הדו"ח במלואו .pdf - הוועד הציבורי × ×’×“ ×¢×™× ×•×™×™× בישראל

דעות לגבי אי־החוקיות המובהקת,‏ המחייבת סירוב,‏ שלפקודה לפגוע בגופם של אזרחים שאינם במעגל הלחימהאו שיצאו ממנה.‏ 695. אחריות מפקדיםמפקד המתעלל בעצור נושא באחריות פלילית בגין מעשיוכמו כל חייל אחר,‏ אך חומרת מעשיו גדולה יותר כי הואמשמש דוגמה לפקודיו.‏ בפרשה של קבוצת חיילים שעיכ־בו נהגי מוניות ונוסעיהם והתעללו בהם,‏ התייחס בית הדיןהצבאי לתפקידו של מפקד הכוח שהשתתף במעשים:‏ 70‏“עניינו של המשיב ‏]מפקד הכוח[‏ הוא בעל חומרה יתרה.‏זאת,‏ לאור המעמד הפיקודי.‏ על המפקד להוות דמות מופתלפקודיו,‏ בבחינת ‏“ממני תראו וכן תעשו”‏ ‏)שופטים ז,‏ 17(.צבא הגנה לישראל מחנך את מפקדיו להוות דוגמא אישית,‏ואת הפקודים לציית להוראת המפקד ולסור למרותו.‏הסמכות הניתנת בידי המפקד משמעה גם נשיאה באח־ריות.‏ העניין שבפנינו הוא מקרה מובהק של כשלון פיקודיחרוץ,‏ שבו המפקד לא מנע מפקודיו מעשי אלימות והשפ־לה לשמם,‏ ואף נטל חלק בהם”.‏מפקד המֹורה לפקודיו להתעלל בעצור גם הוא נושא באח־ריות ישירה לעבירה,‏ כמְ‏ שדל שהביא אחרים לפגוע בעצור.‏אשמתו גדולה עשרות מונים מאשמת החיילים שמבצעיםאת פקודתו הבלתי־חוקית,‏ כי הוא מכשיל את חייליו וגורםלהם לבצע פשע – כדוגמת אלוף־משנה מאיר.‏בית הדין הצבאי לערעורים פסק בעבר כי מפקד בכירבשטח,‏ שראה חיילים מתעללים בעצור,‏ היה חייב להתע־רב ולעצור בעדם אפילו אם לא היה מפקדם.‏ עצם נוכחותובשטח בעת ביצוע הפשע מהווה אישור והופכת אותו למ־סייע,‏ השותף לתקיפה.‏ בית הדין הוסיף:‏ 71‏“ככלל,‏ ניתן להסיק מעצם נוכחות המפקד,‏ גם כאשר הואפסיבי לחלוטין,‏ שעה שפקודיו מבצעים מעשה פלילי,‏ כיהוא מחזק ידיהם ומעודד אותם.‏ הדבר נובע מחובת המ־שמעת הקיימת בצבא,‏ שמכוחה יש למפקד סטטוס מיוחדכלפי הנמוכים ממנו בדרגה,‏ החייבים לציית לו”.‏ומה לגבי קצין שלא השתתף בהתעללות ולא ראה פקודיומתעללים בעצור בנוכחותו,‏ אבל היה מודע לנסיבות ולדי־נמיקה חברתית ביחידתו,‏ שהיו מביאים קצין סביר במקומולצפות שחייליו עלולים להתעלל במבוקש שנתפס?‏ האםגם הוא יישא באחריות למעשי פקודיו אם לא פעל בסבירותכדי למנוע פגיעה בעצור?‏ האם גם במקרה כזה תהיה אח־ריות פלילית על המפקד בשל הפרת החובה לדאוג לשלו־מו של העצור ולפקח על חייליו?‏במצבים דומים ניתנה בפסיקה תשובה חיובית.