על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
204 אלחנן ריינר<br />
39<br />
40<br />
41<br />
39<br />
חיבורים, ש<strong>של</strong>ושתם "הוגהו" בידי רמ"א ונמצאו בע<strong>ז</strong>בונו. סביר אפוא להניח, כי<br />
רמ"א היה <strong>ז</strong>ה שכלל את <strong>של</strong>ושתם לכלל קובץ אחד.<br />
מספר ההגהות הרב שהוסיף רמ"א לפרק הי"ח, ולא פחות מכך ההערה העקרונית<br />
שהקדים לו, מאפשרים להניח כי פרק <strong>ז</strong>ה היה עיקרו <strong>של</strong> הקובץ ההיסטוריוגרפי<br />
שמצא את מקומו בשולי "ספר יוחסין", וכי <strong>ז</strong>ה היה החיבור העיקרי שנלמד בבית<br />
מדרשו <strong>של</strong> רמ"א. נראה כי הכרוניקה האשכנ<strong>ז</strong>יתֿהפולנית נכתבה <strong>על</strong> ידיו כה<strong>של</strong>מה<br />
לפרק הי"ח, וכי בכתיבתה התכוון רמ"א להרחיב את המסגרת ההיסטורית <strong>של</strong> הפרק<br />
אל מעבר ל<strong>ז</strong>מן שתחם לו מחברו, עד ל<strong>ז</strong>מנו <strong>של</strong>ו, כלומר עד למחצית השנייה <strong>של</strong><br />
המאה הט"<strong>ז</strong>. אך רמ"א לא רק ה<strong>של</strong>ים את הכרוניקה היסודית, אלא גם קבע עקרון<br />
יסוד, שונה מן העקרונות הימי ביניימיים שהנחו את כותב הכרוניקה בת המאה הי"ד,<br />
כמו גם את כל כותב כרוניקה עברית ב<strong>ז</strong>מן מן ה<strong>ז</strong>מנים עד לאותה שעה, והנוגע לא<br />
לתוכנה <strong>של</strong> הכרוניקה בלבד אלא לעקרון היסוד <strong>של</strong> העיסוק בסדר החכמים ותולדות<br />
הימים. רמ"א בנה מערכת <strong>ז</strong>מנים כפולה, סינכרונית, העשויה מפילוסופים חכמי<br />
האומות מ<strong>ז</strong>ה ומחכמי ישראל מ<strong>ז</strong>ה, כדי שיבואו אלו וילמדו <strong>על</strong> אלו.גםאםבגלל<br />
גבולותיו התמטיים <strong>של</strong> המאמר לא נעסוק עתה במשמעויות העקרוניות <strong>של</strong> המהלך<br />
שנקט רמ"א, נציין למצער כי משמעותו אינה כרונולוגית בלבד, וכי בשימוש באפלטון<br />
ובאריסטו לצורך קביעת התארוך המוחלט <strong>של</strong> <strong>ז</strong>מנם <strong>של</strong> חכמים, יש הצהרה עקרונית<br />
סמויה החו<strong>ז</strong>רת מתחת לפני השטח בכתביו <strong>של</strong> רמ"א שוב ושוב.<br />
רמ"א הוא החכם התלמודי הראשון הידוע לנו שהותיר אחריו בסביבה האשכנ<strong>ז</strong>ית<br />
"הגהות"– הערות <strong>על</strong> חיבור היסטוריוגרפי – ו<strong>על</strong> כן הראשון הידוע לנו שהתייחס<br />
לחיבור כ<strong>ז</strong>ה כאל טקסט נלמד. הסימנים המלמדים <strong>על</strong> הוראת חיבורים<br />
היסטוריוגרפיים בישיבה האשכנ<strong>ז</strong>ית הופיעו אפוא בראשונה באמצע המאה הט"<strong>ז</strong>,<br />
המאה שיוסף חיים ירו<strong>של</strong>מי טען לגביה בספרו "<strong>ז</strong>כור", כי "בתחיית הכתיבה<br />
ההיסטורית היהודית <strong>במאה</strong> השש-עשרה היה משום חידוש <strong>של</strong>א היה כדוגמתו כל<br />
ימי הביניים". אך הדברים, שעה שהם מתייחסים להיסטוריוגרפיה האשכנ<strong>ז</strong>ית,<br />
שונים במקצת, והביטוי "חידוש <strong>של</strong>א היה כדוגמתו" אינו הולם אותה ומעמעם את<br />
החידוש אינו בעצם א<strong>ז</strong>כורם <strong>של</strong> הפילוסופים היוונים, הנ<strong>ז</strong>כרים בחיבורים רבים לפניו, אלא<br />
בקביעת הכרונולוגיה היהודית <strong>על</strong> פי הכרונולוגיה הכללית. מערכת היחסים בין שתי ההיסטוריות<br />
נידונה בהרחבה באותה תקופה בקירוב, בהקדמת תלמידו <strong>של</strong> רמ"א, ר' דוד גנ<strong>ז</strong>, לחלקו השני <strong>של</strong><br />
צמח דוד (שם), עמ' 167-163.<br />
40 מלבד הערותיו <strong>של</strong> רמ"א נכתבו <strong>על</strong> ספר יסוד עולם, ובכלל <strong>ז</strong>את גם <strong>על</strong> הפרק הנידון כאן,<br />
הערות נוספות, הנמצאות בכתב יד המצוי בספריית בודלי, אוקספורד (קטלוג נויבאואר,<br />
746). נויבאואר ייחס את ההערות לתלמיד רמ"א, ר' דוד גנ<strong>ז</strong>, התוכן והכרוניקאי איש פראג. בין אם<br />
<strong>ז</strong>יהוי <strong>ז</strong>ה נכון בין אם לאו, רגלים לדבר שההערות נכתבו <strong>על</strong> ידי אדם שהיה בקשר עם חכמי קרקוב<br />
ב<strong>של</strong>הי המאה הט"<strong>ז</strong>, וכי יש בכתב יד <strong>ז</strong>ה המשך מסוים <strong>של</strong> מסורת <strong>לימוד</strong> התכונה שהתקיימה בבית<br />
מדרשו <strong>של</strong> הרמ"א.<br />
41<br />
ראה יוסף חיים ירו<strong>של</strong>מי, <strong>ז</strong>כור, תל אביב תשמ"ח, עמ' 80.<br />
Opp. 277
Change language