על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
15<br />
190 אלחנן ריינר<br />
במאות הי"ג-הי"ד ואחריהן. החשובה בהגבלות היתה הגבלת גיל ה<strong>לימוד</strong> בו –<br />
ובשאר ספרי הפילוסופיה – לבני ארבעים ומ<strong>על</strong>ה. הגבלות אלו, כפי שנתפרשו<br />
ונהגו בסביבה האשכנ<strong>ז</strong>ית בימי הביניים, אפשרו אמנם את <strong>לימוד</strong> הספר, אך רק<br />
למעטים, ואלו נמנו, מטבע הדברים, עם שכבות העילית המובהקות בלבד. היו<br />
אלו תלמידי חכמים מבוגרים בגיל ובעיקר במעמד, ב<strong>של</strong>ים ביכולתם האינטלקטואלית<br />
ונאמנים <strong>על</strong> רבותיהם; בדרך כלל היו אלו רבני קהילות או ראשי ישיבות <strong>של</strong>מדו<br />
את הספר כיחידים – לעצמם – ובררו בקפידה את היחידים שאותם ילמדו. עוד<br />
קודם שהחל הלומד ב<strong>לימוד</strong> ה"מורה" הוא נדרש לחתום <strong>על</strong> התחייבות שמשמעה<br />
היה בעיקר טקסי, <strong>של</strong>א לקבל את דברי הרמב"ם בספר ה"מורה" שנחשבו, מא<strong>ז</strong><br />
פולמוסי המאה הי"ג, למינות. בין אם להתחייבות היתה משמעות <strong>של</strong> ממש בין<br />
אם לאו, ברור כי <strong>על</strong> הלומד היה ליידע את ב<strong>על</strong>י הסמכות בסביבתו <strong>על</strong> כוונתו<br />
ללמודאת ה"מורה".<br />
עד לאמצע המאה הט"<strong>ז</strong>היהאפוא ה"מורה" ספר א<strong>ז</strong>וטרי שנודע למעטים, לבני<br />
<strong>על</strong>ייה בלבד, <strong>של</strong>א נלמד במסגרות <strong>לימוד</strong> רשמיות ואף לא חוץֿרשמיות, ונראה כי<br />
גם לאחר שנדפס בדפוסי איטליה היו עותקי הספר נדירים למדי בסביבה האשכנ<strong>ז</strong>ית<br />
והאשכנ<strong>ז</strong>יתֿהפולנית. מסתבר כי גם א<strong>ז</strong> עדיין רווחה הפצת עיקר עותקי הספר, ולא<br />
פחות מכך גם פירושיו, בכתבי יד שהועברו בעיקר בתוך המעגלים <strong>של</strong> "בני <strong>על</strong>יה",<br />
שהיתה להם, וככל הנראה רק להם, בעבר, גישה ישירה או עקיפה אל הספר<br />
ופירושיו.<br />
והנה הגיעו לידינו שני עותקים <strong>של</strong> מהדורת מורה הנבוכים שנדפסה בוונציה<br />
בשנת שי"א, ובשולי הדפים הגהות רמ"א כתובות יד. <strong>על</strong> פי דרכנו אין הדברים<br />
מלמדים שרמ"א למד את ספר מורה הנבוכים, ידיעה שאין בה רבותא, אלא שהוא<br />
לימד אותו בישיבתו.מערכת ה"הגהות" המופיעה בכל אחד מן העותקים שונה,<br />
ויש אפוא לייחס כל אחת מהן לתקופת הוראה שונה. משמעות הוראת הספר<br />
16<br />
15<br />
נוסח ההתחייבות או השבועה פורסם <strong>על</strong> ידי אפרים קופפר, "השגות מן חכם אחד <strong>על</strong> דברי<br />
החכם הר"ר יוסף בהק"ר יוסף הלוע<strong>ז</strong>י שכתב וקרא בקול גדול נגד הרמב"ם", קבץ <strong>על</strong> יד, סדרה<br />
חדשה, יא (תשמ"ה), עמ' 222-221. <strong>על</strong> שורשי <strong>לימוד</strong> ה"מורה" והוראתו בקרב חכמי אשכנ<strong>ז</strong> ו<strong>פולין</strong><br />
ראה לפי שעה אפרים קופפר, "לדמותה התרבותית <strong>של</strong> יהדות אשכנ<strong>ז</strong> וחכמיה במאות הי"ד-הט"ו",<br />
תרביץ מב (ת<strong>של</strong>"ג), עמ' 147-113. מאמר <strong>ז</strong>ה פתח מחדש את הדיון בשאלת היחס למורה הנבוכים<br />
בפרט ולפילוסופיה בכלל בסביבה האשכנ<strong>ז</strong>ית ב<strong>של</strong>הי ימי הביניים, לאור תעודות חדשות שפורסמו<br />
בו, ועורר תגובות רבות ושונות – ראה: ישראל י' יובל, חכמים בדורם, ירו<strong>של</strong>ים תשמ"ט, עמ'<br />
311-286; ובעיקר דוד רודרמן, מחשבה יהודית ותגליות מדעיות בעת החדשה המוקדמת באירופה,<br />
ירו<strong>של</strong>ים תשס"ג, עמ' 66-64. וראה סיכום רחב וחשוב <strong>של</strong> הסוגיה, יעקב אלבוים, פתיחות והסתגרות,<br />
היצירה הרוחנית-הספרותית ב<strong>פולין</strong> ובארצות אשכנ<strong>ז</strong> ב<strong>של</strong>הי המאה הט"<strong>ז</strong>, ירו<strong>של</strong>ים תש"ן, עמ' 182-154.<br />
16 ראה: יהושע העשיל סירקין, "תועפות רא"ם", אוצר חכמה, גל' ב, למברג תרכ"א, עמ'<br />
17-15; גל' ג, תרכ"ה, עמ' 6-5; ישראל מרדכי פלס, "כתב יד חדש – הגהות הרמ"א והלבוש <strong>על</strong><br />
מורה נבוכים", ישורון ט (תשס"א), עמ' תשנו-תשס<strong>ז</strong>.
Change language