‏ כך,‏ למשל,‏נקבע כי אחריות מפקד למעשי פקודיו עשויה להתבססעל התרשלות במילוי חובה או חוסר-זהירות;‏ 72 הפרקליטהצבאי הראשי הגיש כתב אישום נגד קצין ומפקדים שכ־שלו במחדלי תכנון של מחסום פתע נייד בכביש בשטחים,‏וכתוצאה מכך ירו בנהג שלא הבחין במחסום.‏ במקרה זהנפסק כי כתב האישום המייחס אחריות פלילית לקצין ולמ־פקדים האחרים היה תקין ומבוסס על שיקולים נכונים שלמדיניות משפטית.‏ 73במציאות השוררת בקרב כוחות המופקדים על ביצוע שלמעצרי מבוקשים וניהול ביטחון שוטף,‏ תוך חיכוך עם אוכ־לוסייה פלסטינית,‏ רבים מתלוננים על שחיקה בתפקיד.‏רבים מדווחים על התייחסות לעצורים פלסטינים כ”ראוייםלענישה”,‏ ומספרים כי מקרי ההתעללות המתפרסמים אואף מגיעים למשפט הם רק קצה קרחון.‏ כך עולה גם מדוחזה ומדוחות קודמים.‏ במציאות כזו כל אדם בעל מודעותלסביבתו חייב לדעת שקיים סיכון גדול למעשי אלימותכלפי עצורים ומעוכבים.‏ במציאות זו קצין סביר חייב לצפותלאפשרות ממשית של התעללות בעצור לאחר מעצרו.‏ עלכן,‏ אם המפקד של הכוח,‏ או הפיקוד הבכיר מעליו,‏ אינםנוקטים צעדי הדרכה,‏ פיקוח ובקרה סבירים כדי למנוע אתההתעללות הצפויה,‏ ניתן להטיל עליהם אחריות פלילית24http://www.aka.idf.il/SIP_STORAGE/FILES/7/59627.pdf..69זיו בורר,‏ הגנת הצידוק עקבציות לפקודה ופקודות בלתיחוקיות בעליל,‏ בתוך:‏ ‏”המשפטהפלילי בצה”ל”,‏ עורכת אירנהפיין,‏ בית הספר למשפט צבאי,‏הפרקליטות הצבאית,‏ משרדהביטחון – ההוצאה לאור,‏תשס”ו-‏‎2006‎‏,‏ עמ’‏ 324-328;זיו בורר,‏ ברור וגלוי?‏ כיצדיזהה חייל פקודה בלתי חוקיתבעליל,‏ בתוך ‏”משפט וצבא”,‏גיליון 17:.70ע/‏‎02/38‎ התובע הצבאי הראשינ’‏ סמל אבי לוי,‏ פסקה 8 ‏)לאפורסם,‏ 24.6.2002(..71ע/‏‎88/78‎ רס”ר דנינו נ’‏ התצ”ר,‏פד”ץ .277 ,1988.72אירנה פיין,‏ זיו בורר,‏ מפקד:‏האחריות הפלילית בעבירותרשלנות,‏ בתוך ‏”המשפטהפלילי בצה”ל”,‏ עמ’‏ 233-151..73בג”צ 2702/97 פלונים נ’‏ שרהביטחון ואחרים,‏ פ”ד נג)‏‎4‎‏(‏ 97..74חוק השיפוט הצבאי,‏ סעיף 119..75ע/‏‎153/03‎ גבע סגיא נ’‏ הפצ”ר,‏פס’‏ 38 ‏)לא פורסם,‏ 5.08.2004(המערער גם השתמש בעובדתזרה כמגן חי.‏ בית הדין התייחסלמעשיו בחומרה מפליגה ואףעל פי כן נגזר עונשו ל-‏‎60‎ ימימאסר בעבודות צבאיות ‏)עונששלא עמד לערעור(‏ ולהורדהבדרגה.‏ ראו גם ע/‏‎96/247‎