על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
198 אלחנן ריינר<br />
ללמוד מעצמו כל ספרי קבלה בעולם ויוכל להבין קצת חלק מחלק <strong>של</strong> אלפי<br />
29<br />
אלפים.<br />
©<br />
¤<br />
31<br />
30<br />
הכותב חוגג את פריצת גבולות הנסתר <strong>על</strong> ידי הדפוס; את העובדה כי ידיעת הנסתר<br />
שוב אינה נחלת נבחרים אלא נחלת "עם ה'" כולו: "עוד מעט האיכות ה<strong>ז</strong>ה יכול<br />
כל אדם ללמוד מעצמו כל ספרי קבלה בעולם". ובגלל <strong>ז</strong>מינותה <strong>של</strong> חכמת האמת<br />
"כל אחד רוצה ללמוד אותו מעצמו כי גרסה נפשו אל מחצב בוראו להכיר את בית<br />
המלך". את הדברים "וחלילה לאיש האלקים אשר ימנע הדבר ה<strong>ז</strong>ה מעם ה' למען<br />
ידעו כולם את כבוד ה' ואקרא בקול גדול בכל מלכותו" הוא מפנה בלא ספק<br />
למתנגדים ממשיים <strong>של</strong> המהלך. הדברים כוונו בלא ספק למנהיגיה הדתיים הממונים<br />
<strong>של</strong> הקהילה, ל"ר"ם ואב"ד" ול"מגיד המישרים", משמע הדרשן הממונה מטעם<br />
הקהילה, שהטיפו לשמירת הספרות הא<strong>ז</strong>וטרית במסגרותיה המסורתיות, ברוח דבריו<br />
<strong>של</strong> רמ"א. אך מבחינתו <strong>של</strong> המחבר, מייצג מובהק <strong>של</strong> בן עיליתֿהמשנה התרבותית<br />
בקהילה היהודית, <strong>ז</strong>הו עידן חדש, משיחי, שבו "יוכל [כל אדם] להבין קצת חלק<br />
מחלק <strong>של</strong> אלפי אלפים" [מסוד האלהות], משהו מעין "מלאה הארץ דעה את ה'".<br />
אלו הן בדיוק העמדות שכנגדן וכנגד דומותיהן כיוון רמ"א את דבריו.<br />
יחסו <strong>של</strong> רמ"א למקורות הקבליים היה לכאורה נסיגה מן הדרך שהתווה לגבי<br />
מורה הנבוכים, כלומר מהעתקת המסגרת הא<strong>ז</strong>וטרית האינדיבידואלית, בחינת "אין<br />
דורשין בעריות ב<strong>של</strong>שה ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד, אלא<br />
אם כן היה חכם ומבין מדעתו", אל הישיבה, המסגרת הרחבה יחסית אך הנ<strong>של</strong>טת.<br />
29<br />
כ"י אוקספורד, בודלי, (1753 ברשימת נויבאואר), דף 508 ע"א. החיבור הוא<br />
קיצור ספר הפרדס לרמ"ק, וייתכן שהוכן בידי ר' אליע<strong>ז</strong>ר פרלס אלטשול, שבפנקסו החומר נמצא –<br />
ראה <strong>על</strong> כך במאמרי:<br />
Opp. 526<br />
“A Biography of an Agent of Culture: Eleazar Altschul of Prague and<br />
his Literary Activity”, Schöpferische Momente des europäischen Judentums in der frühen<br />
Neuzeit, ed. M. Graetz, Heidelberg 2000, pp. 229-247<br />
30 והשווה גם לדבריו <strong>של</strong> ר' ברכיה בירך ב"ר יצחק איי<strong>ז</strong>יק מקרקוב, שהיה "מגיד מישרים",<br />
שהוא בן העילית הרבנית לכל דבר, שטען, עוד באמצע המאה הי"<strong>ז</strong>, טענות דומות לאלו <strong>של</strong> רמ"א<br />
נגד העוסקים בקבלה: "ועוד רעה חולי ראיתי שערורי' בענין <strong>לימוד</strong> הקבלה... שקבלה מסיני ואין<br />
רשות לגלות אותה כי אם לאחד מעיר שנים ממשפחה ושאין ביד אדם לחדש בה דבר מדעתו כי<br />
אם לרמו<strong>ז</strong> בדרך רמ<strong>ז</strong>... והן עתה קמו קצת אנשי שם הם בעיניהם משתמשים בתגא ועשאוה קורדום<br />
לאכול ממנה, ומחברי חיבורי בענייני הקבל' ורשות ניתן להם להדפיסן ומח<strong>ז</strong>רים בהם <strong>על</strong> העיירות<br />
לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל באמור להן אטי' לכם לשכר. ומגלים צפונים וטמוני' לפני גדולי'<br />
וקטני', ולא עוד אלא שמערבי' דבריהם מה שבודים מלבם עם דברי הקבלה"– <strong>ז</strong>רע ברך, אמשטרדם<br />
תכ"ב, הקדמה. בדברים אלו מופיע חלקו <strong>של</strong> הדפוס במהלך בדרך שונה מבדברי רמ"א. לא <strong>ז</strong>מינותו<br />
<strong>של</strong> הספר הנדפס עומדת במוקד הדיון כפי שטען רמ"א כלפי ה<strong>ז</strong>והר וספרות היסוד הקבלית בכלל,<br />
אלא השימוש שעושה בו המקובל החדש לצרכיו. הוא, לדברי ה"מגיד מישרים", עושה את הקבלה<br />
"קרדום לאכול ממנה". המקובל החדש מדפיס ספרים, וגרוע מכך הוא גם מוכר אותם להנאתו –<br />
הטענה היא כלפי ספרים חדשים, שנתחברו עתה, כאן, <strong>על</strong> ידי אנשים שאינם ראויים, ולא כלפי עצם<br />
הדפסת ספרות היסוד. <strong>ז</strong>והי אמירה ב<strong>על</strong>ת היבטים חברתיים, אולי אף מעמדיים, ברורים.
Change language