הפדגוגיה החדשנית מתאפיינת בדרגות פתיחות שונות של תהליכי הלמידה ובמתודולוגיות שונות שלהוראה ולמידה. לדוגמא – למידה מבוססת פרויקט, למידה חווייתית, למידה התנסותית.11על פי אתר משרד החינוך , בשנת הלימודים תשע"א שולבו בתכנית 'התאמת מערכת החינוך למאהכ' ה-20-211 בתי-ספר, מחציתם בדרום ומחציתם בצפון. בבתי-ספר אלה, פועלת סביבת למידהמתוקשבת בסיסית הכוללת מחשב נייד למורה, מקרן, רמקולים, אינטרנט ואמצעי החשכה. תחתמסגרת זאת, המורים מבצעים ניהול פדגוגי מתוקשב ומשתמשים במחשב לצורכי הוראה בכיתה.בנוסף, בכ-21 בתי-ספר נוספים ברחבי הארץ הנחשבים כפורצי דרך בתחום, הופעלה סביבת למידהמתוקשבת מתקדמת הכוללת בנוסף, לוחות אינטראקטיביים ומחשבים ניידים לתלמידים. בתי-ספראלה נקראים "בתי-ספר מדגימים" מהיותם מדגימים הטמעה של טכנולוגיית המידע בהיקף רחביותר ותוך שימוש בתהליכים פדגוגיים מתקדמים. אין לשכוח כי המטרה העיקרית של תהליך זה הינההבאת הפדגוגיה החדשנית אל הכיתות. לא די בכלים הטכנולוגיים, שכן אלו כלים בלבד. לצדההטמעה התרבותית של שילוב התקשוב בהוראה והלמידה בבתי-הספר יש לקיים אינטגרציה מלאהשל מערכות ניהול פדגוגי, פורטל התוכן הלאומי והפורטל הבית-ספרי הפנימי.11 http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/MadaTech/hatamat_marechet_21/HazonVerazional.htm10
2. מבחנים בינלאומיים וקביעת סטנדרטיםלאורך שנות ה-21 וה-11, מערכות החינוך בעולם המערבי גיבשו גישות ניהול המבוססות עלסטנדרטים. חל מעבר לכיוון שליטה ריכוזית על תכנית הלימודים, באמצעות קביעת סטנדרטיםחיצוניים ושיטות הערכה. מדיניות הסטנדרטים אפיינה את המאה ה-21 והתפשטה ממזרח אסיהלארצות אירופה, בריטניה, ארה"ב וגם ישראל. במטרה ליצור רמת הישגים אחידה בקרב התלמידים,יצירת הסטנדרטים הובילה לריבוי מבחני הערכה, הן פנימיים והן חיצוניים, כדוגמת המיצ"ב )מבחןחיצוני הנבדק על ידי ראמ"ה(, ומבחנים בינלאומיים כגון פיז"ה .(PISA) מטרת הסטנדרטים הייתהמתן הזדמנות שווה לכלל התלמידים. אך הסטנדרטים הפכו להיות המטרה העיקרית שכל מערכתחינוך מכוונת אליה. מגוון הכישורים והיכולות הקוגניטיביות של התלמידים השונים לא נלקחובהכרח בחשבון בעת הלימוד מבוסס הסטנדרטים, ובעיקר בהכנה למבחנים הבודקים את רמתהישגיהם. הסטנדרטים לא הובילו את מערכת החינוך להישגים גבוהים, ובמקרים רבים הביאהלבינוניות בקרב תלמידים בעלי יכולות גבוהות.ההישגים הנמוכים, המשתקפים במבחנים הבינלאומיים, גרמו לדאגה רבה בקרב אנשי חינוך וקובעימדיניות וכתוצאה אף חיזקו את העמדה שיש צורך בסטנדרטים במקצועות הליבה: מדעים, שפהומתמטיקה. המרוץ אחר הציונים בהשפעת הסטנדרטים הוביל לחזרה לשיטות הלמידה המסורתיותהמבוססות על שינון ואחידות, שיטות אשר לא שיפרו את הישגי התלמידים ואף הביאו להעמסת יתרעל התלמידים והמוריםPIRLS – Progress in International Reading Literacy Study1112.(Volansky, 2007)מטרת המבחנים הבינלאומיים הינה, בין היתר, לאפשר השוואה בין הישגי תלמידים ממדינות רבותבכמה תחומי דעת וכן ללמוד על סוגיות חינוכיות אחרות. תוצאות המחקרים מאפשרות השוואה ביןמגזרים וקבוצות שונות באוכלוסייה בתוך כל מדינה שמשתתפת במחקר. המבחנים מועבריםבמחזוריות קבועה אחת לכמה שנים, ומאפשרים הסתכלות על מגמות לאורך זמן. המבחניםוהשאלונים מועברים למדגם מייצג של האוכלוסייה בכל מדינה, כאשר הציונים אינם מדווחים ברמתהכיתה או בית הספר, אלא ברמה הארצית בלבד. ישראל השתתפה בשנים האחרונות בסדרה שלמבחנים בינלאומיים, בהם:13ו-PIRLS. TIMSS ,PISAהמחקרים הבינלאומיים מספקים מידע על מערכת החינוך בישראל בפרספקטיבה בינלאומית. מידעזה עשוי להיות בעל חשיבות רבה בעבור קובעי המדיניות, שרוצים לעמוד על נקודות החולשה והחוזקשל מערכת החינוך בישראל תוך השוואה למערכות חינוך אחרות בעולם. כמו כן, ההשתתפותבמחקרים הבינלאומיים מאפשרת לישראל לעמוד על גישות חדשות ועדכניות בתחומי הדעת12דפוס זה מתייחס למתרחש במדינות המערב, בניגוד למדינות המזרח. ההבדלים נובעים בשל השוני התרבותי בין מזרח למערב אשרמקבל ביטוי, בין היתר, בכך שהסטנדרטיזציה במזרח מובילה לתוצאות גבוהות במבחנים הבינלאומיים בעוד שבמדינות המערב איןהדבר כך. פרופ' עמי וולנסקי מדגיש זאת לאורך כל מאמרו.13 PISA – Program for International Student AssessmentTIMSS – Trends in International Mathematics and Science Study