09.04.2015 Views

על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"

על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"

על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

186 אלחנן ריינר<br />

ספרים קדומים יחסית <strong>של</strong>יחם לא נס עדיין גם במאות הט"ו והט"<strong>ז</strong>.‏ הכלל התלמודי<br />

‏"הלכתא כבתראי"‏ ‏(הלכה כאחרונים)‏ התפרש בתחומי התרבות האשכנ<strong>ז</strong>ית בדרך<br />

ייחודית,‏ רחבה ביותר,‏ שנבעה מסדר ה<strong>לימוד</strong> הנ<strong>ז</strong>כר.‏ בשונה מהוראתו התלמודית<br />

המקורית העניק כלל <strong>ז</strong>ה במהלך התקופות הנ<strong>ז</strong>כרות מעמד מיוחד לפוסק האחרון<br />

ממש,‏ מעמד שהאדיר את חשיבות פרשנות הכתוב וצמצם בו ב<strong>ז</strong>מן את חשיבותו<br />

<strong>של</strong> הכתוב המקורי,‏ כדרך שיצא מתחת יד מחברו.‏ הטקסט המשמעותי יותר מן<br />

המקורי,‏ היה <strong>ז</strong>ה המקורי בצירוף ‏"הגהותיו",‏ משמע הערותיו וחידושיו <strong>של</strong> ראש<br />

הישיבה – אלו נמסרו בדרך כלל בשיעור ה"פוסקים",‏ שהיה אחד מ<strong>של</strong>ושת מרכיבי<br />

ההוראה בישיבה בצד ההוראה הבסיסית <strong>של</strong> דף התלמוד,‏ ‏"הגפ"ת"‏ או ‏"ההלכה",‏<br />

ושיעור הפלפול היוקרתי,‏ ואשר נועד להכשיר את התלמידים לפסיקת הלכה בפו<strong>על</strong>.‏<br />

הערותיו <strong>של</strong> ראש הישיבה הו<strong>על</strong>ו <strong>על</strong> הכתב במהלך השיעור,‏ בדרך כלל <strong>על</strong> ידי<br />

אחד או יותר מן השומעים.‏ לעתים נרשמו ה"הגהות",‏ כמו כל תוספת אחרת,‏ <strong>על</strong><br />

החיבור המקורי,‏ בנפרד ממנו,‏ אך בדרך כלל הן נרשמו בשולי כתב יד <strong>של</strong> הספר<br />

הנלמד,‏ וממנו הן הועתקו וח<strong>ז</strong>רו והועתקו.‏<br />

ההגהות בצירוף החיבור המקורי או המעובד היוו למעשה חיבור מגובש אחד,‏<br />

ששימש סיכום מוסמך <strong>של</strong> עמדותיו ההלכתיות <strong>של</strong> המורה,‏ <strong>על</strong> אף שבעצם התייחסו<br />

לחיבור קדום.‏ מכאן,‏ כי ספר יסוד ש<strong>על</strong>יו הערות שיוחסו למורה מן הסוג הנ<strong>ז</strong>כר,‏<br />

הוא ספר שנלמד בפו<strong>על</strong> בישיבתו <strong>של</strong> אותו חכם.‏<br />

ספריית בית המדרש עברה טלטלה ע<strong>ז</strong>ה <strong>במאה</strong> הט"<strong>ז</strong>.‏ חלחולו <strong>של</strong> הספר הנדפס<br />

ל"מח<strong>ז</strong>ור הדם"‏ <strong>של</strong> החיים האינטלקטואלים בקהילה היהודית,‏ החדיר יותר ויותר<br />

ספרים מיותר ויותר תרבויות משנה.‏ הוא חשף את הישיבה האשכנ<strong>ז</strong>ית גם לתכנים<br />

<strong>של</strong>א נודעו בה בעבר,‏ ואם נודעו לא נלמדו,‏ או שנלמדו רק במסגרות א<strong>ז</strong>וטריות,‏<br />

שעתה,‏ עם הדפסת הספרים,‏ חדלה הסתרתם באחת.‏<br />

חותם עידן כתב היד ניכר ב<strong>על</strong>יל בדרך ההוראה והעברת הידע הנ<strong>ז</strong>כרת,‏ גם<br />

בתקופה שבה החומר הנלמד הלך ונדפס.‏ היו ספרים שנדפסו ממש כאילו היו כתב<br />

יד <strong>על</strong> הגהותיו ‏–כאלוהיולמ<strong>של</strong>הדפסותיוהראשונות<strong>של</strong>ספר ‏"שערי דורא"‏<br />

שנ<strong>ז</strong>כר לעיל – אך החשוב לענייננו הוא שחלק ניכר מחיבורי המאה הט"<strong>ז</strong>,‏ שהיו<br />

“The Ashkenazi Élite at the Beginning of the Modern<br />

7<br />

8<br />

7<br />

הסוגיות הנידונות בפיסקה <strong>ז</strong>ו <strong>על</strong> דרך ה<strong>לימוד</strong> בישיבה האשכנ<strong>ז</strong>ית נידונו <strong>על</strong> ידי בעבר בהרחבה<br />

במקומות שונים – ראה בעיקר מאמרי<br />

pp. 85-98 .Era: Manuscript versus Printed Book”, Polin 10 (1977), <strong>על</strong> ספרי ה<strong>לימוד</strong> בישיבה<br />

האשכנ<strong>ז</strong>ית ראה מאמרי ‏"<strong>תמורות</strong> <strong>בישיבות</strong> <strong>פולין</strong>"‏ ‏(לעיל,‏ הע'‏ 1), עמ'‏ 22-21 ובעיקר הערה 20. <strong>על</strong><br />

עניין ה"הגהות"‏ ראה מאמרי,‏ ‏"<strong>על</strong>יית הקהילה הגדולה"‏ ‏(לעיל,‏ הע'‏ 4), עמ'‏ 19 הע'‏ 12, שם ריכ<strong>ז</strong>תי<br />

את ההפניות לדיונים קודמים בסוגיה <strong>ז</strong>ו.‏ סוגיית ‏"הלכתא כבתראי"‏ ומעמדה בסדר הפסיקה ב<strong>פולין</strong><br />

נידונו בקצרה אף היא באותו מאמר,‏ עמ'‏ 24; בהערה 18 שם מופיעות הפניות מעודכנות לדיונים<br />

קודמים בסוגיה,‏ ובעיקר לדיון שהתנהל בין ראשי המדברים בסוגיה,‏ ישראל מ'‏ תאֿשמע <strong>ז</strong>"ל,‏<br />

ויבל"א ישראל י'‏ יובל.‏<br />

8 דוגמה מאירת עיניים הן מהדורות שערי דורא,‏ קרקוב רצ"ד,‏ ונציה ש"ח.‏

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!