פתח קובץ - היזמה למחקר יישומי בחינוך - האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

יכול לבחון את הקורלציה בין מדדי ה-‏being well לבין מדדים אחרים בחינוך,‏ תוך התייחסות לכלהשותפים – תלמידים,‏ מורים והורים.‏לפיMoseley et al.)2115(, תוכניות וגישות למיומנויות חשיבה מפוזרות על פני קשת רחבה שלמקורות פסיכולוגיים,‏ פילוסופיים,‏ חברתיים ופדגוגיים ואינן מכילות תיאוריה אחת משותפת.‏ על אףזאת,‏ ניתן לזהות מספר קווי דימיון:‏ ראשית,‏ התפתחות המטה-קוגניציה,‏ או התהליך של חשיבהאודות חשיבה,‏ הינו מרכזי ברוב מיומנויות החשיבה בחינוך .(McGuinness,1999) שנית,‏ רוב התכניותמבוססות על תיאוריה קונסטרוקטיבית ו/או תיאוריה חברתית-קונסטרוקטיבית.‏ בתיאוריהקונסטרוקטיבית הידע נבנה על ידי התלמיד בעוד שבתיאוריה חברתית-קונסטרוקטיבית הידע נבנהעל ידי התלמידים בתהליך של אינטראקציה חברתית.‏ שלישית,‏ מתייחסים לחשיבה כקשורה לשפהולאינטראקציה2006) Alexander, .(Wells, 1999; כתוצאה,‏ תקשורת- דיאלוג ודיונים- ביןתלמידים ובינם לבין המורים,‏ הם מרכזיים למיומנויות חשיבה בחינוך.‏על בסיס כל הנאמר,‏ נראה כי יש לבצע מספר תהליכים מורכבים במקביל על מנת להתחיל בתהליךהשינוי,‏ וביניהם:‏צמצום מספר הבחינות החיצוניות ‏)בחינות הבגרות(‏ ומתן חופש בחירה למורים,‏ לבתי"ס,‏לתלמידים ואף להורים ביחס לשאר המקצועות.‏צמצום מספר המקצועות הנלמדים בו-זמנית ובניית תכנית הלימודים בצורה אינטגרטיבית‏)לדוגמא,‏ בכל יום בשבוע הלימודים רק יילמדו שני מקצועות שונים או נושא משותף המחברכמה מקצועות(.‏שילוב של עבודה פרטנית ועבודת צוות,‏ המעטת השעורים הפרונטליים וגיוון במסגרות למידהביצוע עבודות חקר ומשימות הניתנות להערכה כתפוקות אלטרנטיביות לכלל התלמידים.‏שיתוף כל מרכיבי הקהילה הבית ספרית בפיתוח תהליכי ההערכה,‏ ופיתוח ההערכההחלופית.‏מיסוד מסגרת לביצוע מחקרים אמפיריים בנושא רפורמות בתחום החינוך ויצירת מאגרהמרכז את הנתונים.‏קביעת מדדים נוספים להצלחה,‏ המתייחסים למיומנויות המאה ה-‏‎20‎‏.‏ הוספת מדדיםקהילתיים וחברתיים לתעודת הבגרות.‏ בחינת הקורלציה בין מדדי שביעות רצוןסובייקטיבית לבין מדדים מתחום החינוך.‏מתן אוטונומיה בית-ספרית בניהול הלימודים לצד קביעת עקרונות לאומיים כלליים ודרישהלנשיאה שקופה ועקבית באחריות.‏מתן אמון במורים,‏ בתלמידים ובמנהלים.‏46