תקצ×ר×× × ×××רת - ×××××× ××שר×××ת ×××ר××× ×ת ×שפ×
תקצ×ר×× × ×××רת - ×××××× ××שר×××ת ×××ר××× ×ת ×שפ×
תקצ×ר×× × ×××רת - ×××××× ××שר×××ת ×××ר××× ×ת ×שפ×
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
כינוס הקיץ אוריינות ושפה, 2011, הקריה האקדמית אונו<br />
העבודה השלכות תיאורטיות על תפקיד התשומה הלשונית וכן השלכות קליניות הנובעות מן הסביבה<br />
הלשונית שבה גדלים ילדים ממיצב נמוך.<br />
MacWhinney, B. (2000). The CHILDES project: tools for analyzing talk. 3rd Edition. Mahwah, NJ:<br />
Lawrence Erlbaum Associates.<br />
01<br />
כוונות תקשורתיות של ילדים בשלב הקדם מילי, מדווחות באמצעות כלי ייחודי<br />
"פרוטוקול דיווח הורים" והשוואתו לכלי מובנה של הסתכלות ישירה<br />
נחמה בולקא, רונית דהרי, יהודית חן, דנה סובלסון, לימור עדי-בן סעיד ושרה אייל<br />
אוניברסיטת תל-אביב<br />
היכולת ליזום תקשורת לא-מילולית מתפתחת אצל התינוק כבר בשנת החיים הראשונה ומהווה את הבסיס<br />
לשימוש תקשורתי בשפה. הערכת יכולת תקשורת לא-מילולית של תינוקות מהווה אתגר לקלינאים ואנשי<br />
מחקר היות ולא ניתן לבדוק תינוקות במבחן מובנה. על מנת להעריך התפתחות כוונות תקשורתיות אצל<br />
תינוקות ופעוטות בעברית נבנה שאלון הורים הכולל "אינוונטר כוונות תקשורתיות" ומתייחס להיבטים<br />
תקשורתיים שונים. במחקר הראשון ביקשנו לבחון את המתאם בין המידע המתקבל מהשאלון לבין תצפית<br />
ישירה. אוכלוסיית המחקר כללה פעוטות בגילאי 9-18 חודשים. ממצאי העבודה הצביעו על נטייה לאחוזי<br />
הסכמה גבוהים בין שני הכלים. במחקר השני הושוו היכולות התקשורתיות הקדם מיליות בין ילדים השוהים<br />
בסביבה טיפולית ביתית לבין ילדים השוהים במסגרת חינוכית עם בני גילם. אוכלוסיית המחקר מנתה<br />
ילדים בגילאי 08-6 חודשים בשלב הקדם מילי, שחולקו לשתי קבוצות לפי סוג הסביבה הטיפולית. תוצאות<br />
המחקר הראו הבדל מובהק בתדירות השימוש בכוונה התקשורתית "מתן תשובה" לטובת המסגרת<br />
החינוכית. במהלך ההרצאה נדון בחשיבות השימוש בפרוטוקול הורים ככלי קליני ומחקרי.<br />
מושב הרצאות<br />
יכולות השיח: הבנה והבעה<br />
יו"ר: עפרה קורת, אוניברסיטת בר אילן<br />
רציפות טקסטואלית בטקסטים נרטיביים של ילדים דוברי ערבית<br />
כמדד לידע לשוני<br />
76<br />
עביר שהין, המכללה הערבית האקדמית לחינוך והאוניברסיטה העברית, שושנה בלום-קולקה ועלית<br />
אולשטיין, האוניברסיטה העברית, סיגל עוזיאל-קרל, הקריה האקדמית אונו ואליאס עטאללה, המכללה<br />
הערבית האקדמית לחינוך<br />
הילדים הערבים נולדים אל תוך מציאות לינגוויסטית מאתגרת הנקראת דיגלוסיה ובה הם נחשפים לשתי<br />
)הלשון הטבעית<br />
וואריאציות של השפה הערבית, הראשונה היא הוואריאציה הדבורה<br />
)השפה<br />
שאליה נחשף הילד מרגע לידתו( והשנייה היא הוואריאציה הכתובה- התקנית<br />
הנרכשת בבית הספר ודרך החשיפה למדיה, לספרים.. ונחשבת לשפה האקדמית בעלת משלב גבוה(. הפער<br />
הלשוני בין שתי הוואריאציות נוגע לכל תחומי השפה: הפונולוגיה, הסמנטיקה, התחביר והפרגמטיקה<br />
(2003a .(Saiegh-Haddad, הישגיהם האורייניים הנמוכים של ילדים ערבים בכל מקצועות הלימוד מיוחסים<br />
באופן כללי לתופעת הדיגלוסיה, אך טרם נחקרו המשתנים הלשוניים המשפיעים ביותר על הישגים אקדמיים<br />
בבית הספר. מטרת הרצאה זו היא לחשוף רובד אחד של הידע הלשוני הנוגע לתחום תחביר השיח הרציף,<br />
ובאמצעים הלשוניים הגלויים שהילד דובר הערבית משתמש בהן<br />
הרובד המתמקד בקישוריות<br />
על מנת ליצור רציפות טקסטואלית ויחידות שיח גדולות מהמשפט הפשוט, וזאת בהשוואה בין טקסט דבור<br />
לבין טקסט כתוב. רציפות טקסטואלית נוצרת, בין היתר, על ידי שימוש באזכורים ויצירת קשר של זהות בין<br />
(Spoken Arabic)<br />
(Written Arabic)<br />
(Cohesion)<br />
28
![×××רת תקצ×ר×× - ××× ×ס ××ר××× ×ת ××©×¤× [סקר××¤× ×§××¥] 2006 - ×××××× ××שר×××ת ...](https://img.yumpu.com/26147069/1/184x260/xxxxx-xxxxxxx-xxx-xx-xxxxxx-xx-xxcxx-xxxxxx-xxx-2006-xxxxxx-xxxcxxxxx-.jpg?quality=85)
Change language