הדו"ח במלואו .pdf - הוועד הציבורי × ×’×“ ×¢×™× ×•×™×™× בישראל

6. התעללות בעצורים קטינים נפשית,‏ ניצול או התעללות;‏ כי ינהגו באנושיות כלפי ילד 15נוהג נוסף שאינו תלוי בשלבי המעצר נוגע להתעללותבקטינים.‏ ב־‎90‎ העדויות שאליהן מתייחס הדוח יש גםתלונות של קטינים פלסטינים שנפלו קרבן להתעללויותמצד חיילי צה”ל לאחר מעצרם.‏הן במשפט הישראלי והן על פי האמנה הבין־לאומית בדברזכויות הילד,‏ ‏“קטין”‏ הוא כל אדם שטרם מלאו לו 18 שנה.‏ 38אמנם בחלק מההוראות של הצווים הצבאים החלים בש־טחים,‏ קטין מוגדר כמי שטרם מלאו לו 16 שנה,‏ ואילו בנינוער בני 16 ו־‎17‎ נשפטים כבגירים,‏ 39 אך אין בדין הצבאיבשטחים כדי לגרוע מהמשפט הישראלי.‏ אדם המתעללבילד שטרם מלאו לו 18 שנה – גם אם ילד זה הוא עצורתושב השטחים – עבר עבירה של התעללות בקטין על פיחוק העונשין הישראלי.‏ גם בפסיקתו של בית הדין הצבאילערעורים נקבע שכאשר קרבן העינויים הוא קטין יש בכךכדי להצדיק החמרה בעונשו של החייל המתעלל.‏ 40קטינים זוכים להגנה מיוחדת במשפט הישראלי:‏ ‏“טובתהילד”‏ נחשבת לעקרון־על שצריך להנחות את פעולותהרשויות כלפי קטינים ואת יחסי ההורים עם ילדיהם.‏ 41הגנת הילד באה לידי ביטוי מובהק בהיקף פרישתם שלהאיסורים הפליליים נגד פגיעה בקטינים.‏ איסורים אלהרחבים יותר מעבירות רגילות של פגיעה בגוף,‏ והם כו־ללים גם השפלה ופגיעה נפשית בילד וכן הימנעות מדאגהלצרכיו.‏ העונשים הקבועים בחוק בגין פגיעה בקטין הםמחמירים במיוחד;‏ החוק אף מטיל חובה על כל אדם לדווחעל עבירה שנעברה בקטין,‏ אם יש לו יסוד סביר לחשובשהאחראי על הקטין פגע בו.‏ 42בנוסף,‏ מדינת ישראל היא צד לאמנה הבין־לאומית בדברזכויות הילד,‏ הקובעת כי ‏“טובת הילד”‏ תהא שיקול רא־שון במעלה בכל הפעולות הנוגעות לילדים;‏ כי המדינהתבטיח לילד הגנה וטיפול ככל שיידרש לטובתו;‏ כי יינקטוכל האמצעים כדי להגן על הילד מפני אלימות גופנית אושהחופש נשלל ממנו;‏ כי לא יועמד ילד בפני עינויים אוטיפול אכזרי,‏ בלתי־אנושי או משפיל;‏ וכי במסגרת עימותמזוין יובטחו הגנה וטיפול לילדים בכל האמצעים האפש־ריים בהתאם למשפט הבין־לאומי ההומניטארי.‏המשפט הבין־לאומי ההומניטארי מחייב הגנה על אזרחיםבפני אלימות או איומי אלימות.‏ כוח לוחם או כובש חייבלהבטיח טיפול אנושי לאזרחים בכל עת,‏ וחל איסור מוחלטעל התאכזרות ועל יחס מבזה או משפיל.