על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
187<br />
ישן מפני חדש<br />
מצויים כבר עמוק בעידן הספר הנדפס, היה למעשה מקבץ <strong>של</strong> "הגהות" <strong>על</strong> חיבורים<br />
קדומים. הגהות אלו מלמדות אפוא כי החיבור שאליו הן התייחסו היה ספר שימוש<br />
ונלמד בישיבה וכי הן, ההגהות עצמן, מתורתו <strong>של</strong> ראש הישיבה הן. מכאן, כי<br />
מכלול כ<strong>ז</strong>ה <strong>של</strong> חיבורים, המיוחס לראש ישיבה אחד, מעיד <strong>על</strong> תוכנית ה<strong>לימוד</strong>ים<br />
בישיבתו.<br />
כמקרה מבחן אני מבקש ליטול את ישיבתו <strong>של</strong> רמ"א שפ<strong>על</strong>ה בקרקוב ברבע<br />
ה<strong>של</strong>ישי <strong>של</strong> המאה הט"<strong>ז</strong>. אין בידינו תעודות ישירות המלמדות <strong>על</strong> הישיבה, אך<br />
חכמים אחדים מציינים את היותם תלמידיו <strong>של</strong> רמ"א בישיבתו והוא עצמו, אגב<br />
כתיבתו, מוסר במקומות שונים בחיבוריו, ובעיקר בחיבורו "דרכי משה" <strong>על</strong> "הטורים"<br />
ובתשובותיו, מידע מסוים לגביה. אלא שהמידע שבכוונתי לדון בו כאן אינו ממין<br />
<strong>ז</strong>ה. רמ"א, <strong>של</strong>א כמו רבותיו הנ<strong>ז</strong>כרים לעיל, הותיר אחריו מספר גדול <strong>של</strong> חיבורים<br />
העוסקים בענפי ידע שונים, הרחוקים <strong>ז</strong>ה מ<strong>ז</strong>ה. חלק חשוב מחיבורים אלו אינו<br />
אלא הערות <strong>על</strong> חיבורים קנוניים, ולפי ההצעה דלעיל יש לבחון היטב אם חיבורים<br />
אלו היו חיבורים שנלמדו בישיבת רמ"א בקרקוב בתקופה כלשהי, אם לאו. נעקוב<br />
עתה, מנקודת מבט <strong>ז</strong>ו, אחרי אותם חיבורים מוערים,ונבחןאםאמנםהםנלמדו<br />
בישיבתו <strong>של</strong> רמ"א בהנחייתו, והאם ניתן לראות בהם חלק מתוכנית <strong>לימוד</strong>ים<br />
שהתקיימה שם לאורך <strong>ז</strong>מן, בשניים או ב<strong>של</strong>ושת העשורים שקדמו לפטירת רמ"א<br />
בשנת <strong>של</strong>"ב (1572).<br />
9<br />
10<br />
9<br />
10<br />
·<br />
עיקרה <strong>של</strong> תוכנית <strong>לימוד</strong>ים בישיבה, בכל ישיבה ובכל מקום, עוסק בספרות ההלכה<br />
לסוגיה: בדף התלמוד ובספרות הפוסקים. אלו, ובנוסף להם גם שיעור הפלפול<br />
שהתנהל בלא מקור כתוב, היו חומרי הליבה <strong>של</strong> תוכנית ה<strong>לימוד</strong>ים <strong>של</strong> הישיבה<br />
האשכנ<strong>ז</strong>ית לדורותיה. הוראת ספרות <strong>ז</strong>ו היתה ייעודה העיקרי <strong>של</strong> הישיבה והעילה<br />
היחידה להקמתה, ומעמדה בסביבתה נקבע <strong>על</strong> פי רמת הוראתם <strong>של</strong> תחומים אלו,<br />
והסטייה מהם, או אף הוספת תוכני <strong>לימוד</strong> <strong>על</strong>יהם, <strong>על</strong>ולות היו לערער את מעמדה<br />
<strong>של</strong> הישיבה בסביבתה. העברת המורשת הלמדנית ופיתוחה נעשו במוסדות ההוראה<br />
האשכנ<strong>ז</strong>ים בימי הביניים בדרך שתוארה לעיל: בהוראה ישירה <strong>של</strong> ראש הישיבה<br />
לתלמידיו, שהשתמש לצורך ההוראה באחד הספרים מתוך מספר קטן יחסית <strong>של</strong><br />
ספרי יסוד הלכתיים שעמדו לרשותו. החשוב בחיבורים אלו היה, כאמור, ספר<br />
"ארבעה טורים" לר' יעקב בן ר' אשר, הקודקס ש<strong>על</strong> פיו התנהגה החברה היהודית<br />
לרשימת חיבוריו ראה <strong>ז</strong>יו (לעיל, הע' 4), עמ' קה-קפ.<br />
מכתבו <strong>של</strong> רש"ל לרמ"א בעניינם <strong>של</strong> תלמידי רמ"א העוסקים לדעתו בפילוסופיה ממחיש את<br />
מעמדה <strong>של</strong> סטייה כ<strong>ז</strong>ו בעיני הכותב: "ועתה אני הגבר ראיתי כתוב בתפלות ובסדורי הבחורים רשום<br />
בהם תפילת אריסטו, ו<strong>ז</strong>ו היא אשמת הנשיא שכמותך שנושא להם פנים, מאחר שאתה מערבו בדברי<br />
אלהים חיים"– שו"ת רמ"א, מהד' אשר <strong>ז</strong>יו, ירו<strong>של</strong>ים ת<strong>של</strong>"א, סי' ו, עמ' כו.
Change language