תקצ×ר×× × ×××רת - ×××××× ××שר×××ת ×××ר××× ×ת ×שפ×
תקצ×ר×× × ×××רת - ×××××× ××שר×××ת ×××ר××× ×ת ×שפ×
תקצ×ר×× × ×××רת - ×××××× ××שר×××ת ×××ר××× ×ת ×שפ×
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
כינוס הקיץ אוריינות ושפה, 2011, הקריה האקדמית אונו<br />
50<br />
הבוחן את אופיין של אינטראקציות אלה בכדי להיטיב להבין את משמעותן להתפתחות ניצני אוריינות בגן<br />
והישגי קריאה וכתיבה בבית הספר וללמוד כיצד ניתן לקדמן. הסימפוזיון יבחן היבטים שונים של מפגשי<br />
כתיבה עם ילדי גן תוך התייחסות למאפייני התיווך ההורי ולהתפתחות הילד. יוצגו מחקרים הבוחנים<br />
אינטראקציות כתיבה בין הורים וילדים בעברית ובערבית בקרב ילדים עם התפתחות תקינה ובקרב קוראים<br />
מקדימים.<br />
מה ילדי גן יודעים על כתיבה?<br />
כיצד ניצני אוריינות, ויסות עצמי, דיבור לעצמי בעת כתיבה ותיווך כתיבה של הורים<br />
מנבאים את הבנת תהליך הכתיבה ורמת הכתיבה של ילדי גן<br />
שימרית דבדבני, לילי אלעד ודורית ארם, אוניברסיטת תל אביב<br />
דיבור לעצמי של ילדים הינו המלל שילדים אומרים לעצמם בעת ביצוע משימות הדורשות מהם מאמץ. ויגוצקי<br />
טען כי הדיבור לעצמי מחליף בהדרגה את תפקיד המבוגר כמתווך ומסייע לילד לווסת את הלמידה שלו.<br />
מטרות המחקר היו לבחון את מערך הקשרים שבין התיווך לכתיבה של ההורים, הדיבור לעצמי שלהם בעת<br />
כתיבה, רמת ניצני האוריינות ורמת הויסות העצמי של הילדים לבין רמת הכתיבה והבנת תהליך הכתיבה<br />
שלהם. המדגם כלל זוגות של הורה-ילד בגילאי גן. ההורה והילד צולמו בזמן משימה משותפת של כתיבת<br />
מילים, בזמן כתיבה עצמאית של הילד ובזמן שהילד הסביר לבובה אותה החזיקה החוקרת כיצד לכתוב.<br />
בנוסף הוערכו ניצני האוריינות )ידע אותיות ומודעות פונולוגית( והוויסות העצמי של הילד. מצאנו קשרים בין<br />
תיווך הורי, דיבור לעצמי ותפיסת תהליך הכתיבה של הילד. הקשרים בין תיווך הכתיבה לבין דיבור לעצמי<br />
נמצאו גם נטרול ניצני האוריינות של הילד. ברגרסיה סימולטנית לניבוי רמת הכתיבה של הילד מצאנו כי<br />
לתיווך הורי, דיבור לעצמי, ניצני אוריינות וויסות עצמי תרומה נפרדת מובהקת וביחד המשתנים שהוערכו<br />
במחקר הנוכחי מסבירים כ75% מהשונות ברמת הכתיבה של ילדי גן.<br />
התייחסות הורים למבנה השפה העברית בעת כתיבה עם ילדיהם ומשמעותה לניצני<br />
האוריינות של הילדים<br />
דנה קוג'מן בן-ורון ודורית ארם, אוניברסיטת תל אביב<br />
העברית היא שפה אלפביתית בעלת מבנה המאופיין בייצוג נבדל של תנועות לעומת עיצורים. בנוסף, היא<br />
מאופיינת בקשר בין מבנים פונולוגיים, מורפולוגיים ואורתוגראפיים. במחקר בדקנו את התיווך של אימהות<br />
לילדי גן בעת משימת כתיבה בהתייחס למבנה השפה העברית. הערכנו את הקשר בין התייחסות האימהות<br />
למאפיינים של העברית לבין רמת ניצני האוריינות של הילדים בנטרול השכלת האם. המדגם כלל זוגות<br />
של אם-ילד. האימהות צולמו בשעה שהן סייעו לילדיהן לכתוב מילים. הוערכה התייחסות האימהות לאותיות<br />
תנועתיות, אותיות סופיות, אותיות הומופוניות, וסיומת מורפולוגית של נקבה(. בנוסף הוערכו ניצני האוריינות<br />
של הילד )ידע אותיות, מודעות פונולוגית וכתיבת מילים(. תוצאות המחקר מראות כי רמת התייחסות<br />
האימהות למאפייני השפה בעת תיווך כתיבה נמוכה ואימהות רבות בוחרות להתעלם מהיבטים של מבנה<br />
השפה העברית. האותיות התנועתיות והאותיות הסופיות זכו להתייחסות רבה יותר בהשוואה לאותיות<br />
הומופוניות וסיומות מורפולוגיות. נמצאו קשרים בין התיווך למבנה השפה לבין רמת ניצני האוריינות של<br />
הילדים גם בנטרול השכלת האם. מחקר זה מעמיק את ההבנה לגבי התפיסה הטבעית של אמהות את<br />
השפה העברית בזמן תיווך כתיבה. מידע זה עשוי להוות בסיס להדרכת הורים וגננות לפיתוח ידע על השפה<br />
הכתובה.<br />
382<br />
19