×ª×§×¦××¨×× × ××××¨×ª - ×××××× ×××©×¨××××ª ××××¨××× ××ª ××©×¤×

More documents

Recommendations

Info

כינוס הקיץ אוריינות ושפה,‏ 2011, הקריה האקדמית אונו ופרושו סילוק המשמעות הלא מתאימה מהייצוג בתודעה והורדת להתרחש בשורת המחץ רמות האקטיבציה שלה לרמה ההתחלתית )baseline( או למטה ממנה.‏ במושגים של מהירות תגובה למילת המבחן הקשורה למשמעות הבולטת אך הלא מתאימה של הגירוי,‏ היפותזת השימור/דיכוי תנבא זמני תגובה ארוכים יותר למילה זו בקונטקסט של בדיחה לעומת קונטקסטים שאינם בדיחה.‏ כמו כן היא תנבא זמני תגובה דומים,‏ או לפחות לא קצרים יותר,‏ למילות מבחן הקשורות למשמעות הבולטת ולאלו שאינן קשורות צעירים ו-‏‎443‎ בוגרים(‏ במטרה אליה.‏ המחקר הנוכחי כלל ניסויים בהם נטלו חלק לבדוק את תהליכי העיבוד של בדיחות מצוירות )cartoons( שלא מופיעות בהן מילים.‏ הגירויים כללו בדיחות מצוירות שחוברו במיוחד לצורך המחקר,‏ אשר הוצגו למשתתפים בתנאים שונים.‏ לאחר כל בדיחה מצוירת הוצגה מילת המבחן הקשורה למשמעות הבולטת אך הלא מתאימה להקשר,‏ עבורה עליהם היה להחליט האם רצף נדרשו המשתתפים לבצע החלטה לקסיקלית האותיות המוצג בפניהם הוא מילה/לא-מילה בשפה(.‏ תוצאות מחקרינו מראים כי בתהליכי העיבוד של הבדיחות המצוירות המשתתפים הבוגרים שמרו על המשמעות הבולטת שאינה רלבנטית בסיום הבדיחה ואילו אצל המשתתפים הצעירים נסתמנה נטייה ‏)שלא הגיעה למובהקות(‏ לדכא את המשמעות הבולטת.‏ בממצאינו אין תמיכה להנחה שאוששה לגבי בדיחות מילוליות במספר מחקרים ;2000 Katz, )Colston, Giora and שהבנת בדיחה מצוירת מחייבת דיכוי של המשמעות הבולטת אך הלא מתאימה לקונטקסט של הגירוי בשורת המחץ.‏ ממחקרינו עולה כי כאשר מדובר בגירוי לא-לשוני קיים כנראה שוני בתהליכי העיבוד בהשוואה לגירוי לשוני.‏ )2007,2008( לאיקוניות שבגירוי הלא-לשוני.‏ לממצאים אלה השלכות על שימוש בגירויים לא-‏ לשוניים במחקר וכאמצעים שונים בטיפול והערכה.‏ 16 Vaid et.al., 2003) 537 משתתפים 94( Hempelmann and Samson מייחסים זאת )salient( decision( )lexical ‏)כלומר,‏ 23 - ב-‏ - punch line Giora, R. (2003). On Our Mind: Salience, Context, and Figurative Language. New York: Oxford University Press. Hempelmann, C. F. and Samson, A. C. (2008). Cartoons: Drawn jokes? In Raskin, V. (ed), The Primer of Humor Research, 609-640. Berlin New York Mouton de Gruyter. Vaid, J., Hull, R., Heredia, R., Gerkens, D., and Martinez, F. (2003). Getting a joke: The time course of meaning activation in verbal humor. Journal of Pragmatics. 35, 1431–1449. 6 - פישוט לשוני לאנשים עם מוגבלות שכלית סיגל עוזיאל-קרל,‏ שירה ילון-חיימוביץ ומיכל טנא-רינדה,‏ הקרייה האקדמית אונו האם ניסית אי פעם לדבר עם מישהו בתוך דיסקוטק רועש,‏ למצוא את דרכך אל ארון החשמל בחושך,‏ להגיע ליעד כלשהו בארץ זרה ללא ידיעת השפה או להבין חוזה רכישה של טלפון סלולארי?