על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
191<br />
ישן מפני חדש<br />
18<br />
17<br />
19<br />
17<br />
18<br />
בישיבה היתה, שרמ"א שינה במו ידיו את מעמדו הקנוני <strong>של</strong> החיבור ופרץ את<br />
המסגרת הא<strong>ז</strong>וטרית המסורתית שהקיפה אותו עד לימיו.<br />
שאלת מורה הנבוכים עולה באותה תקופה ממש, בחריפות רבה, בכמה מקורות<br />
שמקורם בחוגי הישיבות ב<strong>פולין</strong>. רמ"א עצמו, אגב התכתבות נסערת עם מהרש"ל,<br />
שפשרה לא התברר עדיין לאשורו, נקלע עמו לוויכוח חריף ששאלת היחס ל<strong>לימוד</strong><br />
ה"מורה" חו<strong>ז</strong>רת ונשנית בו, אף שכל אחד מן המתווכחים ציין, כל אחד בדרכו, כי<br />
הוא לומד בו ויודע אותו. המחלוקת בין שני החכמים לא היתה אפוא <strong>על</strong> עצם<br />
<strong>לימוד</strong> ה"מורה", אלא בשאלת גבולות הוראת הספר. בעוד מהרש"ל דבק במעמדו<br />
הא<strong>ז</strong>וטרי המסורתי <strong>של</strong> החיבור, ו<strong>על</strong> כן התנגד להוראתו בישיבה, רמ"א, שבכל<br />
מפ<strong>על</strong>ו הספרותי הפגין ב<strong>על</strong>יל מודעות לשינויים שהתחוללו במבנה הקנון המסורתי<br />
בעקבות חלחולו <strong>של</strong> הספר הנדפס לסביבה הלמדנית, שוב לא ראה את עצמו חייב<br />
למעמדו המסורתי <strong>של</strong> ה"מורה". המסגרות הא<strong>ז</strong>וטריות שגוננו <strong>על</strong> הספר בעבר נפרצו<br />
<strong>ז</strong>ה כבר, ושוב אין לראות בתכניו ידע סגור שבידה <strong>של</strong> עילית תרבותית כלשהו<br />
להגביל את הפצתו. ה"מורה" הנדפס, אם נשתמש בלשונו <strong>של</strong> הרמב"ם עצמו,<br />
"מונח, ועומד ומוכן לכל ישראל". ויכוח כ<strong>ז</strong>ה לא יכול היה להתקיים אלא <strong>על</strong><br />
קו התפר שסימן הספר הנדפס בסביבה האשכנ<strong>ז</strong>ית ותרבותה <strong>במאה</strong> הט"<strong>ז</strong>.<br />
המעקב אחרי השינוי ביחס למורה הנבוכים <strong>בישיבות</strong> <strong>פולין</strong> ואשכנ<strong>ז</strong> מלמד <strong>על</strong><br />
מעורבותם <strong>של</strong> בני חוגו <strong>של</strong> רמ"א בעניין <strong>ז</strong>ה כמעט בכל מקום שהתעוררה בו<br />
השאלה. כך למ<strong>של</strong>, ר' מרדכי יפה, "תופר הלבושים", שהיה תלמיד רמ"א, מעיד<br />
בהקדמת חיבורו <strong>על</strong> ספר מורה הנבוכים, "לבוש פינת יקרת" (לובלין שנ"ה), כי<br />
למד את הספר מרבותיו. הספר, העשוי לדברי מחברו "לפי צורך המעיין התורני",<br />
מתיימר אמנם להיות פירוש מקיף <strong>על</strong> ה"מורה", אך למעשה הוא לקט אופייני <strong>של</strong><br />
"הגהות". חשוב יותר לעניין הנידון כאן הוא הוויכוח החריף שהתלהט בשנות<br />
שו"ת רמ"א (לעיל, הע' 10), סי' ה-<strong>ז</strong>, עמ' יח-לח.<br />
ראה משנה תורה, הל' תלמוד תורה פ"ג ה"א.<br />
19 "ביניתי לי בשאר ספרי' אשר למדתי' בנעורי וקבלתים מרבותי ולקטתי וכתבתי ביאורים יפים<br />
<strong>על</strong> ג' ספרים ראשי' שהם כוללי' <strong>של</strong>ש חכמו' המפורסמו' אשר למדתי' בנעורי מרבותי... ואלו הם:<br />
האח' הוא הספר החכמה המפורסם הוא ספר מורה הנבוכים... אע"פ שיש הרבה פירושים נדפסים<br />
<strong>על</strong>יו מ"מ הוספתי בהם מעט לפי צורך המעיין התורני"– "הקדמת ספר לבוש מלכות בכללו",<br />
ספר לבוש מלכות, פראג שפ"ג,ג ע"ב. <strong>של</strong>א כמו הגהות רמ"א המתייחסות למהדורת מורה הנבוכים<br />
ונציה שי"א, מתייחסות הגהותיו <strong>של</strong> ר' מרדכי יפה למהדורת סביונטה שי"ג; במהדורה <strong>ז</strong>ו נוסף<br />
פירושו <strong>של</strong> ר' אשר קרשקש, שר' מרדכי התייחס אליו בהגהותיו. בהקדמה המתייחסת לכלל<br />
ה"לבושים" סקר המחבר את כלל חיבוריו שכונסו בשם "לבוש מלכות". ספר <strong>ז</strong>ה, וההקדמה בכלל<br />
<strong>ז</strong>את, נדפס קרוב ל<strong>של</strong>ושים שנה אחרי הדפסת "לבוש פנת יקרת"; סביר שההקדמה התחברה בסמוך<br />
להדפסתה, יותר מאשר להדפסת "לבוש פינת יקרת". <strong>על</strong> יחסו <strong>של</strong> ב<strong>על</strong> ה"לבושים" לפילוסופיה<br />
<strong>על</strong> יסוד הפירוש למורה הנבוכים ובהקשר ל<strong>ז</strong>יקתו לרמ"א ראה:<br />
Laurence Kaplan, “Rabbi<br />
Mordekhai Jaffe and the Evolution of Jewish Culture in Poland”, Jewish Thought in the<br />
Sixteenth Century, ed. Bernard Dov Cooperman, Cambridge Mass. 1983, pp. 282-266
Change language