פתח קובץ - היזמה למחקר יישומי בחינוך - האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

תקציר2מערכת החינוך המודרנית נבנתה בתקופה שבה הנגישות למידע הייתה מצומצמת,‏ מה שהגביל אתהתפתחות היחידים והחברה ומנע מוביליות חברתית.‏ בימינו,‏ הגורם המגביל איננו הנגישות למידע;‏נהפוך הוא:‏ בפועל,‏ בכל רגע נתון יש לתלמידים נגישות למידע שאינו מסונן.‏ בעקבות שינוי דרמטי זהעל בתי הספר ומערכות החינוך להיערך לארגון מחודש - לא בהכרח בתור מקורות ידע לתלמידים,‏אלא בתור מקורות מחנכים ושיתופיים המדגישים ומפתחים יכולות חשיבה מסדר גבוה.‏ מערכתהחינוך נדרשת לעמוד באתגרי המאה ה-‏‎20‎‏,‏ המתאפיינת בדינמיות,‏ בהתפתחות טכנולוגית מואצת,‏ביצירת מקצועות חדשים ובביטול מקצועות קיימים,‏ בתהליכי גלובליזציה ובשינויים חברתייםוכלכליים תדירים.‏ אתגר זה מעסיק בשנים האחרונות מדינות רבות בעולם ‏)בהן ארה"ב,‏ בריטניה,‏סינגפור,‏ פינלנד,‏ אוסטרליה ועוד(,‏ וברבות מהן מערכות החינוך נמצאות היום בתהליכי שינוי ארוכיטווח.‏בעשור האחרון היו הישגיהם של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים מהנמוכים ביותר בהשוואה3להישגים בשאר מדינות המערב שהשתתפו במבחנים,‏ ופערי החינוך מהגבוהים ביותר.‏ מערכת החינוךבישראל מבקשת שינוי,‏ והשאלות בדבר הדרך רבות.‏ האם מטרת השינויים היא להעלות את ההישגיםבמבחנים בינלאומיים?‏ האם הישגים כאלה מייצגים יצירה של בוגרים המוכנים לחיים במאה ה-‏‎20‎‏?‏האם על כל התלמידים להיחשף לאותו חומר לימודי,‏ או שמא על תכנית הלימודים לשקף אתהיכולות,‏ תחומי העניין ותחומי העיסוק העתידיים והפוטנציאליים של כל יחיד ויחיד?‏ מה צריךלהיות המכנה המשותף ומה נתון לבחירה,‏ ומי הבוחר הראוי?‏ האם קיים איזון נכון בין הערכהחיצונית להערכה פנימית?‏כמספר החברות השונות בעולם כך מספר הפתרונות השונים,‏ בהתאם לתפיסתן הערכית והחינוכית.‏לדוגמה,‏ פתרון אחד מתמקד בתהליכי הגלובליזציה בעולם ומציע תכניות לימודים ובהן תכניםשנועדו להכין את התלמידים להתמודד עם תהליכים אלו,‏ תוך התבססות על מיומנויות המאה ה-‏‎20‎‏.‏פתרון אחר מתמקד בתהליכים כלכליים ודן בהפרטה של מערכת החינוך ובהעברת השליטההתקציבית לבתי הספר.‏ פתרון שלישי מתמקד ברב-תרבותיות ובחשיבות הקהילה וערכיה,‏ ומציעלהפקיד את תחום תכנון הלימודים בידי גורמים מקומיים.‏ כמו כן קיימות גישות שונות לישימות שלתכנון הלימודים במאה ה-‏‎20‎‏.‏ אפשרות אחת היא לחולל רפורמה רדיקלית בתכנית הלימודים,‏ תוךהצבת תפיסה חדשה של ידע,‏ מיומנויות,‏ יכולות,‏ הבנה וערכים.‏ תכנית לימודים מסוג זה מחייבתאינטגרציה בין תחומי הדעת הנלמדים,‏ בהתבסס על ההנחה כי חלק נכבד מעבודת הפיתוח שלהתכנית מתרחש בבית הספר ובכיתה.‏ אפשרות נוספת היא לקבל את התפיסה המסורתית של הידע –קביעת מרכיבי הליבה של תכנית הלימודים והשמטת מרכיבים שאינם רלוונטיים,‏ תוך קיום מינימלי223במאה ה-‏‎01‎ ובמאה ה-‏‎21‎‏,‏ בהשפעת ה"נאורות"‏ והמהפכות הגדולות,‏ ובכללן המהפכה התעשייתית,‏ עליית הלאומיות והקולוניאליזם.‏פערי החינוך מתייחסים בעיקרם לפערים שמקורם ברקע החברתי-כלכלי של התלמידים,‏ במוצאם העדתי או במקום מגוריהם.‏הפערים באים לידי ביטוי במדידת הביצועים של התלמידים.‏