תקצ×ר×× × ×××רת - ×××××× ××שר×××ת ×××ר××× ×ת ×שפ×
תקצ×ר×× × ×××רת - ×××××× ××שר×××ת ×××ר××× ×ת ×שפ×
תקצ×ר×× × ×××רת - ×××××× ××שר×××ת ×××ר××× ×ת ×שפ×
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
כינוס הקיץ אוריינות ושפה, 2011, הקריה האקדמית אונו<br />
מושב הרצאות<br />
פרגמאטיקה<br />
יו"ר: סיגל עוזיאל-קארל, הקריה האקדמית אונו<br />
מהוויזואלי לטקסטואלי:<br />
על האפשרויות והמגבלות של תעתיקים של פרקטיקות גוף<br />
עינב ארגמן, מכללת לוינסקי לחינוך<br />
במחקרים איכותניים, תעתיקים של שיחות דבורות אינם פרקטיקה חדשה. למשל, שיטות התעתיק של<br />
ושל דו בואה קיימות משנות ה-70 וה-90 של המאה הקודמת, בהתאמה.<br />
ג'פרסון<br />
באמצעות תעתיקים אנו יודעים כיום לייצג כטקסט את שנאמר וכן את האופן שבו הדברים נאמרו )שאיפת<br />
ונשיפת אויר בזמן דיבור, חוזק קול, קצב דיבור, עלייה באינטונציה, התמשכות הברות(. בדומה לדיבור, ניתן<br />
לתעתק פרקטיקות גוף )ובכלל זה הבעות פנים, מיצוב גוף, צחוק, מבט ומחוות( במספר אופנים. התעתיק,<br />
במקרה זה, מייצג מלל וגוף, קרי כמות גדולה יותר של נתונים שיש לתעתק. מאחר ותעתיק, באשר הוא,<br />
אמור להיות נוח לקריאה, עיקרון הדחיסות/הקומפקטיות מודגש בתעתוק הכולל גוף. מצד שני, התעתיק אמור<br />
להמשיך ולשמור על נִרְ אּות פרקטיקות הגוף, כפי שהללו בוצעו במציאות. ההרצאה מבקשת לבחון<br />
ושל גודווין<br />
רפלקטיבית שני סוגי תעתיק של פרקטיקות גוף - של מקניל<br />
- תוך התייחסות לאפשרויות ולמגבלות שלהם בתיווך גופניות .)embodiment( התעתיקים שיוצגו<br />
נלקחו ממחקר נטורליסטי שנערך במשך שנה בבית ספר ניסויי, מקיף, שש שנתי. המחקר בחן שיח שעניינו<br />
תהליך של שינוי ארגוני-חינוכי. מתוך קורפוס רחב הכולל ראיונות, תצפיות וטקסטים מוסדיים, נלקחו מקטעי<br />
ועל גודווין<br />
נתונים שצולמו בוידיאו. המקטעים תועתקו פעמיים – בהסתמך על מקניל<br />
)1980 .)Goodwin, ההרצאה תצביע על ההבדלים בין שני סוגי התעתיק. נמצא כי תעתיק בשיטתו של<br />
מקניל מדגיש את מקום התרחשות פרקטיקת הגוף ביחס לדיבור. בנוסף, התעתיק מאפשר לתאר את אופן<br />
ביצוע הפרקטיקה בהרחבה יחסית. לעומת זאת, אצל גודווין בבסיס יחידת התעתוק עומדת תנועתיות<br />
ליווי תזוזת הגוף ממקום למקום. חלקה האחרון של ההרצאה ידון בנושאי מחקר שמתאים<br />
יותר לתעתק בשיטתו של מקניל, לעומת זו של גודווין. בנוסף, תועלה שאלת הפוליטיקה בבחירה בסוג<br />
התעתיק.<br />
Goodwin, (<br />
)McNeill, 1992(<br />
)McNeill, 1992(<br />
)Du Bois(<br />
-<br />
)Jefferson(<br />
)1980<br />
- )movement(<br />
Goodwin, C.(1980). Restarts, pauses, and the achievement of a state of mutual gaze at turnbeginning.<br />
Sociological Inquiry, 50 (3-4), 272-302.<br />
McNeill, D. (1992). Hand and Mind. Chicago: The University of Chicago Press.<br />
שפת ההומור<br />
אריה סובר, המכללה האקדמית אשקלון והאוניברסיטה הפתוחה<br />
מטרת המחקר לבחון את המכניזם העומד בבסיסו של ההומור המילולי. שיטת המחקר מתבססת על<br />
חקר תבניות של הומור מילולי לסוגיו כמו גם בחינת ההיבטים הקוגניטיביים העומדים מאחורי אותן<br />
תבניות.<br />
ההומור המילולי הינו חלק אינטגרלי של ההומור בכלל. ההומור המילולי הוא פונקציה של התפתחות השפה<br />
המדוברת, ומכאן שהוא צעיר יותר מההומור הוויזואלי שנוצר שנים רבות קודם לכן. גם אצל התינוקות מקדים<br />
ההומור הוויזואלי את ההומור המילולי. ההומור הוויזואלי מופיע בגיל שישה עד שמונה חודשים לערך<br />
ולאחריו, בפער של מספר חודשים, מופיע ההומור המילולי )סובר,<br />
ההומור המילולי דורש מיומנויות אינטלקטואליות גבוהות יותר מאשר ההומור הוויזואלי, אם כי יש לציין<br />
שההומור המילולי אינו עשוי מקשה אחת ויש בו שכבות רבות של אפשרויות שמתבדלות זו מזו. הבידול הוא<br />
במאמץ האינטלקטואלי שהאדם צריך להשקיע כדי לפענח את מורכבותו של ההומור. הבנת הומור מילולי<br />
.)2009<br />
21
![×××רת תקצ×ר×× - ××× ×ס ××ר××× ×ת ××©×¤× [סקר××¤× ×§××¥] 2006 - ×××××× ××שר×××ת ...](https://img.yumpu.com/26147069/1/184x260/xxxxx-xxxxxxx-xxx-xx-xxxxxx-xx-xxcxx-xxxxxx-xxx-2006-xxxxxx-xxxcxxxxx-.jpg?quality=85)
Change language