגידים.‏ במסמך הסיכום לפעולתה של ועדת החוץוהביטחון בשנים 2005-2003, כשנה לאחר הגשת ההמללצות,‏ כותב חה”כ שטייניץ:‏“]...[ רבים מהנושאים המטופלים על־ידי הועדה]...[ אינם חשופים כלל לביקורתם של גופים אח־רים מחוץ למערכת הביטחון,‏ בשל היעדר המידעהמינימלי המאפשר ביקורת מושכלת.‏ אזרחי המ־דינה,‏ התקשורת,‏ האקדמיה,‏ וחברי מליאת הכנסת,‏חשופים,‏ אם בכלל,‏ רק לקצה הקרחון של נושאיםמסוימים או מערכות מסוימות”.‏ 152כאז כן היום.‏ההמלצה להקים ועדת־משנה לפיקוח על פעולות מערכתהביטחון בשטחים,‏ כמו גם אי־יישומה,‏ הן חוליה בשרש־רת של הסרת אחריות.‏ יצירה של מסגרת חשאית לטיפולבתופעות כגון התעללות נרחבת בעצורים היא חלק מה־ניסיון לשמור את הנורמה והמעשים הפסולים הרחק מאורהשמש,‏ תוך התכסות באצטלה של ביקורת עצמית.‏ לאמדובר בנושאים חשאיים;‏ נהפוך הוא:‏ הם מוכרים היטבלכל פלסטיני ולכל חייל ומפקד בצה”ל.‏ הרשות המחוקקתהיא שאינה מכירה בתופעות ואינה מקיימת את תפקידהואת חובתה לפקח עליהן ולהביא לפתרונן.‏במקרה זה,‏ ועדה סודית היא מסגרת המעניקה עוצמהמוגזמת לנציגי מערכת הביטחון,‏ ועוצמה מופחתת לדיוןהציבורי הראוי.‏ העובדה שאפילו הניסיון למנות את ועדתהמשנה נכשל היא עדות נוספת לכך:‏ אנשי מערכת הבי־טחון,‏ עם נבחרי ציבור המעוניינים בהמשך המצב הקיים,‏מסרבים לוותר על אחיזתם המוחלטת במידע לטובת מתןדין וחשבון לציבור.‏ יש לשער כי מסיבות דומות בחרהועדת החוץ והביטחון שלא להידרש לתופעות ההתעללותהחמורות שפשו בצה”ל כלפי פלסטינים – לפני כינונה שלועדת רובינשטיין ואחריה.‏כמה ישיבות,‏ אך לא תועד כל עיסוק שלו בנושא ההתע ־ללויות.‏ אף אחת מהצעות החוק שהעלתה הוועדה במשךהשנים הללו לא עסקה בהתנהלות צה”ל בשטחים.‏ מתוך167 הצעות לסדר היום הרשומות באתר הוועדה,‏ אף לאאחת עסקה בהתעללויות חיילים בפלסטינים.‏ גם במסמך‏“עוגנים ודרישות לתכנון מושב קיץ 2005” לא מוזכר אףנושא הקשור בהתנהלות צה”ל בשטחים.‏ 148עולה כי ועדת החוץ והביטחון,‏ האמונה מטעם הציבור,‏ דרךהכנסת,‏ על הפיקוח על מערכת הביטחון,‏ כשלה כישלוןחרוץ בשמירה על האינטרס הציבורי בכל הקשור להבטחתשלטון החוק בפעולות הרשות המבצעת בשטחים.‏ חשובלהדגיש כי לא מדובר בניסיון ובאי־הצלחה אלא בהתעלמותמכוונת;‏ גם בשיא האינתיפאדה,‏ ובלב ים של דיווחים חדשו־תיים ואחרים על ביזה,‏ התעללויות וירי בלתי־מוצדק,‏ בחרהועדת החוץ והביטחון להזניח את הנושא לחלוטין.‏ 149הוועדה עצמה הצהירה לא פעם כי פיקוח הכנסת על מע־רכת הביטחון אינו משמעותי מספיק.‏ ב־‎22.9.2003‎ מינתההוועדה,‏ אז בראשותו של ח”כ יובל שטייניץ,‏ ועדה ציבוריתלבדיקת הפיקוח הפרלמנטרי על מערכת הביטחון,‏ ברא־שות שר המשפטים לשעבר,‏ הפרופ’‏ אמנון רובינשטיין‏)להלן:‏ ‏“ועדת רובינשטיין”(.‏ 150ועדת רובינשטיין מצאה כי לפיקוח פרלמנטרי נאות דרושה,‏בין היתר,‏ ‏“...ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ול־וועדת חוקה חוק ומשפט שתטפל בסוגיות של חוק ומשפטוזכויות אדם בשטחים מוחזקים ]...[ נראה לנו שיש צורךבוועדה כזו,‏ שכן חוקי הכנסת אינם חלים עליהם ‏]השט־חים[”,‏ כתבו חברי ועדת רובינשטיין,‏ והמשיכו:‏‏“אין צורך לומר עד כמה חשוב פיקוח פרלמנטרי זה דווקאבשטח בו אין המשפט הישראלי חל ועד כמה הוא חשוב לצו־רכי שמירת אופייה של ישראל,‏ כלפי פנים וכלפי חוץ כאחד,‏כמדינת חוק ]...[ חברי הוועדה התבטאו ]...[ בדבר העדרפיקוח פרלמנטרי ראוי על המתרחש בשטחים ]...[”. 151.149פנייה של מחבר דוח זהמתאריך 21.1.2008 לאבריאלבר-יוסף,‏ מנהל הוועדה,‏ ולאתיכהן-נוהן,‏ מזכירת הוועדה,‏בעניין מידע לגבי פעילות ועדתחוץ וביטחון בנושאים האמוריםזכתה להתייחסות דומה– התעלמות מוחלטת.‏.150כתב המינוי של ועדתרובינשטיין,‏ 22.9.2003.ראו עם יתר מסמכי הוועדה:‏http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/.defense16-1.htm.151מתוך דוח ועדת רובינשטיין,‏28.12.2004, שם.‏.152מתוך ההקדמה למסמךהסיכום,‏ http://www.knesset.gov.il/committees/heb/.docs/confidence2.pdf.148המסמכים מופיעים באתרהכנסת:‏ http://www.knesset.gov.il/committees/heb/.docs/confidence.htm