הדו"ח במלואו .pdf - הוועד הציבורי × ×’×“ ×¢×™× ×•×™×™× בישראל

מכנסיו והראה לעורך־הדין את סימני הנשיכה בירכו הימ־נית.‏ 31עבדאללה נאבלוסי,‏ שנעצר בביתו בשכם ב-‏‎18.5.2007‎‏,‏סיפר כי לאחר שאיימו לשחוט אותו ולירות בו,‏ כפתו אתידיו באזיקוני פלסטיק,‏ אזקו את רגליו באזיקי ברזל,‏ כיסו אתעיניו בכיסוי־בד,‏ והכניסו אותו לרכב מעצר:‏“]...[ זרקו אותי למכונית צבאית.‏ נכנסו איתי בין10 ל־‎13‎ חיילים.‏ שמו אותי על רצפת המשאיתהצבאית,‏ אך לא יכולתי לשכב על רצפת המשאיתכי שמו לי כלב גדול על הגב.‏ את הכלב הזה ראיתיקודם כאשר הכניסו אותו לבית בזמן החיפוש,‏כשעשו שם בלגן.‏ אני פוחד מאוד מכלבים,‏ותתארי לך ששמו אותו על גבי ומדי פעם הרגשתיאת פניו על צווארי ]...[ 32]...[ אני הייתי אזוק לאחור,‏ יושב על רצפתהמשאית וכפוף לפנים,‏ התכופפתי עוד יותר בגללהכלב,‏ והאזיקים לחצו עוד יותר.‏ צעקתי כל הזמןשירחיקו את הכלב ממני,‏ וכל החיילים צחקו עליולעגו לי,‏ השתעשעו עם ההפחדה שלי על־ידיהכלב.‏ אחד מהם אמר לי,‏ בדרך־כלל הכלב לאמזיק אבל אני אבקש ממנו לאכול אותך ]...[ בא־מצע הדרך,‏ אחרי הרבה צעקות,‏ העבירו את הכלבלרגליי.‏ אני ישבתי על רצפת המשאית,‏ רגליי לפניי,‏אזוקות,‏ כשידיי אזוקות לאחור,‏ הכלב ישב לי עלהרגליים וריתק אותן לרצפה.‏ זה כאב מאוד,‏ רגלייאזוקות והכלב כבד וגדול.‏ הכלב נבח ונהם”.‏ 33מוחמד ג’אלב,‏ ממחנה הפליטים טול־כרם,‏ נעצר ב־21.3.2007 במחסום בין קלקיליה לטול-כרם.‏ בדרך למחננה חווארה הוא הועבר לשהייה קצרה במחנה צבאי הסמוךלמחסום ג’בארה שמדרום לטול־כרם.‏ שם,‏ לפי עדותו:‏“]...[ הכניסו אותי לחדר שהיו בתוכו חייליםוחיילת אחת והיה איתה כלב ואיתו היא דיברהכשאני ישבתי על כסא,‏ כבול ידיים ועצום עיניים.‏הכלב היה מסתובב סביבי,‏ וכשדיברה איתוהחיילת הוא היה תוקף אותי ונובח.‏ לא הבנתי מהאמרה החיילת,‏ אבל ‏]הבנתי ש[היא אמרה לכלב:‏‏‘ערבי,‏ ערבי’‏ ואז הוא היה תוקף אותי.‏הכלב לא נשך אותי,‏ כנראה ששמו מחסום עלפיו.‏ הרגשתי בו כשהיה תוקף אותי וממשש אותי.‏ביקשתי מהם להתפלל.‏ אחרי שאמרה לי החיילתלא,‏ אמרה לי ‏‘נו תתפלל’,‏ ועשו לי מקום להתפללבו.‏ ביקשתי שישחררו אותי כדי שאוכל להתפללאבל הם סירבו.‏ כשהתחלתי להתפלל החיילתדיברה שוב עם הכלב,‏ שהתחיל לתקוף אותימקדימה ומאחורה בזמן התפילה”.‏לסיכום,‏ כפי שכתבה עו”ד קלמנוביץ’‏ לפרקליט הצבאיהראשי,‏ השימוש של צה”ל בכלבים מלווה בניצולם “]...[לתקוף אזרחים ועצורים או להשפילם ובכך עובר עבירהשל התעללות באדם הנמצא במשמורת,‏ בניגוד לסעיף 65לחוק השיפוט הצבאי,‏ התשט”ו-‏‎1955‎‏”.‏ 34הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל פנה לדובר צה”ל בשא־לה:‏ ‏“האם קיימים פקודות או נהלים מפורשים המתייחסיםלסוגיית המגע בין כלבים לעצורים פלסטינים?‏ 35 בתשובתתו ציין דובר צה”ל נוהל יחיד:‏ ‏“כלבי עוקץ רכוסים מחסוםפה כל מהלך הנסיעה ברכבים,‏ כך שאין אפשרות לפגיעהבעצור פלסטיני או בחייל מהכוח המבצע”.‏ 36 שאלה חוזרתבעניין,‏ שביקשה לברר אם יש פקודות או נהלים נוספיםהנוגעים ל”שימוש בכלבים על־ידי צה”ל במהלך המעצרולאחריו”,‏ 37 נותרה ללא מענה.‏ בהיעדר נהלים מפורשיםוהוראות ברורות נפתח פתח לפגיעתם של הכלבים בעצו־רים ולהתעללות בהם באמצעותם – כפי שראינו בעדויות.‏”14.31מתוך תצהיר שנתן ביום15.8.2006 בפני עו”ד מוחמדאבו-ריא מהוועד הציבורי נגדעינויים בישראל.‏.32מתוך תצהיר שנתן ביום24.6.2007 בפני עו”ד תגרידשביטה מהוועד הציבורי נגדעינויים בישראל.‏.33מתוך תצהיר שנתן ביום10.10.2007 בפני עו”ד תגרידשביטה מהוועד הציבורי נגדעינויים בישראל.‏ הצהרת דוברצה”ל שהובאה לעיל,‏ לפיהעצורים פלסטינים המוסעים דרךשיגרה על רצפת רכב המעצראינם באים במגע עם הכלביםהמתלווים למעצר,‏ אשר מוסעיםבאופן דומה,‏ אינה עומדתבמבחן השכל הישר – ונסתרתבעדות זו ובדומות לה.‏.34במכתבה לפצ”ר,‏ ראו הערה25 לעיל.‏.35פניית הוועד הציבורי נגדעינויים בישראל לדובר צה”למיום 20.10.2008, סעיף 9..36תשובת דובר צה”ל לפנייתהוועד,‏ מיום 3.2.2008, סעיף 6..37פניית הוועד הציבורי נגדעינויים בישראל לדובר צה”למיום 17.2.2008, סעיף 2.