על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
201<br />
ישן מפני חדש<br />
34<br />
35<br />
ספר "התיאוריה החדשה <strong>על</strong> כוכבי הלכת" Theorica) ,(Novae Planetarum<br />
או כפי שנהוג לכנותו בקיצור "התיאוריקה", חיבורו <strong>של</strong> התוכן הווינאי בן אמצע<br />
המאה הט"ו, גאורג פוירבך Peurbach) ,(Georg von היה, מא<strong>ז</strong> תרגומו לעברית<br />
ב<strong>של</strong>הי אותה המאה באיטליה בשם "מהלך הכוכבים", לאחד מספרי ה<strong>לימוד</strong><br />
הנפוצים להוראת יסודות האסטרונומיה ושימש יחידים, ואולי גם ישיבות <strong>של</strong>מדו<br />
בהן את הנושא. פירושו <strong>של</strong> רמ"א ל"תיאוריקה" הוא ככל הנראה תוצאה <strong>של</strong><br />
הוראת החיבור בישיבתו, ופירושו לחיבור <strong>ז</strong>ה, וכן לחיבורים אחרים שכתב <strong>על</strong><br />
יצירות אחרות, ואשר נ<strong>ז</strong>כרו בחלקם לעיל, אינו אלא שורה <strong>של</strong> הערות שנמסרו<br />
תוך כדי הוראתו. הספר הוא חיבור המבוסס <strong>על</strong> הקוסמולוגיה האריסטוטלית<br />
והתלמית, ופירושו <strong>של</strong> רמ"א הוא פירוש בסיסי, ב<strong>על</strong> אופי דרשני, המבוסס, כמו<br />
החיבור עצמו, <strong>על</strong> חכמת התכונה המסורתית, הימי ביניימית. רמ"א לא התייחס<br />
בפירושו כלל, ומן הסתם הוא גם לא ידע <strong>על</strong> גילויי המדע החדש. למרבה הפרדוקס,<br />
דווקא האסטרונומיה, שסימלה בעת החדשה המוקדמת, יותר מכל תחום מדעי<br />
אחר, את המדע החדש, נלמדה בקהילה היהודית העירונית כתחום <strong>לימוד</strong> מסורתי,<br />
נטול מן האנרגיות המהפכניות שאפיינו אותה באותה העת בחברה הסובבת. ולמרות<br />
<strong>ז</strong>את, שימש <strong>לימוד</strong> האסטרונומיה המסורתי אבניים ללידתו <strong>של</strong> תחום חדש, <strong>של</strong>א<br />
נודע עד א<strong>ז</strong> <strong>בתוכני</strong>ת ה<strong>לימוד</strong>ים בישיבה. יותר מאשר האסטרונומיה אמו הורתו,<br />
פרץ תחום <strong>ז</strong>ה את גבולות תוכנית ה<strong>לימוד</strong>ים המסורתית לעברם <strong>של</strong> אופקים חדשים.<br />
<strong>על</strong> שולחנה <strong>של</strong> חכמת התכונה היהודית המסורתית היסב אורח צנוע יותר אך<br />
מפתיע. בשנת ש"ם-שמ"א (1581-1580), כשמונה שנים אחרי פטירתו <strong>של</strong> רמ"א,<br />
הדפיס "המגיה" ר' שמואל פיהם, בדפוסו <strong>של</strong> ר' יצחק פרוסטיץ בקרקוב, מהדורה<br />
<strong>של</strong> "ספר יוחסין" שחיבר התוכן הנודע ר' אברהם <strong>ז</strong>כות, שנייה ל<strong>ז</strong>ו שיצאה לאור<br />
ארבע עשרה שנים קודם לכן <strong>על</strong> ידי ר' שמואל שולם בקושטא בשנת שכ"ו<br />
(1566): "ראה <strong>ז</strong>ה חדש לא היה כמוהו,שמואל ש"ולם היה המדפיס ראשונה,<br />
וש"מואל פיה"ם <strong>על</strong>ה באחרונה". המגיה האיטלקי הישיש, שעשה את שנותיו<br />
האחרונות בקרקוב, הוסיף <strong>על</strong> חיבורו <strong>של</strong> <strong>ז</strong>כות חיבורים היסטוריוגרפים נוספים;<br />
הנכבד שבהם היה הפרק הי"ח מתוך החלק הרביעי <strong>של</strong> ספר "יסוד עולם". ספר<br />
"יסוד עולם" הוא חיבור בחכמת התכונה שנתחבר בראשית המאה הי"ד בספרד<br />
34<br />
פירושו <strong>של</strong> רמ"א לתיאוריקה לא פורסם, והוא מצוי עדיין בכ"י אוקספורד, בודלי,<br />
(קטלוג נויבאואר, מס' 2033), לעומת <strong>ז</strong>את הקדמת הפירוש נדפסה בספרו <strong>של</strong> <strong>ז</strong>יו (לעיל, הע' 4), עמ'<br />
קע<strong>ז</strong>-קעח. <strong>על</strong> ספר התיאוריקה ופירושו <strong>של</strong> רמ"א <strong>על</strong>יו ראה לנגרמן, לעיל הע' 33. לסיכום הדיון<br />
בספר התיאוריקה, בפירושו <strong>של</strong> רמ"א <strong>על</strong>יו ובמשתמע ממנו לגבי חלקו <strong>של</strong> רמ"א בעיצוב היחס<br />
למדע, ובעיקר לאסטרונומיה, בסביבה הלמדנית <strong>של</strong> המאות הט"<strong>ז</strong>-הי"<strong>ז</strong>, ראה רודרמן (לעיל, הע' 15),<br />
עמ' 79-76. וראה בעניין <strong>ז</strong>ה גם:<br />
Science Among Polish Jews”, Science in Context 10 (1997), pp. 571-588<br />
35 מתוך הקדמתו המפויטת <strong>של</strong> המגיה שמואל פיהם, ספר יוחסין, קרקוב ש"ם-שמ"א, דףהשער ע"ב.<br />
Opp. 1673<br />
David Fishman, “Rabbi Moshe Isserless and the Study of
Change language