על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
11<br />
188 אלחנן ריינר<br />
בגרמניה וב<strong>פולין</strong> כמעט למן חיבורו <strong>במאה</strong> הי"ד. קובצי ה"הגהות" הרבים ששרדו<br />
<strong>על</strong> ספר "הטורים", רובם עדיין בכתבי יד, מעידים לא רק <strong>על</strong> עצם הוראת הפוסקים<br />
<strong>בישיבות</strong> ה<strong>ז</strong>מן אלא גם <strong>על</strong> טיבה. כמה מהם מהווים גירסאות שונות <strong>של</strong> "הגהות"–<br />
הערות המיוחסות לאותו ראש ישיבה ב"<strong>ז</strong>מנים" שונים ואשר נערכו בידי תלמידים<br />
שונים. <strong>ז</strong>ו היתה הדרך שהמסורת הלמדנית האשכנ<strong>ז</strong>ית הועברה מקדמת דנא: כל<br />
דור תלמידים הוסיף את פרשנות רבותיו לספרי היסוד, מנוסחת ומפורקת ל"הגהות".<br />
תוחלתהחיים<strong>של</strong> ה"הגהות" הללו היתה קצרה יחסית, עקב הופעתו הקבועה<br />
והצפויה <strong>של</strong> חומר חדש מאותו הסוג עצמו, שנמסר <strong>על</strong> ידי דור חדש <strong>של</strong> ראשי<br />
ישיבה לדורות חדשים <strong>של</strong> תלמידים. רק קובצי "הגהות" ספורים נדפסו והיו לנכסי<br />
צאן בר<strong>ז</strong>ל <strong>של</strong> <strong>לימוד</strong> ההלכה; אך גם מעמדו הבכיר <strong>של</strong> המוסר לא סייע דווקא<br />
להדפסתן. גורל כ<strong>ז</strong>ה <strong>ז</strong>ומן אפילו ל"דרכי משה", הערותיו <strong>של</strong> רמ"א לספר "הטורים",<br />
שהיו לספר ערוך ומגובש עוד בידיו <strong>של</strong> המחבר, ונערכו במפנה המאה הט"<strong>ז</strong>. חלקו<br />
הראשון <strong>של</strong> הספר ש"<strong>על</strong>ה <strong>על</strong> מ<strong>ז</strong>בח הדפוס", הביאורים ל"טור יורה דעה", נדפס<br />
ב<strong>ז</strong>ולצבך בשנת תנ"ב (1692), מאה ועשרים שנה לאחר פטירת רמ"א, ונדרשו עוד<br />
כתשעים שנה עד שההערות ל"טור אורח חיים" ראו אור בפיורדא בשנת תק"ך<br />
(1760). "דרכי משה" <strong>על</strong> "טור חושן משפט" ראה לראשונה אור בירו<strong>של</strong>ים במהדורה<br />
ביקורתית בשנים ת<strong>של</strong>"ט-תשמ"ב (1982-1979), למ<strong>על</strong>ה מארבע מאות שנה לאחר<br />
שנתחבר ואילו חלק "אבן הע<strong>ז</strong>ר" <strong>של</strong> החיבור עדיין גנו<strong>ז</strong> בכתבי יד.<br />
דווקא כאן, בכתיבה מסורתית לכאורה, צפה דמותו החדשנית <strong>של</strong> רמ"א: הדרך<br />
שבה הגיש את חידושיו ההלכתיים לא היתה בסופו <strong>של</strong> דבר אלא צעיף דק, כביכול<br />
מקובל, שכיסה <strong>על</strong> כתיבה חדשנית, אולי אפילו מהפכנית. ביסוד כתיבתו ההלכתית<br />
היתה קריאת תיגר <strong>על</strong> ספריית ההוראה המסורתית, <strong>ז</strong>ו ש<strong>על</strong> ברכיה גדלו הוא וראשי<br />
ישיבות אשכנ<strong>ז</strong> ו<strong>פולין</strong> לדורותיהם. רמ"א לא הסתפק בביקורת החריפה שמתח <strong>על</strong><br />
הספרות הישנה אלא החל בהכנת ספרייה חלופית, שאת עקרונותיה ניסח במפורש<br />
ובהרחבה בעיקר בהקדמת ספרו "תורת החטאת". ספרות ההוראה המסורתית,<br />
הישנה, <strong>ז</strong>ו שיסודותיה הונחו בתוך סביבה שהעבירה את מסורותיה בכתבי יד, שוב<br />
לא יכלה לדעתו לשמש את הציבור שנחשף לספרות ההלכה הנדפסת וה<strong>ז</strong>מינה.<br />
הספרות הנדפסת אפשרה למעגלים רחבים <strong>של</strong> לומדים, שבעבר התקשו להגיע<br />
12<br />
13<br />
11<br />
במהדורת ארבעה טורים שיצאה בהוצאת "אל המקורות", ירו<strong>של</strong>ים, בשנים תשי"ח-תשי"ט,<br />
נוספו הגהות <strong>על</strong> הטורים <strong>של</strong> כמה מראשי ישיבות <strong>פולין</strong>, שהיו גנו<strong>ז</strong>ות עד א<strong>ז</strong> בכתב יד, ביניהן<br />
הגהותיהם <strong>של</strong> ר' נתן שפירא ו<strong>של</strong> מהרש"ל, וגם <strong>של</strong> מהר"ל מפראג.<br />
12<br />
דרכי משה ה<strong>של</strong>ם <strong>על</strong> טור חושן משפט, מהד' חיים <strong>של</strong>מה רו<strong>ז</strong>נטל, א-ב, ירו<strong>של</strong>ים ת<strong>של</strong>"ט-תשמ"ב.<br />
וראה שם בהקדמת המהדיר, <strong>על</strong> סדר ההדפסה ומצב כתבי היד.<br />
13<br />
תורת החטאת, קרקוב שכ"ט,ב ע"ב. במאמרי הנ<strong>ז</strong>כר לעיל (הע' 7; 1977), דנתי בהיבטים<br />
שונים <strong>של</strong> ההקדמה – ראה שם, עמ' 96-93. הדברים שם לא נסתיימו ואני מקווה לשוב ולדון בהם<br />
במקום אחר.
Change language