תקצ×ר×× × ×××רת - ×××××× ××שר×××ת ×××ר××× ×ת ×שפ×
תקצ×ר×× × ×××רת - ×××××× ××שר×××ת ×××ר××× ×ת ×שפ×
תקצ×ר×× × ×××רת - ×××××× ××שר×××ת ×××ר××× ×ת ×שפ×
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
כינוס הקיץ אוריינות ושפה, 2011, הקריה האקדמית אונו<br />
Lavidor, M., Ellis, A.W. (2003). Orthographic and phonological priming in the two cerebral<br />
hemispheres. Laterality, 8, 201-223.<br />
דיסוציאציה בין רכישת מיומנות לקונסולידציה בדיסלקציה התפתחותית<br />
יפית גבאי, רחל שיף ואלי וקיל, אוניברסיטת בר-אילן<br />
אנשים הסובלים מדיסלקציה התפתחותית מדגימים קשיים לשוניים, מוטורים וסנסוריים. בעיות אלו יוחסו<br />
לליקוי בתפקוד צרבראלי מאחר והצרבלום מקושר ללמידה פרוצדוראלית. מרבית המחקרים שבחנו עד כה<br />
למידה פרוצדוראלית בקרב דיסלקטים התמקדו בשלב הלמידה המהיר )רכישה( והתעלמו משלבי למידה<br />
מאוחרים יותר המעורבים בתהליך למידת מיומנות ומופיעים לאחר שנת לילה )קונסולידציה(. המחקר הנוכחי<br />
בחן למידה פרוצדוראלית בקרב סטודנטים דיסלקטים וקוראים תקינים בשני מפגשים שונים. פרוצדורה זו<br />
אפשרה לבחון שינויים בביצוע בשלבי למידה מוקדמים כמו גם מאוחרים. באופן ספציפי, שתי הקבוצות<br />
במפגש אימון אחד שכלל בלוקים בעלי<br />
השלימו מטלת למידת רצף מוטורית<br />
רצף קבוע )שלב הרכישה( ונבחנו שוב לאחר שנת לילה )קונסולידציה(. בעוד ששתי הקבוצות הראו שיפור<br />
מובהק בביצוע לאחר השהייה ושנת לילה )קונסולידציה(, רק קבוצת הביקורת הראתה שיפור מובהק בביצוע<br />
בעקבות אימון, בסוף המפגש הראשון. ממצאים אלו מרמזים כי לדיסלקטים יש ליקוי בשלב הרכישה הראשוני<br />
של למידת מיומנות, בעוד תהליכי הקונסולידציה שלהם שמורים. בנוסף, נמצא כי דיסלקטים היו רגישים יותר<br />
במדד ההתאוששות מהפרעה )חזרה לרצף קבוע לאחר הצגת רצף שונה( בהשוואה לקוראים תקינים. אנו<br />
מציעים כי אנשים הסובלים מדיסלקציה התפתחותית יכולים לשפר את תהליכי הלמידה שלהם באמצעות<br />
תהליכי קונסולידציה. תוכניות התערבות לקריאה צריכות להתמקד במפגשי למידה קצרים, שינה וכן מרווחים<br />
בין המפגשים. פרוצדורות אלו עשויות לסייע לסובלים מדיסלקציה התפתחותית לשפר את למידתם באמצעות<br />
תהליכי קונסולידציה אשר נמצאו שמורים בקרב אוכלוסייה זו.<br />
3<br />
)Serial Reaction Time(<br />
מושב הרצאות<br />
דו לשוניות ושפה שנייה<br />
יו"ר: מיכל טננבאום, אוניברסיטת תל אביב<br />
השימוש בעברית כשפת אם בהוראת אנגלית כשפה זרה<br />
צפי טימור, סמינר הקיבוצים<br />
המחקר התמקד בבדיקת העמדות והיישומים של מורים לאנגלית בנוגע לשימוש בעברית כשפת אם בתהליך<br />
הוראת האנגלית בבתי ספר יסודיים ותיכונים בישראל. מטרת המחקר הייתה לבדוק האם ניתן<br />
להפיק תועלת משימוש בשפת האם בהוראת שפה זרה וכיצד לבצע זאת, או שיש למדר את שפת האם<br />
משיעורים אלה.<br />
בין שפת אם לשפות יעד )נרכשות(, מעידים על קיומה של תלות<br />
מחקרים העוסקים ב"העברה"<br />
וקיומה של "העברה" בין מיומנויות<br />
בין-לשונית, תלות בין תתי מערכות שפתיות בתוך ובין<br />
אקדמיות וקוגניטיביות על פני שפות, היוצרת מערך תמיכה הן בשפת האם והן בשפה הנרכשת<br />
"היפותזת ההעברה הלשונית", על עקרונות<br />
שפתיים אוניברסליים ברכישת שפות זרות, וכן על מודלים רב-לשוניים. גם המדיניות לגבי השימוש בעברית<br />
כשפת אם בהוראת האנגלית עברה שינויים מבחינת עמדותיהם של מקבלי ההחלטות בנושא. בעבר אנשי<br />
המקצוע הביעו הסתייגות משימוש בשפת אם בהוראת שפה זרה, אשר נבעה מן "השיטה הישירה" להוראת<br />
אולם בהמשך זוהתה חשיבותו של הניתוח ההשוואתי בין שפת אם ושפה<br />
שפות זרות<br />
נרכשת. בתוכנית הלימודים באנגלית משנת כבר מודגשת ערכה של העברית ברכישת אנגלית כשפה<br />
בתוכנית הלימודים להוראת<br />
זרה כחלק מעידוד הגישה התקשורתית<br />
(Hauptman<br />
,FL ו- L1<br />
(transfer)<br />
(EFL)<br />
2001) Cook, .et al., 2008; מחקרים אלה מתבססים על<br />
1988<br />
.(Communicative Approach)<br />
,(Direct Method)<br />
7