על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
על תמורות בתוכני לימוד בישיבות פולין במאה הט"ז וישיבתו של רמ"
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
196 אלחנן ריינר<br />
26<br />
ראה את כתב היד <strong>של</strong> החיבור באחד משני ביקוריו באמשטרדם <strong>במאה</strong> הי"ח,<br />
ובחיבורו "שם הגדולים", בערך המיוחד לרמ"א, הוא מספר <strong>על</strong> כך בהאי לישנא:<br />
מור"ם [=רמ"א]חיבר ג"כ <strong>על</strong> ה<strong>ז</strong>הר. וראיתי באמשטרדם פירוש ה<strong>ז</strong>הר כ"י<br />
להגאון מהר"רר' אליהו בן הגאון משה לואנץ... וה<strong>של</strong>ים החבור בק"ק וידירבורג<br />
שנת ש"פ. וכתב שם שהרב המחבר היה שם מעתיק ראשון מספר דרכי משה<br />
למור"ם שהיה מכתיבת ידו עולים ויורדים וגליונות ומחקים ו<strong>ז</strong>יקקו וטיהרו.<br />
ע"כ בשכר <strong>ז</strong>את הגאון מהר"ר אליע<strong>ז</strong>ר אחיו <strong>של</strong> מור"ם נתן לו במתנה פי'<br />
27<br />
הגאון אחיו מור"ם <strong>על</strong> ה<strong>ז</strong>הר, ומביא שם בחבורו דברי מור"ם ופירושו.<br />
הקריאה בקטע מ"תורת העולה", ספרו הפילוסופי <strong>של</strong> רמ"א (פראג, ש"ל [1570]),<br />
בידיעה שה<strong>ז</strong>והר נלמד בבית מדרשו, מבהירה את יחסו <strong>של</strong> רמ"א לשאלת <strong>לימוד</strong><br />
והוראת חיבורים א<strong>ז</strong>וטריים כדוגמת ה<strong>ז</strong>והר:<br />
ואיך אדבר בעניין כ<strong>ז</strong>ה מסברת עצמי? אך אמרתי עת לעשות ליי הפרו תורתך.<br />
כי בעוונו', הדור נתמעט כל כך <strong>של</strong>א ראיתי מימי איש מקובל יודע הדבר <strong>על</strong><br />
בוריו מצד הקבלה האמיתי'. ורבים מהמון עם, כל אחד קופץ ללמוד עניין<br />
הקבלה כי היא תאוה לעינים, ובפרט בדברי האחרונים אשר גילו דבריהם<br />
בספרים בביאור. וכל שכן ב<strong>ז</strong>מן ה<strong>ז</strong>ה שנדפסו ספרי הקבלה כגון ה<strong>ז</strong>וה"ר והרקנ"ט<br />
ושער"י אורה אשר כל מעיין מתבונן בהם והכל הוא מבואר לדעת המעיין<br />
בהם, אף <strong>על</strong> פי שדבריהם אינן מובנין <strong>על</strong> פי האמת מאחר שאין מקובל מפי<br />
רק ה<strong>ז</strong>כיר את הספר; הוא מספר באותה הקדמה כי העתיק את החיבור רחב ההיקף ה<strong>ז</strong>ה "בידיו<br />
החלשים והכבדים". אליהו לואנץ, שהיה מאוחר לו במעט, עשה שימוש נרחב ב"אור יקר" בחיבורו,<br />
תוך ציטוט נדיב מן החיבור. שני המחברים כאחד ראויים להיות מובאים בחשבון בדיון <strong>על</strong> תפוצת<br />
הקבלה הצפתית באשכנ<strong>ז</strong> במפנה המאה הט"<strong>ז</strong>. אלבוים משער כי החיבור הגיע לידי אלטשול מהעתקותיו<br />
<strong>של</strong> רמ"ע מפאנו, ו<strong>על</strong> פי ריבוי החומרים בפנקסו <strong>של</strong> אלטשול שמקורם בבית מדרש <strong>ז</strong>ה, נראה כי<br />
הצדק עמו.<br />
26<br />
בביקורו הראשון שהה החיד"א באמשטרדם מיום שישי, י"בבטבתתקט"ו (26.12.1754)<br />
עד יום <strong>של</strong>ישי, י"גבניסןתקט"ו (24.3.1755), ואילו את ביקורו השני החל ביום שישי כ"<strong>ז</strong> בטבת<br />
תקל"ג (17.1.1773), ושהה בעיר עד ליום שישי כ"ח באייר (21.5.1773). התאריכים הם <strong>על</strong> פי מאיר<br />
בניהו, רבי חיים יוסף דוד א<strong>ז</strong>ולאי, ירו<strong>של</strong>ים תשי"ט, עמ' לא, לח.<br />
27<br />
שם הגדולים לחיד"א, מערכת גדולים, "מור"ם איסרליס", מהד' יצחק איי<strong>ז</strong>יק בןֿיעקב, וילנא<br />
תרי"ג, עמ' 131. דבריו <strong>של</strong> החיד"א <strong>על</strong> העתקת הפירוש הם סיכום <strong>של</strong> דברים המופיעים בהקדמתו<br />
<strong>של</strong> אליהו לואנץ לפירושו: "והיה כשמוע הגאון מהר"ר אליע<strong>ז</strong>ר אחיו <strong>של</strong> הגאון מהר"ר משה<br />
איסרלש מחבר הדרכי משה כי האלקים אנה לידי להעתיק הד"מ <strong>על</strong> נכונה, שש ושמח כמוצא <strong>של</strong>ל,<br />
כאשר לא הועתק מעולם כלל, פער פיו ואמר אלי 'ברוך אתה לאל <strong>על</strong>יון, ש<strong>על</strong> ידך יוצא ספר אחי<br />
לאור ולגליון, דברי הגאון הנ<strong>ז</strong>כר אחי <strong>ז</strong>כר צדיק לברכה, מה <strong>של</strong>א הי' אדם מקדמת דנא <strong>ז</strong>כה, בכן<br />
אתן לך עוד שכם אחד, יגל כבודך ולבך יחד, הוא מה שפירש אחי בדברי ה<strong>ז</strong>והר אשר בידי צפונה,<br />
יהיה לך למתנה להעתיקו, אך יקרא <strong>על</strong>יו שם הב<strong>על</strong> בראשונה'"– ראה אדרת אליהו (לעיל, הע' 25),<br />
א, עמ' ד-ה.
Change language