על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
192 אלחנן ריינר<br />
החמישים <strong>של</strong> המאה הט"<strong>ז</strong> בקרב תלמידי ישיבות בפראג, ומאוחר יותר גם בפו<strong>ז</strong>נא<br />
,(Poznań) <strong>על</strong> אודות <strong>לימוד</strong> מורה הנבוכים והוראתו – <strong>ז</strong>הו ויכוח שהתנהל בין<br />
שני צורבים צעירים ולא בין ראשי ישיבות. הטוען התקיף ביותר ב<strong>ז</strong>כות הוראת<br />
ה"מורה", שמכללא ניתן ללמוד שכבר הורה בעבר את הספר בישיבה, ומן המפורש<br />
<strong>של</strong>ימד בחורי ישיבה צעירים ב"בין ה<strong>ז</strong>מנים" את "שמונה פרקים" לרמב"ם, היה<br />
ר' אברהם הורביץ, תלמיד הרמ"א, בן למשפחה עשירה מאוד מבוהמיה, ולימים<br />
תלמיד חכם מופלג ומחבר חשוב ב<strong>ז</strong>כות עצמו. למרות ששמו אינו נ<strong>ז</strong>כר בפירוש<br />
בכתב הפולמוס, אין ספק ב<strong>ז</strong>יהויו עם כותב כתב הפולמוס שממנו נודע דבר<br />
הוויכוח. מול ר' אברהם הורביץ התייצב צורב תקיף ומוכשר לא פחות, ר' יוסף<br />
אשכנ<strong>ז</strong>י, שמאוחר יותר נודע בכינויו "התנא מצפת". ר' יוסף תקף את ה"מורה"<br />
ואת הוראתו בישיבה, כמו גם שורה ארוכה <strong>של</strong> חיבורים נוספים – כל החיבורים<br />
היו מ<strong>של</strong> מחברים ספרדיים, וחשוב יותר היה שכולם נדפסו בדפוסי ונציה בעשורים<br />
הסמוכים שקדמו לוויכוח. מסתבר כי קורפוס החיבורים הספרדי ה<strong>ז</strong>ה, שרק לאחרונה<br />
נודע בסביבה האשכנ<strong>ז</strong>ית, עורר בקרב בני הישיבות עניין רב מ<strong>ז</strong>ה כמו גם התנגדות<br />
ורוג<strong>ז</strong> מ<strong>ז</strong>ה. שאלת <strong>לימוד</strong> מורה הנבוכים עמדה אפוא לדיון <strong>בישיבות</strong> <strong>פולין</strong> ואשכנ<strong>ז</strong><br />
בראשית המחצית השנייה <strong>של</strong> המאה הט"<strong>ז</strong>, וחצתה את חברת צעירי הלומדים לשני<br />
מחנות. יש להניח כי התפלגות המחנות שיקפה את עמדתם <strong>של</strong> ראשי הישיבות<br />
ש<strong>על</strong> ידיהם יצקו התלמידים מים: אלו לימדו לתלמידיהם את מורה הנבוכים, ומן<br />
הסתם גם ספרים אחרים מן הספרייה הפילוסופית הספרדית <strong>של</strong> ימי הביניים שנדפסה<br />
<strong>ז</strong>ה מקרוב, ואלו נמנעו מכך, ואולי אף הצטרפו לתלמידיהם כדי למנוע <strong>ז</strong>את גם<br />
מעמיתיהם. בידינו אפוא עדויות מספיקות <strong>על</strong> התסיסה שרגשה סביב מעמדו <strong>של</strong><br />
"המורה" <strong>בתוכני</strong>ת ה<strong>לימוד</strong>ים <strong>בישיבות</strong> <strong>פולין</strong> ואשכנ<strong>ז</strong> בכלל, ואשר הובלה ככל הנראה<br />
בעיקר <strong>על</strong> ידי בני חוגו <strong>של</strong> רמ"א.<br />
20<br />
22<br />
Ph. Bloch, “Der Streit um den Moreh des Maimonides in der Gemeinde Posen 20<br />
um die Mitte des 16. Jahrhundert”, Monatschrift für die Geschichte und Wiessenschaft des<br />
21<br />
ראה:<br />
Judentum 47 (1903), pp. 153-169, 263-279, 346-356<br />
21 <strong>על</strong> ר' אברהם הורביץ ראה אלבוים (לעיל, הע' 15), במפתח בערכו, ובעיקר עמ' 21-20 הע' 25<br />
ועמ' 165-160. הכותב <strong>ז</strong>והה כר' אברהם הורביץ מפראג <strong>על</strong> ידי שאול פנחס רבינוביץ (שפ"ר) כבר<br />
בשנת 1910 במאמר שפורסם ברוסית בכתב העת "ייברסקייה סטרינה" ואשר תורגם לעברית – ראה<br />
ש"פ רבינוביץ [שפ"ר], עקבות <strong>של</strong> חופש דעות ברבנות <strong>של</strong> <strong>פולין</strong> <strong>במאה</strong> הט"<strong>ז</strong>, מפ<strong>על</strong> הקונטרסים<br />
<strong>של</strong> החוג להיסטוריה <strong>של</strong> עם ישראל באוניברסיטה העברית בירו<strong>של</strong>ים, תשי"ט. שפ"ר <strong>ז</strong>יהה את ר'<br />
אברהם הורביץ כמחבר כתב הפולמוס <strong>על</strong> פי עדותו <strong>של</strong> המחבר <strong>על</strong> עצמו כי כתב פירוש לשמונה<br />
פרקים לרמב"ם. חיבור <strong>ז</strong>ה <strong>ז</strong>והה <strong>על</strong> ידי שפ"ר במאמרו הנ<strong>ז</strong>כר עם חיבורו <strong>של</strong> ר' אברהם הורביץ<br />
"חסד לאברהם", שהוא פירוש <strong>על</strong> שמונה פרקים, ואשר יצא לאור בשתי מהדורות, הראשונה בלובלין<br />
בשנת <strong>של</strong>"<strong>ז</strong> (1577), והשנייה, בתוספות ושינויים מעטים, בקרקוב, בשנת שס"ב (1602).<br />
22<br />
<strong>על</strong> ר' יוסף אשכנ<strong>ז</strong>י ראה גרשם <strong>של</strong>ום,"ידיעותחדשות<strong>על</strong> ר' יוסף אשכנ<strong>ז</strong>י ה'תנא מצפת'",<br />
תרביץ כח (תשי"ט), עמ' 223-201; 89-59, ושם, בתחילת חלקו הראשון <strong>של</strong> המאמר, ימצא המעוניין<br />
הפניות למחקרים קודמים.
Change language