על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
33<br />
33<br />
200 אלחנן ריינר<br />
ב<strong>של</strong>ב <strong>ז</strong>ה כבר לא ריאלי – היתה אבחנה חברתית, אפילו מעמדית, בין שתי קבוצות<br />
<strong>של</strong> לומדי הספרות הא<strong>ז</strong>וטרית באותה עת: בין "היודעים", הלומדים מפי מורה,<br />
"מקובל מפי מקובל", ומגינים <strong>על</strong> מעמדם כמייצגים הלגיטימיים <strong>של</strong> מסורת העיסוק<br />
בנסתרות, לבין הלומדים בעצמם, "שהכל מבואר [רק] לדעתם" אך הם אינם יודעים<br />
את משמעות הדברים לאמיתם, ו<strong>על</strong> כן אינם שייכים למעגל המסורתי <strong>של</strong> היודעים.<br />
בסופו <strong>של</strong> דבר ח<strong>ז</strong>ר רמ"א לגירסה מתקדמת יותר <strong>של</strong> האבחנה המעמדית הישנה,<br />
ששייכה יצירה ספרותית לעילית מסוימת והדירה ממנו את האחר. יחסו <strong>של</strong> רמ"א<br />
לספרות ההלכה הנדפסת מ<strong>ז</strong>ה ולספרות הקבלית הנדפסת מ<strong>ז</strong>ה, מגלה אפוא שני<br />
פנים <strong>של</strong> קריאת המציאות הספרותית החדשה, הנדפסת, פנים שנוסחו <strong>על</strong> ידי חכם<br />
שהיה מודע יותר מכל חכמי <strong>ז</strong>מנו למשמעויותיו החברתיות <strong>של</strong> הספר הנדפס.<br />
‰<br />
עיסוקו <strong>של</strong> רמ"א באסטרונומיה נידון בהרחבה במחקר, ונראה כי אין להוסיף <strong>על</strong>יו<br />
דבר. דומה כי בעקבות מחקרו <strong>של</strong> צבי לנגרמן, מוסכם עתה <strong>על</strong> הכל כי לא היה<br />
קשר <strong>של</strong> ממש בין עיסוקו <strong>של</strong> רמ"א באסטרונומיה למדע החדש בן <strong>ז</strong>מנו <strong>על</strong> אף<br />
המרחק הקצר המתוח בין האוניברסיטה הייגילונית Jagielloński) (Uniwersytet<br />
בקרקוב, שם החל קופרניקוס את <strong>לימוד</strong>י האסטרונומיה <strong>של</strong>ו, לק<strong>ז</strong>ימיי<strong>ז</strong>'(Kazimierz)<br />
הסמוכה, שבה, כעבור עשרות שנים אחדות, רמ"א למד, לימד וכתב כמעט את כל<br />
ספריו. העיסוק באסטרונומיה <strong>בישיבות</strong> אשכנ<strong>ז</strong> ו<strong>פולין</strong> היה המשך לעיסוק מסורתי<br />
רצוף בהלכות קידוש החודש ובענייני סידור הלוח, סוגיות שנלמדו תחילה דרך<br />
ההלכות המתאימות בספר משנה תורה לרמב"ם אך גם בע<strong>ז</strong>רת ספרות שימוש נוספת,<br />
מסורתית, שתי<strong>ז</strong>כר בחלקה להלן. בהדרגה ובאופן חלקי בלבד נחשפו העוסקים בסוגיות<br />
אלו לגילויי המדע החדש, אך אף פעם לא מתוך גישה מחקרית בלתי אמצעית. גם<br />
למקצוע <strong>ז</strong>ה, כמו לקודמיו, ניתן לייחס מידה <strong>של</strong> א<strong>ז</strong>וטריות, בהיותו מקצוע חוץ<br />
קוריקולרי שנועד למעטים, לאלו שנחונו ביכולת הנדרשת וגילו בו עניין. המושג<br />
"א<strong>ז</strong>וטרי" כאן שונה אפוא מ<strong>ז</strong>ה שנקטנו עד עתה לגבי מורה הנבוכים וה<strong>ז</strong>והר: <strong>ז</strong>והי<br />
א<strong>ז</strong>וטריות שאין בה הדרה מכוונת מצדו <strong>של</strong> השולט לכאורה בידע, הנוטל לעצמו את<br />
ה<strong>ז</strong>כות להגדיר את הראוי ואת שאינו ראוי לעסוק בתחום; <strong>ז</strong>והי א<strong>ז</strong>וטריות הנג<strong>ז</strong>רת<br />
בעיקר מנדירותה היחסית <strong>של</strong> היכולת הנדרשת לעיסוק בתחום, אך לא פחות מכך,<br />
ובעיקר <strong>במאה</strong> הט"<strong>ז</strong> – התקופה שאסטרונומיה היתה בה למושכת במיוחד – גם מן<br />
הצורך לגונן מפניה <strong>על</strong> תחום העיון העיקרי, הלא הוא <strong>לימוד</strong> התלמוד לענפיו.<br />
ראה:<br />
Cosmology and Astronomy, 1300-1700: Transition and Accomodation, ed. S. Unguru,<br />
pp. 83-98 .Dordrecht ,1991 "כמעט את כל ספריו", שכן את חיבורו <strong>על</strong> מגילת אסתר, "מחיר יין"<br />
(קרימונה שי"ט), כתב בנעוריו, בפורים שנת שט"<strong>ז</strong> (1556), בשידלוב ,(Szydłów) שאליה ברח בשעת<br />
מגיפה.<br />
Y. Tzvi Langermann, “The Astronomy of Rabbi Moses Isserles”, Physics,
Change language