על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
195<br />
ישן מפני חדש<br />
24<br />
היד היחיד ששרד, שנודע רק באחרונה, הוכן <strong>על</strong> ידי המדפיס ר' אברהם בן שמעון<br />
היידא, שפ<strong>על</strong> בפראג בעשור השני <strong>של</strong> המאה הי"<strong>ז</strong>; הוא הוכן מן הסתם מתוך<br />
כוונה, <strong>של</strong>א <strong>על</strong>תה יפה, להוציאו לאור. אך ידיעותינו <strong>על</strong> כתב היד מתחילות מעט<br />
קודם לכן. ב<strong>של</strong>הי המאה הט"<strong>ז</strong> עשה ר' אליהו לואנץ, בחור ישיבה יחסן יליד<br />
וורמס, כמנהגם <strong>של</strong> צעירים דורשי תורה בקהילות היהודיות בסביבתו באותן שנים,<br />
שנים אחדות בישיבתו <strong>של</strong> ר' מנדל ר' אביגדור'ס בקרקוב, שהיה מן הבולטים<br />
בראשי ישיבות <strong>פולין</strong> באותה עת. במהלך שהותו בקרקוב העתיק אליהו לואנץ, מן<br />
הסתם בשכר ו<strong>על</strong> פי ה<strong>ז</strong>מנת משפחת המחבר, את ספר "דרכי משה", חיבורו הגדול<br />
<strong>של</strong> רמ"א <strong>על</strong> ארבעה טורים, ובשכר העתקתו העניק לו ר' אליע<strong>ז</strong>ר, אחיו <strong>של</strong> רמ"א,<br />
את ה<strong>ז</strong>כות להעתיק לעצמו גם את פירוש ה<strong>ז</strong>והר. עם סיום ההעתקה היו אפוא<br />
לפחות שני כתבי יד <strong>של</strong> הפירוש: העותק המקורי, שהוח<strong>ז</strong>ק בידי משפחת איסרליס,<br />
והעותק שהכין אליהו לואנץ. אף לא אחד משני העותקים הללו אינו ידוע, ומן<br />
הסתם גם לא שרד, אך סביר להניח כי העותק הקיים עתה, משמע כתב היד שהכין<br />
ר' אברהם היידא, הועתק מכתב היד שהכין אליהו לואנץ. ניתן לשער גם כי העותק<br />
שהיה בידי יורשי רמ"א לא היה עשוי בדמותו <strong>של</strong> העותק שהכין ממנו אליהו<br />
לואנץ – סביר יותר להניח כי העותק המקורי היה ספר ה<strong>ז</strong>והר מדפוס קרמונה,<br />
שבשולי דפיו נרשמו הערותיו <strong>של</strong> רמ"א, וכי כך הן הו<strong>על</strong>ו <strong>על</strong> הכתב בראשונה:<br />
אגב <strong>לימוד</strong> והוראת הספר בחוג תלמידים. המעתיק, כך נראה, הוא שריכ<strong>ז</strong> את<br />
ההערות בספר אחד, וסדרן ברצף, וממנו העתיק ר' אברהם היידא בפראג את העותק<br />
המוכר לנו היום.<br />
עד ל<strong>ז</strong>יהויו <strong>של</strong> כתב היד מפראג נודע פירושו <strong>של</strong> הרמ"א ל<strong>ז</strong>והר ליחידים מן<br />
החיבור "אדרת אליהו", חיבור רחב יריעה <strong>של</strong> אליהו לואנץ עצמו, השונה תכלית<br />
השינוי מחיבורו <strong>של</strong> רמ"א. <strong>ז</strong>הו פירוש קבלי מובהק, וכפירוש מלכתחילה, הוא<br />
כתוב ברצף. בחיבורו שיבץ אליהו לואנץ שני חיבורים נוספים <strong>על</strong> <strong>של</strong>ו: קטעים<br />
נרחבים מפירוש "אור יקר" לרמ"ק, ודומה כי בכך היה מן הראשונים ואולי אף<br />
הראשון שעשה שימוש בחיבור <strong>ז</strong>ה במרחב האשכנ<strong>ז</strong>י, ואת פירושו המלא <strong>של</strong> רמ"א,<br />
שהעתיק שנים רבות קודם לכן בקרקוב. החיד"א, החכם שכל ר<strong>ז</strong> לא אניס ליה,<br />
25<br />
24<br />
כ"י אוקספורד, בודלי, (קטלוג נויבאואר, 1911). <strong>על</strong> כתב היד ראה בנימין ריצ'לר,<br />
"פירוש ה<strong>ז</strong>והר לרמ"א", מגנ<strong>ז</strong>י המכון לתצלומי כתבי היד העבריים, בעריכת אברהם דוד, ירו<strong>של</strong>ים<br />
תשנ"ו, עמ' 103 [=קרית ספר נח (תשמ"ג), עמ' 197-196].<br />
25 כתב היד <strong>של</strong> חיבורו <strong>של</strong> אליהו לואנץ, הכולל <strong>של</strong>ושה כרכים, שמור גם הוא בספריית בודלי<br />
(קטלוג נויבאואר, 1829). לפני שנים אחדות החלו בחוגי<br />
באוקספורד, ומספרו הוא<br />
ישיבת המקובלים "שער השמים" בירו<strong>של</strong>ים להכין את החיבור לדפוס, ולפי שעה יצאו לאור שני<br />
כרכים הכוללים את הפירוש לספר בראשית (נראה כי הוצאת המהדורה נפסקה)– ראה אדרת אליהו<br />
לר' אליהו מלואנ"ץ, מהד' אהרן דוב שאטלאנד, א-ב, ירו<strong>של</strong>ים תשנ"ח. יעקב אלבוים (לעיל, הע'<br />
15), עמ' 195 הע' 49, טען כי ר' אליע<strong>ז</strong>ר פרלס אלטשול, בהקדמת "קנה חכמה" <strong>של</strong>ו (פראג<br />
ש"ע-שע"א), היה המחבר האשכנ<strong>ז</strong>י הראשון שציין את "אור יקר" לרמ"ק בחיבורו. אך אלטשול לא<br />
Opp. 519<br />
Opp. 395-397
Change language