תקצ×ר×× × ×××רת - ×××××× ××שר×××ת ×××ר××× ×ת ×שפ×
תקצ×ר×× × ×××רת - ×××××× ××שר×××ת ×××ר××× ×ת ×שפ×
תקצ×ר×× × ×××רת - ×××××× ××שר×××ת ×××ר××× ×ת ×שפ×
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
ב)<br />
ד)<br />
א)<br />
ג)<br />
כינוס הקיץ אוריינות ושפה, 2011, הקריה האקדמית אונו<br />
תלויה ברמת הידע המילולי )ידיעת השפה(, ברמת הידע הכללי וביכולות הקוגניטיביות של כל אחד ואחד.<br />
הערכת הומור מילולי תלויה גם בגורמים אישיותיים וסביבתיים )דה-בונו,<br />
ככל שהשליטה בשפה גבוהה יותר כך פתוח האדם ליצור וליהנות מהומור מילולי. ההומור המילולי מתבטא<br />
בשני אופנים: בכתיבה ובדיבור. הומור כתוב אינו שונה מהומור מדובר אלא בשני מובנים: א. הוא נקלט<br />
באמצעות העיניים ולא באמצעות האוזניים; ב. מילה או משפט שייכתבו באופן משובש יש להם אפקט קומי.<br />
במאמר זה אתרכז אפוא בהומור המילולי המדובר.<br />
חלק ניכר מההומור המילולי מבוסס על שיבוש ההמשכיות המשוערת. תחילתו של כל משפט יוצר אצל האדם<br />
הקולט אותו ציפייה לתוכן המשכי תואם תבנית קוגניטיבית. כבר בתחילת המשפט אנו משערים את המשכו.<br />
לעתים אנו מדייקים בניחוש ולעתים נוצרת סטייה קלה מהמשוער. כאשר הסטייה גדולה מדי המצב הופך<br />
יוצא דופן וקומי. הקריאה, כמו השמיעה, היא פעולה אקטיבית של התאמת מילות הטקסט לסכמה שהקורא<br />
עצמו יוצר על בסיס מה שקרא זה עתה. הוא מרכיב השערות של מה שעינו תפגוש אחר כך. כאשר המילים<br />
שהוא מוצא יכולות לתאום לסכמה שבנה, ההשערה שלו מאושרת והוא יכול להמשיך הלאה. האדם יוצר<br />
לעתים יותר מסכמה אחת אפשרית, לכן הוא פתוח לשינויים מסוימים בהמשך.<br />
קורא לזה יחס אסוציאטיבי. כשמילה מסוימת מזכירה בצליל, בתוכן או במבנה<br />
דהֿסוסיר<br />
שלה מילים קרובות, המחשבה מעלה אותן באופן תתֿהכרתי מאוצר המילים שלה. כך למשל מילה כמו<br />
מורה מזכירה בתוכן, בצליל או במבנה את המילים הורה, כורה, יורה. ככל שהמרחק בין המילה או המילים<br />
הפותחות ובין המילים האסוציאטיביות יהיה גדול יותר כך יגדל הפער הקומי )דה-סוסיר,<br />
ממצאים – קיימים מספר סוגים של הומור מילולי: ) הומור מילולי שמתאר מצב קומי. זהו הומור ויזואלי<br />
שמתואר באמצעות מילים. במקרה זה המילים הן נשאיות של ההומור הוויזואלי ואין להן תפקיד אחר מלבד<br />
זאת. ) הומור מילולי המבוסס על פער בין הנאמר ובין המציאות כשיש סתירה ביניהם.<br />
מילולי המבוסס על משחקי מילים, דוֿמשמעות ודרכי חשיבה יוצאות דופן. למילה בסוג זה של הומור יש<br />
תפקיד מרכזי בהיווצרות ההומור. ) הומור מילולי שמבוסס על שבירת ההמשכיות המשוערת. זהו<br />
הבסיס העיקרי והנפוץ ביותר להיווצרות ההומור המילולי.<br />
) הומור<br />
.)2005<br />
.)1988<br />
4<br />
3<br />
2<br />
1<br />
)De Saussure(<br />
דה-בונו, א'. 1988. מדריך לחשיבה יוצרת, תלֿאביב, כנרת.<br />
דה-סוסיר, פ'. 2005. קורס בבלשנות כללית, תלֿאביב, רסלינג.<br />
סובר, א'. 2009. הומור בדרכו של האדם הצוחק, ירושלים, כרמל.<br />
(1)<br />
עיבוד או איבוד ?! - תהליכי הבנה של בדיחות מצוירות<br />
שרי בני נוקד, רחל גיורא, אוני' תל אביב ועופר פיין, המכללה האקדמית תל אביב-יפו<br />
בדיחה לשונית משתמשת לרוב במילים דו/רב משמעיות כאשר משמעות אחת מהן בולטת יותר מהאחרות.<br />
"חמישה שמנים מחפשים חמש דקות מכפר סבא". לצרוף "חמש דקות" או לתבנית "חמש דקות<br />
למשל: יותר )"זמן/מרחק"( והשנייה בולטת פחות, הקשורה<br />
מ" יש )לפחות( שתי משמעויות, האחת בולטת לפרצפט "כיפה אדומה" יש )לפחות( שתי<br />
בעיקר לרכיב "דקות" )"רזון"(. כך גם בבדיחה המצוירת והשנייה )"תנין"(<br />
)"ילדה"(- המשמעות הבולטת יותר )salient( המתאימה לתמונות משמעויות האחת )2(: "כיפה אדומה"<br />
המשמעות הלא בולטת המתאימה לתמונה מס' 1-3<br />
(salient)<br />
)2(<br />
.4<br />
)Giora 1991, 2003)<br />
על פיה תהליך ההבנה של בדיחות<br />
במחקר הנוכחי בחנו את היפותזת השימור/הדיכוי<br />
לשוניות מצריך דיכוי של המשמעות הבולטת של הגירוי הרב-משמעי המוצג בראשית הבדיחה. דיכוי זה אמור<br />
22
![×××רת תקצ×ר×× - ××× ×ס ××ר××× ×ת ××©×¤× [סקר××¤× ×§××¥] 2006 - ×××××× ××שר×××ת ...](https://img.yumpu.com/26147069/1/184x260/xxxxx-xxxxxxx-xxx-xx-xxxxxx-xx-xxcxx-xxxxxx-xxx-2006-xxxxxx-xxxcxxxxx-.jpg?quality=85)
Change language