‏ 43 הגנות מיוחדותמוקנות לילדים בעת סכסוך מזוין:‏ ‏“ילדים יהיו נשוא לכבודמיוחד ויוגנו מפני כל צורה של תקיפה מגונה.‏ הצדדים לס־כסוך יעניקו להם את הטיפול והסיוע הדרושים להם בשלגילם או מכל סיבה אחרת”.‏ 44למרות כל האמור לעיל מתברר כי החיילים המבצעים אתהמעצרים אינם נוהגים בקטינים זהירות יתרה,‏ ולעתים– כפי שעולה מהדיווחים הקשים – אולי אף מנצלים אתחולשתם.‏ אפשרות זו מתחזקת מקריאת עדותו של חיילבדרגת סמל־ראשון,‏ שמספר:‏‏“יום אחד הייתה איזושהי התפרעות ]...[ ונכנסתיעם הג’יפ וראיתי את הנער בורח לכיוון הבית,‏ זרקעלינו בלוק והיו שם הבערות צמיגים ובלגן שלם...‏הוצאתי אותו מחוץ לבית ולקחתי אותו למוצבעצור,‏ דבר שמותר לי לעשות,‏ והייתי נורא עצבני,‏נורא עצבני,‏ וכבר הרגשתי שאני הולך להתפו־צץ.‏ ו]כ[שהגעתי למוצב שמתי אותו בבוטקה]...[ ו]כ[ששמתי אותו בבוטקה והלכתי להורידאת האפוד,‏ הלכתי לשטוף פנים,‏ אמרתי לשומרלשמור עליו.‏ תפסנו אותו,‏ קשרנו לו את העינייםבנוהל הרגיל.‏ ‏]כ[שאני חוזר אני רואה ערימה שלארבעה חמישה חבר’ה חיילים מפוצצים אותובמכות שם בפנים,‏ זורקים עליו את הטלפוניםהכבדים האלה הנל”נים ‏)טלפון שדה צבאי(,‏ פשוט.38סעיף 3 לחוק הכשרות המשפטיתוהאפוטרופסות;‏ סעיף 1 לחוקהנוער ‏)שפיטה,‏ ענישה ודרכיטיפול(,‏ התשל”א-‏‎1971‎‏;‏ סעיף1 לאמנה בדבר זכויות הילד.‏באמנת ז’נבה חלק מההוראותמתייחסות לילד עד גיל 15..39צו בדבר שיפוט עבריינים צעירים‏)אזור הגדה המערבית(‏ ‏)מס’‏132(, תשכ”ז-‏‎1967‎‏.‏ צו זה קובעכי ילד בן 12 הוא בעל אחריותפלילית ‏)כמו בישראל(‏ וקובעכללים מיוחדים לענין ענישתםשל בני נוער עד גיל 16, כשהגילהקובע הוא גילו של נאשם בעתגזר הדין.‏ אין מערכת נפרדת שלבתי משפט צבאיים לקטינים.‏.40ראו,‏ למשל,‏ ע/‏‎128/03‎‏,‏ 146/03התובע הצבאי הראשי נ’‏ רוזנרוליברמן,‏ פס”ד מיום 21.8.2003,פסקה 14..41בהקשרים של ענישה,‏משמורת,‏ הגירה,‏ חינוך,‏ אימוץ,‏אשפוז ועוד.‏ ראו ‏”עקרון טובתהילד – אשר חולש גם על כלעניין אחר שביחסי הורים וילדיםבעין המשפט”‏ בע”מ 27/06פלוני נ’‏ פלוני ‏)טרם פורסם,‏פס”ד מיום (, 1.5.2006 פס’‏11 לפסק דינה של השופטתארבל.‏ הוראות חקוקותהנוגעות לטובת הילד נמצאותבחוק הכשרות המשפטיתוהאפוטרופסות,‏ התשכ”ב-‏1962 ‏)סע’‏ )69 ,25-22 ,17 וכןבחוקים נוספים.‏ העיקרון הואפרי הלכה פסוקה.‏.42סעיף 368 ד לחוק העונשין.‏ניתן לראות מי שמחזיק בקטיןשנעצר כמי ש”אחראי”‏ לו.‏.43אמנת ז’נבה הרביעית בדברההגנה על אזרחים בעת לחימה