‏ מקרים אלה ודומיהם ממחישים היטב את מצוקתנו במצב של העדר תנאים לתקשורת תקינה והעדר מידע נגיש וברור שנוכל להיעזר בו בעת הצורך.‏ אנשים עם מוגבלות מוצאים עצמם לעיתים קרובות במצבים דומים לאלו המתוארים מעלה גם בנסיבות החיים השגרתיות של כולנו.‏ בעשורים האחרונים גדלה המודעות לצורך בהנגשת שירותים ומידע לאנשים עם מוגבלות ובמדינות העולם המערבי פועלים רבות לקידום החקיקה בתחום זה.‏ פעילות זו יוצאת מתוך גישה חברתית לנושא המוגבלות הגורסת כי בהינתן התאמות נכונות,‏ האדם עם המוגבלות יוכל לתפקד באופן עצמאי,‏ למצות את יכולותיו ולשפר את איכות חייו.‏ הנגישות הלשונית מהווה מרכיב חשוב בהנגשת השירות ובהנגשת מידע בפרט.‏ היא כוללת שני מרכיבים:‏ פישוט לשוני ושימוש באופנויות חלופיות ‏)הקראה,‏ שימוש בכתב ברייאל(.‏ פישוט לשוני הוא תהליך מובנה של עריכה ועיבוד מידע ‏)כתוב או דבור(‏ לשם הפיכתו לברור ופשוט לקריאה/קליטה ולהבנה.‏ תהליך הפישוט הלשוני מתמקד בהתאמה של השפה לקהל היעד מבחינה לשונית-מבנית,‏ מבחינה תכנית-רעיונית ומבחינה חזותית ‏)למידע כתוב עימוד ושימוש באיורים וסמלים לתמיכה בטקסט(.‏ תוצר הפישוט הלשוני הוא מידע בשפה פשוטה,‏ אך גם מותאמת ובעלת דגשים רלוונטיים לקהל היעד.‏
כינוס הקיץ אוריינות ושפה,‏ 2011, הקריה האקדמית אונו בהרצאה אתאר פרויקט יישומי לגיבוש כללים לפישוט לשוני לאנשים עם מוגבלות שכלית שנערך במסגרת האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי במשרד הרווחה והשירותים החברתיים.‏ אסקור את מצב החקיקה בנושא,‏ את המאפיינים הלשוניים של אנשים עם מוגבלות שכלית,‏ אציג מספר הנחיות לפישוט לשוני לקהל יעד זה בליווי דוגמאות לפישוט לשוני בתחום ארגון התוכן והרעיונות,‏ מאפייני המשפט,‏ אוצר המילים והשימוש בעיצוב הדף ובאיורים לתמיכה בכתוב ואדגים תהליך של פישוט לשוני בשלבים.‏ כמו כן,‏ יועלו מספר סוגיות עקרוניות,‏ כגון:‏ איזה מידע חשוב לפשט,‏ עד כמה צריך לפשט מידע וכיצד אפשר להטמיע את ההנגשה הלשונית וכן,‏ יוצגו שאלות פתוחות למחקר בתחום.‏ 15:15-14:45 סימפוזיון התפתחות יכולות מורפו-תחביר,‏ פונולוגיה ואיות בקרב קוראים תקינים ודיסלקטיים יו"ר:‏ רחל שיף,‏ אוניברסיטת בר אילן ודורית רביד,‏ אוניברסיטת תל אביב הספרות המחקרית מעידה על כך שקוראים עם דיסלקסיה מגלים קשיים בתחום המורפולוגיה Ben-Dror, ( Walker, 2000 .)Bentin & Frost, 1995; Berninger, 2001; Goulandris, Snowling & הסימפוזיון )79/08( הנוכחי מציג מכלול של תוצאות ממחקר בתמיכת האקדמיה הישראלית למדעים על התפתחות יכולות מורפו-תחביריות בקרב קוראים תקינים ודיסלקטיים.‏ במוקדו של המחקר ניסויים בהתאם מורפו-‏ תחבירי במין ובמספר בין התואר הלוואי והנשואי לשם העצם בצירוף השמני ובמשפט.