על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
185<br />
ישן מפני חדש<br />
עד עתה אין בידינו תיאור ביקורתי <strong>של</strong> הבניין שהורם <strong>על</strong> אבני הפינה הגדולות<br />
הללו. אף שיסודותיה <strong>של</strong> הישיבה הפולנית ידועים פחות או יותר, דמותה בעת<br />
החדשה המוקדמת לוטה בערפל. הישיבה הפולנית היא לפי שעה דימוי שיסודותיו<br />
ההיסטוריים אינם ברורים דיים, וחסר עדיין הביסוס ההיסטורי המספיק שילמד <strong>על</strong><br />
שונותה לעומת קודמותיה ו<strong>על</strong> מעמדה ביחס לאלו שבאו אחריה.<br />
במאמר <strong>ז</strong>ה אני מבקש לפ<strong>ז</strong>ר מעט מן הערפל, ולהציע מתודולוגיה שתאפשר את<br />
שח<strong>ז</strong>ורם <strong>של</strong> היבטים מסוימים בחיי הישיבה הפולנית ולבחון אותם מול אותם<br />
ההיבטים עצמם או הדומים להם כפי שהתקיימו בישיבה האשכנ<strong>ז</strong>ית בעבר, בעיקר<br />
ב<strong>ז</strong>ו <strong>של</strong> המאה הט"ו. בכוונתי להתמקד <strong>בתוכני</strong>ת ה<strong>לימוד</strong>ים כפי שהתקיימה <strong>בישיבות</strong><br />
<strong>פולין</strong> <strong>במאה</strong> הט"<strong>ז</strong>. ההתמקדות <strong>בתוכני</strong>ת ה<strong>לימוד</strong>ים, פירוקה למרכיביה והשוואתה<br />
ל<strong>ז</strong>ו שנהגה <strong>בישיבות</strong> אשכנ<strong>ז</strong> בימי הביניים היא <strong>של</strong>ב הכרחי בדרך להבנת ייחודן<br />
<strong>של</strong> ישיבות העת החדשה המוקדמת; היא מאפשרת הצבעה <strong>על</strong> מה שהתחדש ו<strong>על</strong><br />
ייחודו.<br />
סביר להניח כי ישנה התאמה מסוימת בין השינויים הללו לבין ה<strong>תמורות</strong><br />
שהתחוללו בסביבה הלאֿיהודית שהישיבה היתה ממוקמת בה, כמו גם בין שינויים<br />
אלו ל<strong>תמורות</strong> שהתחוללו בקהילה היהודית פנימה; אלו גם אלו יאירו את המהלכים<br />
שנעמיד לדיון. המהלך שאציע לא יפתור את הבעיה במלואה, אפילו לא את<br />
עיקרה – יהיה הוא תרומה שולית שתצטרף בסופו <strong>של</strong> דבר, כך יש לקוות, למחקרים<br />
נוספים שכל אחד יסייע בדרכו להכרה טובה יותר <strong>של</strong> הישיבה הפולנית בעת<br />
החדשה המוקדמת.<br />
‡<br />
נקודת המוצא לדיון המוצע היא הדרך הייחודית, <strong>של</strong>א היה כיוצא בה, שהחברה<br />
האשכנ<strong>ז</strong>ית הנחילה את מורשתה בבתי האולפנא <strong>של</strong>ה בימי הביניים המאוחרים, <strong>על</strong><br />
סף עידן הדפוס ומעט אחריו. ניתן להגדיר דרך <strong>ז</strong>ו כהוראה שהמרכיב המשמעותי<br />
שב<strong>על</strong> פה שנהג בה, היטה את מרכ<strong>ז</strong> הכובד מן החיבור הקלסי, הקנוני, אל פירושיו<br />
וחידושיו <strong>של</strong> מלמד החיבור ומבארו, הוא ראש הישיבה. המצע היסודי <strong>של</strong> השיעור<br />
נשען אמנם <strong>על</strong> חיבור קנוני כלשהו, אחד מן החיבורים המעטים יחסית שנלמדו<br />
<strong>בישיבות</strong> אשכנ<strong>ז</strong> בימי הביניים המאוחרים ובעת החדשה המוקדמת – יכול היה<br />
להיות <strong>ז</strong>ה ספר "ארבעה טורים", שתפס ברשימת ספרי הפוסקים שנלמדו בישיבה<br />
מקום בראש, אך יכול היה <strong>ז</strong>ה להיות גם ספר "המרדכי", "ספר מצוות גדול"<br />
(סמ"ג),"ספר מצוות קטן"(סמ"ק) או ספר "שערי דורא" <strong>על</strong> הלכות איסור והיתר –<br />
שההיסטוריוגרפיה ה"רשמית" הנ<strong>ז</strong>כרת דחקה אותם לשולי ה<strong>ז</strong>יכרון ההיסטורי. כאלו הם למ<strong>של</strong><br />
דמויותיהם <strong>של</strong> ר' אשר מקרקוב, למדן ומקובל בן <strong>ז</strong>מנו <strong>של</strong> ר' יעקב פולק וסבו <strong>של</strong> מהר"ם מלובלין,<br />
<strong>של</strong> ר' נתן שפירא מקרקוב, ב<strong>על</strong> הספר "מגלה עמוקות",<strong>של</strong> ר' נתן שפירא מגרודנא ו<strong>של</strong> ר' יצחק<br />
בן בצלאל מלודמיר, בן <strong>ז</strong>מנו ומקומו, ובמידה מסוימת גם ב<strong>על</strong> דבבו <strong>של</strong> מהרש"ל.
Change language