‏ כאשר המין הדקדוקי של השם חופף לסימונו הפונולוגי ביחיד ולסופית הריבוי שלו,‏ קל להתאים את התואר ‏)מיטות נקיות(,‏ אך סתירה בין המין הדקדוקי של השם לבין צורתו הפונולוגית ‏)גדר גבוהה(‏ או בינו לבין סופית הריבוי ‏)סולמות גבוהים,‏ ערים שקטות(‏ מקשה על המטלה.‏ לגורם המין הדקדוקי ואי סדירות הסופית ‏)חלומות(‏ מצטרפים גורמי סיבוך נוספים כמו שינוי בבסיס ‏)דליים(‏ ושילוב של שני הגורמים ‏)לבבות(.‏ נציג גם מחקרים נלווים על אותה אוכלוסיה,‏ העוסקים ביכולות הפונולוגיות וביכולות האיות שלה.‏ מהתוצאות עולה,‏ שהתפתחות היכולת המורפולוגית והפונולוגית של קוראים בעלי דיסלקציה שונה מזו של הקוראים התקינים,‏ וכי גם בבגרותם תפקודם נמוך בכל התחומים שנבדקו בהשוואה לקוראים בעלי התפתחות תקינה.‏ ממצאים אלה מעידים על חסכים לשוניים ביסודה של הדיסלקסיה ההתפתחותית.‏ Ben-Dror, I., Bentin, S., & Frost, R. 1995. Semantic, phonological, and morphological skills in children with reading disabilities and normally achieving readers: Evidence from perception and production of spoken Hebrew words. Reading Research Quarterly, 30, 876-893. Berninger, V.W. 2001. Understanding the „Lexia‟ in dyslexia: A multidisciplinary team approach to learning disabilities. Annals of Dyslexia, 51, 21-48. Goulandris, N.K, Snowling, M.J. & Walker, I.. 2000. Is dyslexia a form of specific language impairment? A comparison of dyslexic and language impaired children as adolescents. Annals of Dyslexia, 50, 103-120. התפתחות יכולות העיבוד הפונולוגי בקרב לקויי קריאה בהשוואה לקוראים בעלי התפתחות תקינה יפית חלבי,‏ אוניברסיטת בר אילן מטרת המחקר הנוכחי היא לבדוק את התפתחותן של יכולות העיבוד הפונולוגי בקרב קוראים לקויי קריאה בהשוואה לקוראים בעלי התפתחות תקינה בשלושה מבדקים קידוד פונולוגי,‏ מודעות פונולוגית ומודעות מורפו-פונולוגית.‏ אוכלוסיית המחקר מנתה נבדקים,‏ מתוכם נבדקים לקויי קריאה ו-‏‎101‎ נבדקים עם יכולות קריאה תקינות בכיתות ג'‏ ו-ו'‏ בהשוואה לסטודנטים.‏ תשובות הנבדקים נותחו הן כמותית והן איכותית על פי סולמות העומדים בהלימה לסדר התפתחותה של המודעות הפונולוגית.‏ מממצאי המחקר עולה,‏ כי 97 - 24 198
Page 1 and 2: האגודה הישראלית לא
Page 3 and 4: כינוס הקיץ אוריינו
Page 23: ב)‏ ד)‏ א)‏ ג)‏ כינ
Page 31 and 32: ב)‏ ג)‏ כינוס הקיץ
Page 49 and 50: ה-‏ כינוס הקיץ אורי
Page 55: כינוס הקיץ אוריינו

×ª×§×¦××¨×× × ××××¨×ª - ×××××× ×××©×¨××××ª ××××¨××× ××ª ××©×¤×

Create successful ePaper yourself

Delete template?

Save as template?

×ª×§×¦××¨×× × ××××¨×ª - ×××××× ×××©×¨××××ª ××××¨××× ××ª ××©×¤×